[סיון]

בתי בת ה-3 ושלושה חודשים שלמים תמיד היתה ישנה טוב באופן יחסי במיטתה. היינו מקריאים לה סיפורים לפני שינה על כורסא ליד המיטה. ברגע שהיתה נרדמת היינו יוצאים מהחדר וכמובן ישנים במיטתנו. היו תקופות שבהן היתה מתעוררת בלילה וצועקת שנגיע ונקרא לה סיפור אך נראה היה שזה סוג של חצי עוררות ולא עוררות מלאה ולכן זרמנו עם זה כדי שתירדם שוב. לפני כחודש וחצי הילדה החלה להגיע אלינו למיטה באמצע הלילה ולבקש לישון איתנו במיטה שלנו. אחרי לילה אחד יחד הבנו שלאף אחד לא נוח אז בעלי החליט לישון על מזרון על רצפת החדר של הילדה בעוד שהיא ואני ישנו יחד במיטת ההורים. אחרי כשני לילות לא נוחים החלטתי להחזיר אותה למיטתה והיא הסכימה אך בתנאי שבעלי יישן לידה כל הלילה. מאז ועד היום היא מסרבת לישון לבד בחדר – היא נרדמת במיטתה כרגיל ואנחנו יוצאים. לאחר כמה זמן בעלי הולך לישון על המזרון לידה כל לילה. ומאז כל כמה שעות הילדה מתעוררת ומוודאה שאביה נמצא אכן לידה בחדר. נדיר מאוד שהיא לא מתעוררת בלילה כדי לבדוק שהוא שם. אפילו לקראת הבוקר כשבעלי מתעורר לפניה, היא שומעת שהוא הולך לשירותים או לסלון ומתחילה לצרוח בסוג של התבכיינות שיחזור וישכב לידה. חשוב לציין שבשנ"צ שלה בגן ובשנ"צ בסופשים בבית היא ישנה טוב ולא דורשת נוכחות תמידית שלנו. יכול להיות שזה קשור למחזורי השינה אבל אין לי באמת מושג. אנחנו חיים בשלום עם האפשרות שזו תקופה ושהיא תעבור ושלא צריך לעשות דרמות, במיוחד מאחר ואנחנו לא הורים קשוחים, אבל נראה לי שזה ירגיל אותה למשהו לא בריא לה ובטח לא עבורנו כזוג. כמובן שדיברנו איתנו הרבה והסברנו לה אבל היא ילדה מאוד חכמה ו-ורבלית לגילה שפשוט עונה לנו בלי בעיה שהיא לא מעוניינת לישון לבד ושהיא רוצה שאבא יישן לידה וזהו. אשמח לעצתך מה ניתן לעשות.

דיון

[חיים עמית]

שלום סיוון,
אני שמח שהצלחת לפתוח דיון בנושא שמציק לך.
לפי תיאורך נראה שטעיתם בהתמודדות עם התעוררויות בתכם בלילות, בכך שנעניתם לדרישתה להקראת סיפור באמצע הלילה, וגם טעיתם בהיענותכם לדרישתה שאביה יישן על מזרן בחדרה, כתנאי להליכתה לישון. הרגלתם אותה להתמודדות לא עצמאית עם ההירדמות והשינה.
מתברר שזה גם לא באמת נותן לה ביטחון, על פי התנהגותה החששנית. בתכם גם מבהירה לכם במילים ברורות שמדובר בנוחות בלבד שאביה יישן לידה.
לאור זאת, נראה לכאורה שזה די ברור מה צריך לעשות, הלא כן? מה דעתך?
בברכה,
חיים עמית

[סיון]

שלום חיים, תודה על התשובה המהירה וכמובן על הטיפול בתקלה. חשבתי שאולי תעיר את עינינו עם איזה פתרון פשוט יותר.. אני מבינה מדברייך שאין דרך אחרת חוץ מלגדוע את זה בבת אחת? ולספוג את הקריזות שיהיו? האם לא יכול להיות שבאמת פיתחה איזה חרדת נטישה מוזרה?

[חיים עמית]

הפתרון הוא דווקא מאוד פשוט: להודות בטעות! לומר לבתכם, הנבונה כל כך, שטעיתם, שבהתנהגותכם אתם מזיקים לה, מלמדים אותה לא לסמוך על עצמה, למרות שהיא ילדה מדהימה, עם יכולת רבה. וככל שתחכו, יהיה לה ולכם קשה יותר לעשות תיקון. על שניכם, ההורים, להבין זאת, להסכים על זה, ואז אפשר יהיה לחשוב איתכם כיצד לעשות זאת בצורה שתהיה הכי פחות מזיקה לה ולכם. ואפשר.

[סיון]

אנחנו מודים ומתוודים. פשוט לבעלי אין כוח להתמודד עם הבכי והדרמות שיבואו בלילה ברגע שתגלה שהיא צריכה לישון לבד. ההבנה קיימת, רק הכוח לא. אבל אנחנו מוכנים לשנות המצב כי ברור שזה לא טוב. אשמח לעצתך אם יש אכן דרך פחות מזיקה :]

[חיים עמית]

אני בהחלט מבין את הקושי. מאחר שנראה שבעלך יהיה בעיקר בקו החזית, וקשה לו, האם אוכל לדבר איתו כאן ישירות, כדי לחשוב יחד איתו כיצד לעשות זאת בצורה המתאימה ביותר?

[סיון]

היי חיים, הוא לא יהיה בקו החזית לבד. הוא אמנם לקח על עצמו את השינה לידה אבל ההשלכות של הקריזה בלילה יהיו משותפות לנו. לכן שנינו בזה יחדיו. אשמח לעצה כיצד אנחנו יכולים לקדם את זה

[חיים עמית]

בסדר. מהו תהליך ההליכה שלה לישון במיטתה?

[סיון]

סוגרים מסכים באזור 19:30, קוראים סיפורים בסלון, היא מחפשת את כצמה, רוצה לאכול משהו, מפה לשם לקראת תשע הולכים למיטה איתה (אני או בעלי). שוכבים על המזרון לידה לבקשתה וקוראים סיפור ותוך כדי היא נרדמת. מציינת שהיא עדיין בגן פרטי ולכן ישנה שנ״צ בגן- היא לא עייפה מספיק לשינה לפני תשע לרוב. ההרדמה אפשר גם לעשות בכורסא לידה- כמו שהיה תמיד. הבעיה היא כשהיא מתעוררת בלילה כמו שאמרתי ומגלה שאין אף אחד

[חיים עמית]

לצערי, יש מספר טעויות בתהליך ההליכה שיש לתקן, והן תעזורנה מאוד להסדרת ההתעוררויות בלילה.
ראשית, על אף השינה בגן, בתכם אמורה לישון מוקדם יותר. לכן, יש להתחיל את התהליך מוקדם יותר. האן בדקתם מתי חברותיה, שגם הן ישנות בגן שנ"צ הולכות לישון?
שנית, קריאת סיפור אמורה להתבצע במיטה ולא בסלון.
שלישית, אין לאכול אלא בארוחת ערב, ולא לאחר מכן, בוודאי לא סמוך להליכה לישון.
רביעית, אין לשכב לידה על המזרן כשהיא נרדמת. ברור שכאשר תתעורר תדרוש שמישהו יהיה שם על המזרן.
בלעדי תיקון כל אלה אין סיכוי שיהיה שינוי גם בלילה.
האם אתם מוכנים להתחיל בכך?

[סיון]

היי חיים. תודה רבה אבל האמת שלא. אני לא מסכימה שצריך לתקן את כל מה שפירטת כי אני לא מאמינה שהכל לא טוב. אני מאמינה ביכולתה של הילדה להפריד בין הדברים. היא בטוח לא קושרת ביניהם.
אז אשמח לדעת אם יש לך עצה ספציפית לגבי השינה של אבא במזרון לידה. את כל השאר לא נשנה כי אין לנו בעיה עם זה.

[חיים עמית]

אתם מקשים על בתכם, אבל זו בחירתכם.
אם כך, כל שנותר לעשות הוא פשוט להפסיק את המנהג הקלוקל של שינת האב במזרן לידה. כדאי להסביר לילדה שזהו מנהג לא בריא, לא לאב, שראוי לשינה נוחה במיטה המיועדת לכך, ולא לה, שלומדת לא לישון בצורה עצמאית. כמובן שבלילות הראשונים יהיה קשה, שכן בתכם תחפש את אביה. עליכם להיות מוכנים לקום אליה, להרגיע, ולחזור למיטתכם. האם לכך תהיו מסוגלים?

[סיון]

כן. רק תוהים אם יש איזה משהו חכם לעשות בנוסף

[חיים עמית]

אני יכול להבין את רצונכם להימנע מקונפליקט, אולי על ידי משהו חכם נוסף, אבל הצבת גבולות היא תמיד משהו לא נעים . אפשר וכדאי לרכך אותו על ידי הסבר חכם, דוגמת מה שהצעתי; על ידי אמפתיה, למשל הבהרה שאתם מבינים שלא קל לה לוותר על זה; וכמובן על ידי העצמה, למשל שאתם בטוחים שהיא מסוגלת להתמודד עם זה, כי אתם רואים את כוחותיהם במקומות אחרים. האם אלה יכולים לעזור לכם ולבתכם?

[סיון]

הניסיונות להידברות בלבד לא צלחו. היא אומרת באופן מאיד ברור שהיא לא רוצה לישון לבד. אני גם לא רוצה שנגרום לה בטעות הפוך ממה שאנחנו מתכוונים. שלא תחשוב שאנחנו מתעלמים מזה שהיא מפחדת להיות לבד או משהו בסגנון. אז אנחנו מסוגלים פשוט להחזיר אותה למיטה שלושים פעמים אבל היא בוודאות תבכה ותצרח שהיא לא רוצה לישון לבד. כי זה מה שהיא עושה גם היום כשהיא מתעוררת בחדרה לפני שאנחנו הלכנו לישון ומגלה שהיא לבד.

[חיים עמית]

נכון, ולכן צריך להיות השילוב שבין העשייה הנחושה שלכם לבין האמפתיה החוזרת ונשנית.
הגיע זמן החלטה. כמובן שאתם יכולים להחליט שאתם ממשיך להכיל את המצב הנוכחי, מכיוון שאתם חוששים מהמחיר שכרוך בשינוי.
אתם גם יכולים לפנות לייעוץ מקצועי ישיר, שילווה אתכם בתהליך השינוי.

[סיון]

מודה לך על הייעוץ. נאזור אומץ

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות