תגיות: אווירה משפחתית, אחריות, דימוי עצמי נמוך, התמכרות, חוסר ביטחון עצמי, לא עושה כלום, ליהנות מהיש, לימודים, משחק במחשב, משחקים, צבא, ציפיות גבוהות, ראיון עבודה, שחרור מהצבא, תקווה
- This topic has 24 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 11 חודשים, 2 שבועות by חיים עמית.
-
מאתדיון
-
ליאורח
אני כבר אובדת עצות. בני בוגר כיתה מדעית שהוצעו לו מיונים לתפקידים מעולים בצבא והוא לא ניגש בסוף קיבל תפקיד בתקשוב ולאחר כחודשיים בצבא החליט שהצבא לא בשבילו ופרש. הבטיח כי הוא יוצא ויירשם לטכניון לעשות תואר.מאז עברו כבר 3 חודשים והוא יושב בבית….
לדבריו כרגע אינו מעוניין ללמוד אלא לעבוד כשליח על מנת לחסוך ולהשקיע בשוק ההון.
אני כבר לא יודעת מה לעשות -
מאתדיון
-
מאתתגובות
-
חיים עמיתמנהל בפורום
שלום לי,
נראה שמלכתחילה בנך היה חסר מוטיבציה להתפתח בתחום שהוא למד בתיכון.
מדוע את חושבת זה כך?
כמו כן, נראה שבנך אמנם מתעניין כרגע בלעשות כסף קל, ללא מאמץ, אבל הוא מוכן להתאמץ בשביל זה ולעבוד. האם את חושבת שהוא יוכל להצליח בכך?
בברכה,
חיים עמיתליאורחלצערי עברה כבר כמעט שנה והוא עדיין בבית. היה בריאיון עבודה למקום טוב אך לא הצליח בכך, ראיתי כי הוא אינו התאמץ לעבוד.
יוצא פעם או פעמיים בשבוע לעבוד כשליח ל-3 שעות ובשאר הזמן הוא בבית משחק במחשב.
איני יודעת מה עליי לעשותחיים עמיתמנהל בפורוםזה באמת הרבה זמן. לפני שנה כתבת שהוא רוצה לעבוד כשליח כדי לחסוך להשקיע בשוק ההון? האם זו עדיין שאיפתו? מה תכניותיו בהמשך? האם יש עוד ילדים במשפחה? האם הוא היה אי פעם בטיפול רגשי? האם אתם הייתם בהדרכה הורית?
ליאורחאני לא רואה שיש לו כרגע שאיפה כזו… הוא מעביר 90% אחוז מהיום שלו מול המחשב במשחקים. זה מתחיל בכך שהוא מתעורר בצהריים וישר מתיישב מול המחשב עד השעות הקטנות של הלילה.
לגבי עבודה כשליח , תמיד יש לו תירוצים למה לא לצאת… ניסינו לשאול אותו מה התכנון שלו והוא אומר כרגע לעבוד כשליח, שגם זה לא קורה.
הוא אינו מקבל מאיתנו כסף ולכן כבר הפסיק לצאת עם חברים כי נגמר לו הכסף. לא היה בטיפול רגשי וגם אינו מוכן לשמוע על כך.
הלכנו פעם אחת להדרכה הורית ,פחות התחברנו למה שנאמר, לא הרגשנו שקיבלנו עצות לפתרון. אני מרגישה שכל מה שמעניין אותו זה המחשב שלו והמשחקים, שום דבר לא מעבר.
יש לו אח נוסף שלומד בחטיבה. לאח יש חיי חברה, הוא יוצא וחי חיים תקינים.
הדבר משפיע על כל החיים בבית, צעקות,מריבות ואווירה לא נעימה. אני כבר בקושי מצליחה לישון בלילות מרוב דאגה.ליאורחדבר נוסף, לא מזמן לפני מספר חודשים , חבר של המשפחה אמר כי ינסה לסדר לו עבודה בסייבר ושלח לו קורסים ללמוד. הוא ישב ולמד ומאוד התעניין בחומר. כרגע המשרה לא יצאה לפועל ובני זנח זאת. הסברתי לו שאם החומר מעניין אז כדאי להירשם לקורס ובכך להגדיל את הסיכויים למצוא עבודה בתחום. כמובן שאמרתי שאני אתמוך בו כלכלית בזמן לימודים אך כל דבר שכרוך במאמץ מצידו הוא פוסל זאת.
חיים עמיתמנהל בפורוםהאם את מודעת לכך שאת "לוקחת ללב" את מה שקורה או לא קורה לבנך, הרבה הרבה יותר ממה שלו אכפת? זה בוודאי לא מעודד אותו לקחת אחריות על מצבו. מה גישת אביו לעניין? כשאת אומרת שיש מריבות וצעקות בבית עקב כך, מי רב עם מי?
ליאורחללא ספק אני לוקחת את המצב הרבה יותר קשה ממה שאכפת לו בעצמו. מבחינתו הכל בסדר ושיעזבו אותו בשקט. יחד עם זאת, אני רואה ממש התמכרות למחשב ולמשחקים וזה מדאיג אותי מאוד.
כמובן גם העתיד שלו…
לגבי אביו הוא באותה דעה כמוני אך פחות לוקח ללב ומתערב. המריבות זה בעיקר ביני לבין הבן שלי.
הבן הקטן שלי, כבר אומר שקשה לו עם האווירה הזו.
ניסיתי כמה ימים לקחת צעד אחורה, לא לדבר על עבודה ופשוט לעזוב אותו לנפשו. אבל ראיתי ששום דבר לא מתקדם.
האם אתה ממליץ להוציא לו את המחשב מהחדר? ואם לא, מה עליי לעשות?
תודהחיים עמיתמנהל בפורוםמשהו לא מתאים בראייה שלך את בנך. להוציא את המחשב מהחדר? זה כאילו את מדברת על ילד קטן, וגם אז זהו אקט מאוד קיצוני, שלא ממהרים לנקוט בו. עלייך לשנות את ראייתך את בנך: ילד גדול, שאין לך שליטה על גורלו! גם עם ילד צעיר יותר, יכולת ההשפעה שלנו כהורים קטנה. וגם כאשר היא קיימת, זה רק בצורה חכמה ולא על ידי הפעלת כוח.
באופן מעשי, אני מציע לך לחשוב שמטרתך אינה להשפיע על בנך שיעשה משהו עם עצמו, אלא לשמר מערכת יחסים בריאה ביניכם ולתת לו הרגשה של ילד אהוב ורצוי. יכולה?
אם לא, תוכלי לבקש מבנך לעזוב את ביתכם. לא כעונש, אלא כדרך להציל את נפשך, את היחסים ביניכם, ואת האווירה במשפחה. כמובן שגם מרחוק יהיה לך קשה לדעת שהוא לא עושה דבר עם עצמו, אבל החיכוך ביניכם יהיה קטן יותר, ויש סיכוי שתצליחי להכיל את המצב ולשנות את מטרתך.
מה דעתך?ליאורחראשית אני מאוד מודה לך על תשובותייך. אם זה הדבר הנכון לעשות בעבורו אני כמובן אעשה ואניח לו. לא אשקר שזה יהיה לא פשוט לראות אותו רוב היום יושב ומשחק ולא עושה עם עצמו כלום מעבר. אני דואגת מאוד לעתידו, אך כנראה שאין לי את היכולת להשפיע על המצב. המחשבה שלי להוציא את המחשב מהבית לא הייתה כדי להעניש אותו, אלא כדי לגרום לו לצאת, לחפש לעשות משהו עם עצמו,לימודים, עבודה,בנות,קריירה… כל זה מתוך אהבה אליו ורצון לראות אותו מצליח. אני ובעלי הצענו לו כי נממן לו לימודים ונתמוך בו כלכלית אךהוא מסרב ללמוד. עצתך היא פשוט להניח לו במצב הזה? לא להעיר לו על שעות המשחק המרובות?
חיים עמיתמנהל בפורוםנכון, להניח לו ולא להעיר לו. אני יודע שזה יהיה מאוד קשה, אבל, שינית את המטרה: במקום לנסות להכריחו לעשות שינוי – מה שאת לא מצליחה וגם לא תצליחי ורק תגרמי נזק ליחסים ביניכם וגם במשפחה – המטרה החדשה היא לשמר ואולי גם לטפח את הקשר והתקשורת ביניכם. יש סיכוי שמשעה שבנך ירגיש שאת כבר לא לוקחת אחריות כל כך גדולה על עתידו, הוא ירגיש חופשי לקחת יותר אחריות בעצמו. אבל ה ייקח זמן.
בואי עכשיו ונבדוק מה קורה בקשר ובתקשורת ביניכם כיום מעבר למריבות על העיסוק המרובה שלו במחשב. על מה אתם מדברים? מה המעורבות שלו בחיי המשפחה שלכם? מה קורה ביחסים שלו עם בני המשפחה? איפה נעים לכם ביחד איתו?- התגובה הזו עודכנה לפני לפני 11 חודשים, 2 שבועות ע"י חיים עמית.
ליאורחאין הרבה תקשורת מכיוון שרוב היום הוא סגור בחדר ומשחק. יש מידיי פעם ארוחות משפחתיות , או יציאות משותפות לסרט, מסעדה ואז הוא מצטרף והשיחות זורמות. ישנם מקרים שיושבים ביחד בשולחן , בעיקר בשישי בערב, ומשחקים טריוויה או כל מיני משחקים בסגנון. לגבי השיחות איתו, למען האמת רובם היו על עבודה/לימודים ועל כך שהוא חייב למצוא את עצמו. כמובן שעכשיו אני אשנה גישה והשיחות יהיו שונות. לגבי היחסים שלו עם שאר בני המשפחה הם יחסית בסדר, הוא משחק עם אחיו הצעיר שחמט, פינג פונג ולעיתים הם יוצאים יחד לסרט. עם אביו אין לו יותר מידיי שיחות, מידיי פעם על סרטים…
הוא לא מרבה לדבר ולשתף,הוא תמיד היה סגור יותר וחסר ביטחון. אני מאמינה שהוא מרגיש שאני ובעלי מאוכזבים ממנו ומהדרך שהוא בחר. הציפיות ממנו היו גבוהות, יש לו את כל הכישורים וההזדמנויות על מנת להצליח והוא פעם אחר פעם זונח זאת.חיים עמיתמנהל בפורוםנפלא! תסתכלי על הטוב והיפה, תיהני ממנו ותחזקי אותו: בנכם חלק בלתי נפרד ממשפחתכם, הן בבילויים המשותפים והן ביחסיו היפים עם אחיו.
אני יכול להבין את האכזבה שלכם ממנו והוא בוודאי מרגיש את זה. אם כך, בואי נוסיף מטרה חשובה: ליהנות מהיש עם בנך ולתת לו להרגיש זאת. זה לא סותר את האכזבה הטבעית אבל זה מכניס אותה לפרופורציות. תנו לו להרגיש שאתם אוהבים ומעריכים תכונות והתנהגויות אחרות, שעד עכשיו היו בצל הציפיות הגבוהות שהיו לו מעצמו.ליאורחתודה על המענה,זה עוזר לי מאוד ומכניס לפרופורציות.
אני משתדלת יותר ליזום בילויים משותפים, שיחות ולהעניק לו יותר אהבה.
יחד עם זאת , הוא כל יום משחק לפחות 10 שעות.
מראייה שלי אותו, מדובר בהתמכרות. זה בא על חשבון הבריאות שלו, ישנם ימים שלמים שאינו יוצא מהבית ורואה אור יום, מדלג על ארוחות, פחות מפגשים עם חברים…
האם להשאיר את המצב כמו שהוא, זה הדבר הנכון לעשות? האם זה לא רק יילך ויחמיר והיציאה לחיים נורמטיבים תהיה לו קשה יותר ויותר ?חיים עמיתמנהל בפורוםלצערנו הוא אחד מני רבים המכור למשחקי מחשב. האם את יודעת איזה משחקי מחשב הוא משחק? האם מישהו במשפחה יודע? עם מי הוא משחק? כיצד הוא משחק? מה איכות המשחק שלו? אני מציע לכם להתעניין יוחר במשחקיו, ללא שיפוטיות, כדי שתוכלי לענות על שאלות אלה ודומות להן. זה הכרחי הן לתקשורת בריאה עם בנך, על אף הקשיים, והן לבחינת אפשרויות לעזור לו במצב מורכב זה.
ליאורחהאמת לא ידעתי את שם המשחק, שאלתי אותו והסתכלתי וזה נקרא csgo, זה חיילים שנלחמים,משחק מלחמתי.
הוא משחק עם חברים ובעיקר חבר אחד (יש לו עוד חבר שיצא מהצבא ושניהם בדיוק באותו מצב), לפעמים הוא משחק עם משתתפים מרחבי העולם.
מבחינת איכות המשחק, שהוא משחק הוא בעולם משלו, ממש נכנס לזה. אי אפשר לדבר איתו, ואם מנסים הוא ממש מתעצבן.
לפעמים בלהט המשחק הוא מקלל, חשוב לציין שבחיי היום יום שלו מלבד המשחק הוא אינו מקלל ומדבר בשפה נקייה.חיים עמיתמנהל בפורוםזהו אחד ממשחקי המחשב הידועים והמקובלים ביותר בעולם, מזה תקופה ארוכה: קאונטר סטרייק (Counter-Strike). מבחינה זאת את יכולה להיות רגועה, וגם טבעי שאי אפשר להפריע לו כשהוא במשחק, וגם מצוין שבחיי יום יום אינו מקלל ושפתו נקייה. לכן, אני חוזר ומציע לך להרפות מעיסוק היתר שלך בנושא זה. בואי נדבר על נושא חשוב אחר: האם יש לו עניין בזוגיות כלשהי? האם הוא היה מתי שהוא בקשר זוגי?
ליאורחלדבריו הוא אינו מעוניין עכשיו בזוגיות בתירוץ שאין לו כסף לכך. עד היום לא הייתה לו חברה, כן ראיתי בעבר שהוא התכתב עם הרבה בנות.
בשנה האחרונה הוא רוב היום בבית מול המחשב כך שלדעתי הוא אינו מנסה אפילו למצוא קשר זוגי. נראה כי הריגושים שלו קשורים למשחקים בלבד.
אני יודעת שאני חופרת על העניין הזה אבל לדעתי זה מה שמונע ממנו למצוא עניין בדברים אחרים בחיים.חיים עמיתמנהל בפורוםאין ספק שעכשיו ההתמכרות של בנך למשחקי מחשב מקשה עליו עוד יותר לגלות עניין בדברים אחרים בחיים. אבל, לפי תיאורך בעבר, משחקי המחשב הם בריחה של בנך מהתמודדות עם קשיים בחיים. יתכן גם שלבנך דימוי עצמי נמוך, שבעטיו הוא מתייאש מהר ולא מתמודד. תיארת את בנך כאדם מוכשר מאוד, בוגר מגמה מדעית, שלא נענה למיונים מעולים בצבא, שהחל את הצבא ומיד פרש, שניגש לראיון עבודה טוב ונכשל ומאז לא מנסה, שמחפש עבודות קלות בלבד וכיוצא באלה. כלומר, מאז ומתמיד הוא לא באמת התאמץ, אולי, כאמור, על רקע דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי רב. לכן, זה לא מפתיע מה שקורה עכשיו: בריחה לעולם קל. מזה שלא נפל לעולם של התמכרויות קשות יותר כמו סמים ועבריינות. מה דעתך?
ליאורחאני מסכימה לגמרי עם האבחנה, הוא באמת חסר ביטחון ועם דימוי עצמי נמוך. למרות שהוא בחור חכם , מוכשר ויפה. במקרה הזה, אני לא משוחדת כיוון שהסביבה תמיד החמיאה לו על המראה שלו ועל כישוריו, אבל לצערי הוא אינו מרגיש כך. אשמח לעצתך כיצד ניתן להרים לו את הביטחון.
חיים עמיתמנהל בפורוםאת שמה לב שהמטרות משתנות? מעמיקות יותר ויותר, רואות את הקושי האמיתי של בנך, מעבר לסימפטום של ההתמכרות למחשב? התחלת בניסיון לשנות את הסימפטום, אולי בכוח: "האם אתה ממליץ להוציא לו את המחשב מהחדר?" בדרך דיברנו על שימור ושיפור התקשורת ביניכם, וגם על ליהנות מהיש. ועכשיו, אנחנו מגיעים למטרה חשובה עוד יותר, שאולי עומדת בבסיס העניין, והפעם את ניסחת אותה: "אשמח לעצתך כיצד ניתן להרים לו את הביטחון." זה מעיד על פתיחות רבה שלך, ואולי שלכם, ונכונות אמיתית לעשות שינוי. זה מעורר תקווה, הלא כן?
ליאורחאכן ישנה התקדמות ועל כך תודה לך.
תמיד נמצאת התקווה שהתקופה הזו תחלוף והוא יימצא כיוון ויתבגר.חיים עמיתמנהל בפורוםנפלא! תקווה זה רגש חשוב מאוד, ובמקרה זה, אכן יש סיכוי טוב להתגשמות התקווה.
אני מציע שתתמקדו בחיזוק הביטחון העצמי של בנכם, בשיפור הדימוי העצמי שלו. הדרך העיקרית שאתם יכולים לעשות זאת היא על ידי חיזוק התנהגויות ויכולות הבאות לידי ביטוי עכשיו. לא להתגעגע למה שהיה, וגם לא להתאכזב ממה שהיה יכול להיות ועדיין לא בא לידי ביטוי. במקום זאת, להרכיב משקפיים חיוביות בלבד ולהאיר אך ורק את החיוב, גם אם הוא מעט.
מה דעתך? אפשרי?ליאורחלא אשקר שזה יהיה לא קל, אך אפשרי. אני יעבוד על עצמי ושוב בתקווה שהתקופה הזו תעבור.
תודה רבה על הכל בינתיים, אני ישמח לעדכן אותך בהמשך.חיים עמיתמנהל בפורוםברצון. קחי הרבה אוויר, סבלנות ואורך רוח, ואשמח שתעדכני אותנו בהמשך.
-
מאתתגובות