[גלי]

בני עולה בספטמבר לכיתה א.
בני בן שש וחצי ומאז שנשאר שנה בגן צעיר בצבו החברתי השתפר.
רון הובחן בקשיי ויסות ותחושה,והוא הכיר בגן ילד שדומה לו והם נעשו חברים טובים.
הגננת ממליצה לא לשים אותם באותה כיתה מאחר ורון מבטל את עצמו ליד החבר, והם די מזינים אחד את השני לא תמיד לכיוונים נכונים. ואני מתלבטת מאוד.
הלבטים להלן.
1.אם בני נגרר, הוא ימצא מישהו אחר.צריך לחזק אותו.
2.הגננת הזאת טעתה בשיקול דומה לגבי ביתיבעבר.
3.אין לי אפשריות אחרות.
1. לא-כי הם יעשו בלגן ביחד ויענשו.
אשמח לתשובתך.

דיון

[חיים עמית]

שלום גלי,
אני מבין שאת מתלבטת האם לשים את בנך יחד עם החבר, כשהגננת ממליצה לא לעשות כך. למה את מתכוונת שאין לך אפשרויות אחרות?
בברכה,
חיים עמית

[גלי]

שוב שלום.
התחלתי לכתוב את תשובתי מספר פעמים ומחקתי.
האמת היא שלדעתי הורים משכבת גיל שלו אינם מעוניינים לרשום את רון, אף אחד לא פנה אלי(ואני יודעת שנסגרות עיסקאות על השבילים), אינני נפגעת ומנסה לחשוב היטב על טובתו בצורה ברורה ועיניינית.
לבני יש קשיים ואני יודעת את זה, ולחברו יש קשיים דומים ויש בני ובין האימא של החבר תקשורת פתוחה ולא ביקורתית, זה נותן לי תחושה נוחה לידה, ואני בטוחה שאם וכשיווצרו קשיים בנייהם, יש עם מי לדבר.
אך האם מסיבות אלו אני צריכה לדון את בני להיות צל של אחר?
מאחר ואני מכירה את הטמפרמנט,לאפשר אותו רק אחר הצהריים? ולא בבית הספר.
תודה מראש.

[חיים עמית]

שלום גלי,
עדיין לא ברור לי: האם את חוששת שלא יהיה איתו בכיתה אף ילד מהגן הנוכחי, למעט חברו? האם את חוששת שגם אם יהיו ילדים, הוא לא יתחבר אליהם? מהם הקשיים שיש לבנך? האם הם מטופלים?
בברכה,
חיים עמית

[גלי]

מיכאל אובחן בגיל שלוש כילד לא מווסת סנסו מוטורי,הוא טופל בריפוי בעיסוק.
מעבר לכך השארנו אותו שנה (יליד נובמבר),בעיקבות פגישות עם פסיכולוגית בעבר.
למיכאל יש יכולו קוגנטיביות גבוהות מאוד, יחד עם זה, רגיש מידי עקשן מידי, ולמוד אכזבות מעצמו, בעקבות נפילות רבות וסירבול פיזי.
כשגדל מעט(מגיל 5)הוא התחיל ללמד גודו פרטי ואחכ הצטרף לקבוצה, כבר שנתיים רצוף.
רשמנו אותו לחוג כדורגל, ככמעט מיד המאמן הקפיץ אותו לקבוצה של בוגרים בגלל היכולות הגבוהות שלו.
זה הטיפול כרגע, להחזיר לו ביטחון ביכולות שלו.
חוץ מזה הגננת מדווחת שבגלל הקושי בהתארגנות, לבד אינו מצליח לשחק, משחק בגן עם ילדים מצליח 5 ד בלבד.אינו בונה בחצר,אינו מצליח לשחק משחק סוציו דרמטי, ורק זורק חפצים לתקרה במשק הבית.
בבית יש הרבה התנגדיות.
בגן השעשועים-ניכר שיש בו משהו שמושך הצקה,שבוע שעבר שבע ילדים הציקו לו והעליבו אותו, הוא חזר אליהם עם מזלג ביד(כמובן שעצרתי וכעסתי)
הורים רואים את זה, ואני מניחה שבגלל התנהגיות דומות ולווא דווקא אלימות.
הוא לא ממש ברשימת המקובלים.
הדילמה שלי היא, האם כשסוף סוף יש קשר לבני, קשר עם יתרונות וחסרונות, אבל יש חברות ,האם להשאיר את החברות הזאת בכיתה?
האם החסרונות יגברו על היתרונות, והם יהיו ה"שובבים של הכיתה"?
או שנפריד בניהם, ורון יצטרך אולי לחפש שותפים להפסקה?
וכאמור היכולות החברתיות אינן גבוהות.
נ.ב מי שמכיר את שניהם אומר " תפרידו!"
שוב תודה.

[חיים עמית]

שלום גלי,
נראה לי שההפרדה היא הצעד הנכון. גם בגלל חוות דעת הגננת, גם בגלל חוות דעת של מי שמכירים את שניהם, וגם, ובעיקר, לאור תיאורך את קשייו: הדבר האחרון שבנך זקוק הוא ילד עם קשיים דומים לשלו! נראה שבכל מקרה יהיה לו קשה בחברת הילדים, אבל בוודאי שלא כדאי שיהיה מישהו שיוסיף לקשיי הויסות שלו.
בברכה,
חיים עמית

[גלי]

חיים עמית שלום.
אני מבינה! ככל הנראה אני לא ארשום אותו עם חברו,ליבי אינו שקט ואני מקווה שהם יצליחו למצוא אחד את השני שוב.
האם אנו יכולים לעזור לו בדרך נוספת?מבלי לשלוח אותו למטפלים יקרים.ואם חייבים, לאיזה סוג של טיפול?(אחותו גם עם קושי בקשב וריכוז, הבנק לא עומד בעומס)
אני חייבת לציין שכל שנת גדילה מטיבה עימו מאוד,והחוסר ויסות נעשה מווסת יותר.
תודה גלי

[חיים עמית]

שלום גלי,
נראה שכדאי שהמיקוד בשנה הבאה יהיה יותר על פיתוח המיומנויות החברתיות שלו, יכולת ההסתגלות החברתית שלו.
בברכה,
חיים עמית

[גלי]

חיים עמית שלום.
תודה רבה.
ואמן ואלו יסתכמו צרותינו!
העדכן בהמשך.
גלי

[חיים עמית]

ברצון

[גלי]

חיים עמית שלום.
אין לי עדיין מה לדווח כאמור , הוא טרם עלה לכיתה א.
אך רציתי להתייעץ לגבי אחת ההתנגדיות העיקריות של רון, שהיא נשמעת פשוטה אך להכניס אותו למקלחת זה גהנום.
אינני מצליחה למצוא פיתרון כיצד אפשר לחסוך למשפחה כולה את הצעקות והאייומים בדיוק כשהבית צריך "לרדת" למצב שקט ונעים.
אז ככה, הוא סרבן מקלחת כרוני.
כל יום אותו ויכוח כולל איומים.
ואז הוא בוכה , אני סופרת(אם לא תתקלח עד 10, אז..לפעמים זה עוזר לפעמים לא),
מאיימת, מענישה, הוא מתקלח,בוכה..שמישהו יפסיק את הגלגל המתיש הזה.
הסכמים איתו מחזיקים מים, העונשים הם תמיד לתווך ארוךאז זה פחות מוצלח("מחר לא תוכל ללכת לחבר ולחזור מאוחר, כי אז קשה לך להתקלח")
מה עושים איתו?הפעם רק עם המקלחת?
תודה מראש גלי

[חיים עמית]

שלום גלי,
באיזה שעה הוא אמור להתקלח? מה קורה לפני ואחרי?
בברכה,
חיים עמית

[גלי]

בוקר טוב.
יש לנו טקס מאוד ברור מאז שנולדו לנו ילדים.
חוזרים מחברים/חוגים אוכלים ארוחת ערב ביחד, כל הילדים נכנסים למקלחת (בסביבות השעה 20.00) ומיד אחר כך למיטה.
אצלו המיטה מחייבת דבר אחרון ביום מאחר והוא הולך יחף, ומשחק הרבה כדורגל.
אתמול קילחתי את הבנות מוקדם יותר, כדי להשאיר זמן כשהסירוב שלו יגיע.אך זה לא עזר.בעלי לא היה וכל הילדים נכנסו לישון בגללו מאוחר יותר. וכשאני כועסת במיוחד על עצמי, איך אני לא מצליחה להתגבר והוא מוציא אותי מכליי.
גלי

[חיים עמית]

שלום גלי,
אני מציע גישה הפוכה: תבהירי לבנך שאם הוא לא יכנס להתקלח בזמן, בשעה היעודה, הוא יצטרך להיכנס למחרת יותר מוקדם, כי אתם מבזבזים זמן על ויכוחים. אם יהיה צורך להקדים לו את המקלחת לפני ארוחת הערב, כך יעשה.
בברכה,
חיים עמית

[גלי]

חיים עמית שלום.
אני יכולה לדמיין כיצד הארוחה הופכת להיות מבולגת ועצבנית כשהוא מתחנן שהוא רעב,בוכה וניגש לשולחן למרות בקשתי, ואני מתעקשת, קודם מקלחת, וצריכהפיזית להוציא אותו מהשולחן.
בגלל הקושי בויסות תחושתי, מגיל מאוד צעיר הוא התקשה להבין סכמות.
ולמרות השיגרה מרגע לידתו, הוא לא הפנים, שבסופו של דבר הוא יתקלח.
אולי זה יכול להצליח אם הדרישה תהייה מכל הילדים, ומי שמסיים "מקבל" את ארוחת הערב שלו, אפילו במחיר שלא נאכל יחד תקופה, מה דעתך?
תודה מראש גלי

[חיים עמית]

שלום גלי,
בוודאי שזה עדיף, בכל מקרה, שהדרישה תהיה כללית, ובמקרה הזה זה חשוב כי זה יכול מאוד, לדברייך, לעזור לבנכם.
בברכה,
חיים עמית

[גלי]

חיים עמית.
אתמול היה הנסיון הראשון, וזה עבר בהצלחה יתרה.
ערב רגוע ללא ויכוחים.
הוא אפילו ביקש ממני כבר לקלח אותו, כי שלשום הוא היה צריך להתקלח לבד.
(גם אתמול הוא התקלח לבד, כשאני מלווה אותו בדברים שהוא צריך,כמו:איך מזהים מה שמפו, להכין את הבגדים..)התחושה היא אחרת.
תודה. בתקווה להמשך ערבים ללא ויכוחי מקלחת.גלי

[חיים עמית]

שלום גלי,
אני שמח לקרוא זאת. עדיין, היו מוכנים לנסיגות, ואל תיבהלו: המשיכו בתוכנית הקבועה!
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות