• מאת
    דיון
  • #25137 הגב
    לי
    אורח

    אני כבר אובדת עצות. בני בוגר כיתה מדעית שהוצעו לו מיונים לתפקידים מעולים בצבא והוא לא ניגש בסוף קיבל תפקיד בתקשוב ולאחר כחודשיים בצבא החליט שהצבא לא בשבילו ופרש. הבטיח כי הוא יוצא ויירשם לטכניון לעשות תואר.מאז עברו כבר 3 חודשים והוא יושב בבית….
    לדבריו כרגע אינו מעוניין ללמוד אלא לעבוד כשליח על מנת לחסוך ולהשקיע בשוק ההון.
    אני כבר לא יודעת מה לעשות

מוצגות 24 תגובות – 1 עד 24 (מתוך 24 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #25139 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לי,
    נראה שמלכתחילה בנך היה חסר מוטיבציה להתפתח בתחום שהוא למד בתיכון.
    מדוע את חושבת זה כך?
    כמו כן, נראה שבנך אמנם מתעניין כרגע בלעשות כסף קל, ללא מאמץ, אבל הוא מוכן להתאמץ בשביל זה ולעבוד. האם את חושבת שהוא יוכל להצליח בכך?
    בברכה,
    חיים עמית

    #26013 הגב
    לי
    אורח

    לצערי עברה כבר כמעט שנה והוא עדיין בבית. היה בריאיון עבודה למקום טוב אך לא הצליח בכך, ראיתי כי הוא אינו התאמץ לעבוד.
    יוצא פעם או פעמיים בשבוע לעבוד כשליח ל-3 שעות ובשאר הזמן הוא בבית משחק במחשב.
    איני יודעת מה עליי לעשות

    #26014 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    זה באמת הרבה זמן. לפני שנה כתבת שהוא רוצה לעבוד כשליח כדי לחסוך להשקיע בשוק ההון? האם זו עדיין שאיפתו? מה תכניותיו בהמשך? האם יש עוד ילדים במשפחה? האם הוא היה אי פעם בטיפול רגשי? האם אתם הייתם בהדרכה הורית?

    #26015 הגב
    לי
    אורח

    אני לא רואה שיש לו כרגע שאיפה כזו… הוא מעביר 90% אחוז מהיום שלו מול המחשב במשחקים. זה מתחיל בכך שהוא מתעורר בצהריים וישר מתיישב מול המחשב עד השעות הקטנות של הלילה.
    לגבי עבודה כשליח , תמיד יש לו תירוצים למה לא לצאת… ניסינו לשאול אותו מה התכנון שלו והוא אומר כרגע לעבוד כשליח, שגם זה לא קורה.
    הוא אינו מקבל מאיתנו כסף ולכן כבר הפסיק לצאת עם חברים כי נגמר לו הכסף. לא היה בטיפול רגשי וגם אינו מוכן לשמוע על כך.
    הלכנו פעם אחת להדרכה הורית ,פחות התחברנו למה שנאמר, לא הרגשנו שקיבלנו עצות לפתרון. אני מרגישה שכל מה שמעניין אותו זה המחשב שלו והמשחקים, שום דבר לא מעבר.
    יש לו אח נוסף שלומד בחטיבה. לאח יש חיי חברה, הוא יוצא וחי חיים תקינים.
    הדבר משפיע על כל החיים בבית, צעקות,מריבות ואווירה לא נעימה. אני כבר בקושי מצליחה לישון בלילות מרוב דאגה.

    #26016 הגב
    לי
    אורח

    דבר נוסף, לא מזמן לפני מספר חודשים , חבר של המשפחה אמר כי ינסה לסדר לו עבודה בסייבר ושלח לו קורסים ללמוד. הוא ישב ולמד ומאוד התעניין בחומר. כרגע המשרה לא יצאה לפועל ובני זנח זאת. הסברתי לו שאם החומר מעניין אז כדאי להירשם לקורס ובכך להגדיל את הסיכויים למצוא עבודה בתחום. כמובן שאמרתי שאני אתמוך בו כלכלית בזמן לימודים אך כל דבר שכרוך במאמץ מצידו הוא פוסל זאת.

    #26017 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    האם את מודעת לכך שאת "לוקחת ללב" את מה שקורה או לא קורה לבנך, הרבה הרבה יותר ממה שלו אכפת? זה בוודאי לא מעודד אותו לקחת אחריות על מצבו. מה גישת אביו לעניין? כשאת אומרת שיש מריבות וצעקות בבית עקב כך, מי רב עם מי?

    #26018 הגב
    לי
    אורח

    ללא ספק אני לוקחת את המצב הרבה יותר קשה ממה שאכפת לו בעצמו. מבחינתו הכל בסדר ושיעזבו אותו בשקט. יחד עם זאת, אני רואה ממש התמכרות למחשב ולמשחקים וזה מדאיג אותי מאוד.
    כמובן גם העתיד שלו…
    לגבי אביו הוא באותה דעה כמוני אך פחות לוקח ללב ומתערב. המריבות זה בעיקר ביני לבין הבן שלי.
    הבן הקטן שלי, כבר אומר שקשה לו עם האווירה הזו.
    ניסיתי כמה ימים לקחת צעד אחורה, לא לדבר על עבודה ופשוט לעזוב אותו לנפשו. אבל ראיתי ששום דבר לא מתקדם.
    האם אתה ממליץ להוציא לו את המחשב מהחדר? ואם לא, מה עליי לעשות?
    תודה

    #26019 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    משהו לא מתאים בראייה שלך את בנך. להוציא את המחשב מהחדר? זה כאילו את מדברת על ילד קטן, וגם אז זהו אקט מאוד קיצוני, שלא ממהרים לנקוט בו. עלייך לשנות את ראייתך את בנך: ילד גדול, שאין לך שליטה על גורלו! גם עם ילד צעיר יותר, יכולת ההשפעה שלנו כהורים קטנה. וגם כאשר היא קיימת, זה רק בצורה חכמה ולא על ידי הפעלת כוח.
    באופן מעשי, אני מציע לך לחשוב שמטרתך אינה להשפיע על בנך שיעשה משהו עם עצמו, אלא לשמר מערכת יחסים בריאה ביניכם ולתת לו הרגשה של ילד אהוב ורצוי. יכולה?
    אם לא, תוכלי לבקש מבנך לעזוב את ביתכם. לא כעונש, אלא כדרך להציל את נפשך, את היחסים ביניכם, ואת האווירה במשפחה. כמובן שגם מרחוק יהיה לך קשה לדעת שהוא לא עושה דבר עם עצמו, אבל החיכוך ביניכם יהיה קטן יותר, ויש סיכוי שתצליחי להכיל את המצב ולשנות את מטרתך.
    מה דעתך?

    #26020 הגב
    לי
    אורח

    ראשית אני מאוד מודה לך על תשובותייך. אם זה הדבר הנכון לעשות בעבורו אני כמובן אעשה ואניח לו. לא אשקר שזה יהיה לא פשוט לראות אותו רוב היום יושב ומשחק ולא עושה עם עצמו כלום מעבר. אני דואגת מאוד לעתידו, אך כנראה שאין לי את היכולת להשפיע על המצב. המחשבה שלי להוציא את המחשב מהבית לא הייתה כדי להעניש אותו, אלא כדי לגרום לו לצאת, לחפש לעשות משהו עם עצמו,לימודים, עבודה,בנות,קריירה… כל זה מתוך אהבה אליו ורצון לראות אותו מצליח. אני ובעלי הצענו לו כי נממן לו לימודים ונתמוך בו כלכלית אךהוא מסרב ללמוד. עצתך היא פשוט להניח לו במצב הזה? לא להעיר לו על שעות המשחק המרובות?

    #26021 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    נכון, להניח לו ולא להעיר לו. אני יודע שזה יהיה מאוד קשה, אבל, שינית את המטרה: במקום לנסות להכריחו לעשות שינוי – מה שאת לא מצליחה וגם לא תצליחי ורק תגרמי נזק ליחסים ביניכם וגם במשפחה – המטרה החדשה היא לשמר ואולי גם לטפח את הקשר והתקשורת ביניכם. יש סיכוי שמשעה שבנך ירגיש שאת כבר לא לוקחת אחריות כל כך גדולה על עתידו, הוא ירגיש חופשי לקחת יותר אחריות בעצמו. אבל ה ייקח זמן.
    בואי עכשיו ונבדוק מה קורה בקשר ובתקשורת ביניכם כיום מעבר למריבות על העיסוק המרובה שלו במחשב. על מה אתם מדברים? מה המעורבות שלו בחיי המשפחה שלכם? מה קורה ביחסים שלו עם בני המשפחה? איפה נעים לכם ביחד איתו?

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 11 חודשים, 2 שבועות ע"י חיים עמית.
    #26023 הגב
    לי
    אורח

    אין הרבה תקשורת מכיוון שרוב היום הוא סגור בחדר ומשחק. יש מידיי פעם ארוחות משפחתיות , או יציאות משותפות לסרט, מסעדה ואז הוא מצטרף והשיחות זורמות. ישנם מקרים שיושבים ביחד בשולחן , בעיקר בשישי בערב, ומשחקים טריוויה או כל מיני משחקים בסגנון. לגבי השיחות איתו, למען האמת רובם היו על עבודה/לימודים ועל כך שהוא חייב למצוא את עצמו. כמובן שעכשיו אני אשנה גישה והשיחות יהיו שונות. לגבי היחסים שלו עם שאר בני המשפחה הם יחסית בסדר, הוא משחק עם אחיו הצעיר שחמט, פינג פונג ולעיתים הם יוצאים יחד לסרט. עם אביו אין לו יותר מידיי שיחות, מידיי פעם על סרטים…
    הוא לא מרבה לדבר ולשתף,הוא תמיד היה סגור יותר וחסר ביטחון. אני מאמינה שהוא מרגיש שאני ובעלי מאוכזבים ממנו ומהדרך שהוא בחר. הציפיות ממנו היו גבוהות, יש לו את כל הכישורים וההזדמנויות על מנת להצליח והוא פעם אחר פעם זונח זאת.

    #26025 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    נפלא! תסתכלי על הטוב והיפה, תיהני ממנו ותחזקי אותו: בנכם חלק בלתי נפרד ממשפחתכם, הן בבילויים המשותפים והן ביחסיו היפים עם אחיו.
    אני יכול להבין את האכזבה שלכם ממנו והוא בוודאי מרגיש את זה. אם כך, בואי נוסיף מטרה חשובה: ליהנות מהיש עם בנך ולתת לו להרגיש זאת. זה לא סותר את האכזבה הטבעית אבל זה מכניס אותה לפרופורציות. תנו לו להרגיש שאתם אוהבים ומעריכים תכונות והתנהגויות אחרות, שעד עכשיו היו בצל הציפיות הגבוהות שהיו לו מעצמו.

    #26030 הגב
    לי
    אורח

    תודה על המענה,זה עוזר לי מאוד ומכניס לפרופורציות.
    אני משתדלת יותר ליזום בילויים משותפים, שיחות ולהעניק לו יותר אהבה.
    יחד עם זאת , הוא כל יום משחק לפחות 10 שעות.
    מראייה שלי אותו, מדובר בהתמכרות. זה בא על חשבון הבריאות שלו, ישנם ימים שלמים שאינו יוצא מהבית ורואה אור יום, מדלג על ארוחות, פחות מפגשים עם חברים…
    האם להשאיר את המצב כמו שהוא, זה הדבר הנכון לעשות? האם זה לא רק יילך ויחמיר והיציאה לחיים נורמטיבים תהיה לו קשה יותר ויותר ?

    #26031 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    לצערנו הוא אחד מני רבים המכור למשחקי מחשב. האם את יודעת איזה משחקי מחשב הוא משחק? האם מישהו במשפחה יודע? עם מי הוא משחק? כיצד הוא משחק? מה איכות המשחק שלו? אני מציע לכם להתעניין יוחר במשחקיו, ללא שיפוטיות, כדי שתוכלי לענות על שאלות אלה ודומות להן. זה הכרחי הן לתקשורת בריאה עם בנך, על אף הקשיים, והן לבחינת אפשרויות לעזור לו במצב מורכב זה.

    #26033 הגב
    לי
    אורח

    האמת לא ידעתי את שם המשחק, שאלתי אותו והסתכלתי וזה נקרא csgo, זה חיילים שנלחמים,משחק מלחמתי.
    הוא משחק עם חברים ובעיקר חבר אחד (יש לו עוד חבר שיצא מהצבא ושניהם בדיוק באותו מצב), לפעמים הוא משחק עם משתתפים מרחבי העולם.
    מבחינת איכות המשחק, שהוא משחק הוא בעולם משלו, ממש נכנס לזה. אי אפשר לדבר איתו, ואם מנסים הוא ממש מתעצבן.
    לפעמים בלהט המשחק הוא מקלל, חשוב לציין שבחיי היום יום שלו מלבד המשחק הוא אינו מקלל ומדבר בשפה נקייה.

    #26044 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    זהו אחד ממשחקי המחשב הידועים והמקובלים ביותר בעולם, מזה תקופה ארוכה: קאונטר סטרייק (Counter-Strike). מבחינה זאת את יכולה להיות רגועה, וגם טבעי שאי אפשר להפריע לו כשהוא במשחק, וגם מצוין שבחיי יום יום אינו מקלל ושפתו נקייה. לכן, אני חוזר ומציע לך להרפות מעיסוק היתר שלך בנושא זה. בואי נדבר על נושא חשוב אחר: האם יש לו עניין בזוגיות כלשהי? האם הוא היה מתי שהוא בקשר זוגי?

    #26045 הגב
    לי
    אורח

    לדבריו הוא אינו מעוניין עכשיו בזוגיות בתירוץ שאין לו כסף לכך. עד היום לא הייתה לו חברה, כן ראיתי בעבר שהוא התכתב עם הרבה בנות.
    בשנה האחרונה הוא רוב היום בבית מול המחשב כך שלדעתי הוא אינו מנסה אפילו למצוא קשר זוגי. נראה כי הריגושים שלו קשורים למשחקים בלבד.
    אני יודעת שאני חופרת על העניין הזה אבל לדעתי זה מה שמונע ממנו למצוא עניין בדברים אחרים בחיים.

    #26047 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אין ספק שעכשיו ההתמכרות של בנך למשחקי מחשב מקשה עליו עוד יותר לגלות עניין בדברים אחרים בחיים. אבל, לפי תיאורך בעבר, משחקי המחשב הם בריחה של בנך מהתמודדות עם קשיים בחיים. יתכן גם שלבנך דימוי עצמי נמוך, שבעטיו הוא מתייאש מהר ולא מתמודד. תיארת את בנך כאדם מוכשר מאוד, בוגר מגמה מדעית, שלא נענה למיונים מעולים בצבא, שהחל את הצבא ומיד פרש, שניגש לראיון עבודה טוב ונכשל ומאז לא מנסה, שמחפש עבודות קלות בלבד וכיוצא באלה. כלומר, מאז ומתמיד הוא לא באמת התאמץ, אולי, כאמור, על רקע דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי רב. לכן, זה לא מפתיע מה שקורה עכשיו: בריחה לעולם קל. מזה שלא נפל לעולם של התמכרויות קשות יותר כמו סמים ועבריינות. מה דעתך?

    #26049 הגב
    לי
    אורח

    אני מסכימה לגמרי עם האבחנה, הוא באמת חסר ביטחון ועם דימוי עצמי נמוך. למרות שהוא בחור חכם , מוכשר ויפה. במקרה הזה, אני לא משוחדת כיוון שהסביבה תמיד החמיאה לו על המראה שלו ועל כישוריו, אבל לצערי הוא אינו מרגיש כך. אשמח לעצתך כיצד ניתן להרים לו את הביטחון.

    #26051 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    את שמה לב שהמטרות משתנות? מעמיקות יותר ויותר, רואות את הקושי האמיתי של בנך, מעבר לסימפטום של ההתמכרות למחשב? התחלת בניסיון לשנות את הסימפטום, אולי בכוח: "האם אתה ממליץ להוציא לו את המחשב מהחדר?" בדרך דיברנו על שימור ושיפור התקשורת ביניכם, וגם על ליהנות מהיש. ועכשיו, אנחנו מגיעים למטרה חשובה עוד יותר, שאולי עומדת בבסיס העניין, והפעם את ניסחת אותה: "אשמח לעצתך כיצד ניתן להרים לו את הביטחון." זה מעיד על פתיחות רבה שלך, ואולי שלכם, ונכונות אמיתית לעשות שינוי. זה מעורר תקווה, הלא כן?

    #26052 הגב
    לי
    אורח

    אכן ישנה התקדמות ועל כך תודה לך.
    תמיד נמצאת התקווה שהתקופה הזו תחלוף והוא יימצא כיוון ויתבגר.

    #26053 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    נפלא! תקווה זה רגש חשוב מאוד, ובמקרה זה, אכן יש סיכוי טוב להתגשמות התקווה.
    אני מציע שתתמקדו בחיזוק הביטחון העצמי של בנכם, בשיפור הדימוי העצמי שלו. הדרך העיקרית שאתם יכולים לעשות זאת היא על ידי חיזוק התנהגויות ויכולות הבאות לידי ביטוי עכשיו. לא להתגעגע למה שהיה, וגם לא להתאכזב ממה שהיה יכול להיות ועדיין לא בא לידי ביטוי. במקום זאת, להרכיב משקפיים חיוביות בלבד ולהאיר אך ורק את החיוב, גם אם הוא מעט.
    מה דעתך? אפשרי?

    #26054 הגב
    לי
    אורח

    לא אשקר שזה יהיה לא קל, אך אפשרי. אני יעבוד על עצמי ושוב בתקווה שהתקופה הזו תעבור.
    תודה רבה על הכל בינתיים, אני ישמח לעדכן אותך בהמשך.

    #26055 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון. קחי הרבה אוויר, סבלנות ואורך רוח, ואשמח שתעדכני אותנו בהמשך.

מוצגות 24 תגובות – 1 עד 24 (מתוך 24 סה״כ)
מענה ל־ילד שפרש מהצבא ואינו עושה כלום עם עצמו
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן