[כרמלה]

שלום עמית,

אני זקוקה לעזרה. אצלנו בגן מסיימים ב13:15. מותר להמשיך לשחק בחצר הגן עוד כרבע שעה בהשגחת האמהות. הרבע שעה הזו היא מן סוג של לימבו עבורי. זוהי הטריטוריה של הגן עם הציוד והתנאים אולם ללא איש צוות.
קרו לי הרבה מדי מקרים בהם בני הוכה/נדחף/חטפו לו וכדומה. הוא בשלב כלשהו מבקש ממני עזרה. זה מביא לקונפלקיטים בין האמהות. ישנו ילד אחד למשל שלא מבקש סליחה ושאימו אינה דוגלת בבקשת סליחה. בני מאוד אוהב אותו לצערי ומעוניין לשחק איתו. אני לא מונעת ממנו.
לי מאוד קשה עם המתחים שזה יוצר. אחרי שראיתי שבני פשוט בוכה התחלתי להנחות אותו להחזיר. לא ליזום אלימות אלא להגיב עליה. ביקשתי שיכה חזרה. בני עדין ואינו מכה חזרה אלא פשוט מנופף בכך ואומר " אמא שלי מרשה לי להחזיר".
העובדה הזו הכניסה אותי למחול שדים עם האמהות בגן. מה עלי לעשות?

אני לא יכולה לעמוד מנגד ולראות את בני יחידי מוכה. זה מעבר לכוחותי.

דיון

[חיים עמית]

שלום כרמלה,
אני מבין את הנחייתך לבנך להחזיר מכות, אך זו טעות, שרבים מאוד מאיתנו שוגים בה במצבים אלה. עלייך לדאוג להגן על בנך ברבע שעה זאת, ואם הגן לא יכול לעשות זאת, או שתקחי אותו מוקדם יותר, או שתאסרי עליו לשחק בשעה זאת עם הילד המכה וכו'.
בברכה,
חיים עמית

[כרמלה]

שלום עמית,

הופתעתי מתשובתך, אני חייבת לאמר. הרי אם אמנע מבני לשחק ברבע שעה המדוברת אני בעצם מעבירה מסר להיכנע לחזקים ממך. למה בעצם שבני, שהוא קורבן של המכות ייענש שוב בכך שאני אמנע ממנו לשחק?
איך אני אמורה להגן עליו? בגופי? ואם אמנע ממנו לשחק עם החבר המכה הרי שאני שמה את עצמי בתפקיד של אמא שבוחרת וממיינת את החברים עבור ילדיה. הייתי רוצה להשאיר את הבחירה הזו לבני.
בבקשה, הנחה אותי בפרוטרוט.

תודה מראש

[חיים עמית]

שלום כרמלה,
אני חושב שאת טועה בהבנה של המצב.
ברבע השעה הזאת את מונעת מבנך לשחק עם ילד מסוים, בעייתי, שאת יודעת שהאינטראקציה איתו תגרום להידרדרות, בהעדר פיקוח אחר של מבוגר. את המבוגר האחראי בשטח, וזו אחריותך. תפקידך אינו לחנך את ילדי הגן!
כמו כן, נכון שבדרך כלל נאפשר לילדינו לבחור את חבריהם, וזה חשוב, אבל לא בכל מחיר! יהיו מצבים שנחשוב שקשר מסוים הרסני, לפחות במצבים מסויימים, ותפקידו למנוע אותו. יתכן שבגלל החרדה שלך במצב, שמסתבך בגלל הקשיים שנוצרים עם אימהות אחרות, את מאבדת את הגמישות שחשוב שתהיה בתפיסות החינוכיות שלנו.
בברכה,
חיים עמית

[כרמלה]

תודה עמית,

אתה צודק לחלוטין. אין לי שום רצון לחנך את ילדי הגן. אני אאמץ את המלצתך וארחיק את בני מהילד המסויים הזה.
חרדה היא אכן המונח הנכון לתיאור תחושתי באותם רגעים.

עוד בקשה קטנה ברשותך: כיצד עלי להתיר את הפלונטר שנוצר עם אמהות הגן? איך לנהוג כך שבני לא ייפגע מהשגיאה של "להחזיר"?

[חיים עמית]

שלום כרמלה,
האם תוכלי לתאר את "מחול השדים" שנוצר עם האימהות בגן, כדי שנוכל לחשוב כיצד להתירו?
בברכה,
חיים עמית

[כרמלה]

בוקר טוב,

כאשר האמהות בגן הילדים שמעו כי לבני "מותר להחזיר" וכי אני מעודדת אותו לכך, שתיים מהן פנו למנהלת הגן לטפל בכך שכן הן רואות בכך עידוד אלימות. נוצר מין שיח בין האמהות ובעצם בשבועיים האחרונים, לא מזמינים את בני ולא באים אלינו לשחק, אנחנו גם לא מוזמנים לחלק מן הפעילויות המשותפות שההורים יוזמים אחה"צ. קיבלתי גם מייל מאמא אחת לא כל כך נעים. זומנו לשיחה בגן לגבי הנושא.
בחופשת הקיץ שמתחילה היום אתקשה למצוא חברים לבלות איתם וכודמה.
אני חייבת לעשות משהו בנידון כדי שבני לא ישלם מחיר חברתי יותר ממה שקורה כאן. אני ממש מרגישה שאלו תגובות של גיל הנעורים "חרם". כמובן שמדובר על קבוצה של 4-5 אמהות אבל לצערי, זה עלול להתפשט כמו אש בשדה קוצים.

[חיים עמית]

שלום כרמלה,
לא נעים. האם יש לכם קבוצה ברשת חברתית באינטרנט? בטלפון הנייד? את יכולה לכתוב, או לדבר טלפונית, להסביר שהתייעצת אם איש מקצוע, שהבנת שטעית בהנחייה שלך לבנך, ושאת מבקשת שלא תיתנה יד להחרמה החברתית שלו. לגבי חלק מהן זה יוכל לעזור.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות