• מאת
    דיון
  • #25965 הגב
    adior
    משתתף

    בת 2.4 ובן 5.3 ישנים בחדר משותף כבר 3 חודשים.
    הגדול במיטת יחיד והקטנה במיטת מעבר.
    הקטנה נגמלה מחיתולים לפני כחודש וחצי.
    לפני שבועיים נסענו פעם ראשונה אני ובעלי ל3 לילות מחוץ לבית.
    בשבועיים- שלושה האחרונים כל הרדמה הפכה לסיוט, במשך חצי שעה הם צוחקים, מדברים ובכלל לא בכיוון של לישון, כל ניסיון שלנו לגרום להם להפסיק לדבר לא מצליח עד שזה הופך לצעקות, כעס ואיומים.
    עד שמשתתקים מתחיל סבב של: פיפי, קקי, מים, חיבוק, נשיקה ועוד ועוד..
    ברור לי לגמרי שהם עייפים, לפחות הגדול שלא ישן צהריים ובאמת ברגע שיש שקט בחדר הוא נרדם בשניה.
    הקטנה היא הבעיה, בגן לא מאפשרים לקצר לה את השנ"צ ולדעתע היא פשוט לא מספיק עייפה.. למרות שזה קורה גם בסופי שבוע שלפעמים היא לא ישנה צהריים (למשל בשבת) אבל אז הסשן קצר יותר.
    כל הרשמה כזאת יכולה לקחת שעה וחצי ואפילו יותר.
    הסיוט הגדול יותר הוא באמצע הלילה, אם היא מתעוררת זה צרחות שמעירות גם את הגדול, היא רוצה שישבו לידה ואני לא באמת מסוגלת לעשות את זה באמצע הלילה, היא גם לא חוזרת לישון מהר.
    אתמול פשוט כל הלילה לא ישנו, רק היינו עסוקיפ במלחמות כוח של לא לשבת לידה ושהיא תחזור לישון..
    אני מיואשת, כל כך עייפה ומרגישה אשמה כל כך על הכעס שיוצא ממני בשעות הקשות האלה.
    אשמח לסיוע
    תודה רבההה

מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #25966 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לך,
    אני מבין שבעקבות הנסיעה הקצרה שלכם חלה נסיגה גדולה בהרגלי ההרדמה של ילדיכם וגם במהלך השינה של בתכם הצעירה, האמנם כך? מה קרה לפני כן? מה היו הרגלי ההרדמה הטובים? מה חלוקת העבודה ביניכם, ההורים? האם זה הכל עליך?
    בברכה,
    חיים עמית

    #25985 הגב
    adior
    אורח

    היי, כן גם אני חשבתי על זה שזה בעקבות הנסיעה..
    לפני זה גם היו מעט קשיים אבל ממש לא ברמות האלה.
    בינינו ההורים יש שיתוף פעולה מלא ובדרך כלל שנינו נמצאים במהלך ההרדמות. בעלי אפילו עם יותר סבלנות ממני.
    אני מגיעה לקצה מהר יותר ממנו וגם אחרי שנרדמים עדיין סוחבת איתי את רגשי האשם, לו קל יותר לנתק את הרגשות..

    #25986 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    זו תופעה ידועה, וככל שהילד צעיר יותר, קשה יותר להחזירו להרגליו הקודמים, אבל צריך לעשות זאת. בסבלנות, כפי שהעדת על בעלך… האם אפשר שהוא בתקופה זאת יהיה קצת יותר בחזית? בדרך כלל אין צורך ששני ההורים יהיו נוכחים במהלך ההירדמות. כיצד זה מתבצע? מה תהליך ההירדמות? ולגבי הלילה, במידה והיא מתעוררת, בוודאי ובוודאי כדאי שיותר הוא יטפל בעניינים. מה דעתך?

    #25989 הגב
    עדי
    אורח

    זהו שבהתעוררויות באמצע הלילה לבעלי דווקא קשה יותר..
    האמת שההתעוררויות האלה מתמעטות
    הקושי העיקרי כעת הוא ההרדמה הראשונה של הקטנה..
    היא בטווח של 30 דק מבקשת 1000 חיבוקים, נשיקות, פיפי, מים, בובה ומה לא..
    אסרטיביות לא עובדת, היא בגדול מתעלמת מאיתנו, עד שזה מגיע לכעס, איומים וצעקות.
    ברגעים אלה שאני כותבת היא כבר מעל 40 דק מותחת את הגבול, עד שכעסתי עליה..

    #25990 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אני שמח לקרוא שהתעוררויות הלילה מתמעטות. כיצד את מסבירה את זה? מה השפיע על כך לחיוב?
    לגבי ההירדמויות, בואי נסדר את זה. עדיין לא הבנתי מדברייך מה התהליך: מה אתם עושים? יושבים? שוכבים? קוראים סיפור? נסי לתאר כאן בצורה מפורטת מה בדיוק קורה מרגע שמכריזים על הליכה למיטה לישון ועד השינה הגואלת.

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 12 חודשים ע"י חיים עמית.
מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)
מענה ל־Reply #25966 in בעיות הרדמה
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן