[מוריה]

שלום חיים.הבן שלי בן 2.8, ילד עדין ונוח.מאז שהיה בגיל שנתיים, היה מבקש לעיתים רחוקות לעשות פיפי בסיר או בשירותים כאשר היה רואה את אחיו הגדול עושה. חשבתי בזמנו שאולי זה מבשר על כך שהוא יגמל מהר… אך לא כך..ב1/9 הוא יעלה לגן עירייה. אני מודה שבתוך תוכי אני בלחץ מכך שיעלה לא גמול. לא נעים לי ולא נוח לי עם זה. לא אמרתי לו כלום על זה כמובן… בגן היה רואה ילדים (ועדיין) ומבקש גם לעשות, פעמים בודדות באמת יצא לו,אך רוב הזמן ישב ולא יצא כלום וכך גם היום…הוא מבקש מידי פעם כי רואה את אחיו, אבל לא יוצא לו, וכשאני מציעה ללכת לעשות פיפי בסיר וגם נותנת לו להסתובב עם תחתונים, הוא רוב הזמן מסרב… אז הרפיתי. אחרי כמה שבועות החלטתי לנסות בשיתוף עם המעון , הוא ממש שמח ללכת עם תחתונים, וגם ביקש, כי דיברנו על כך שהוא ילד גדול שעולה לגן של גדולים… אבל כשהגיע לגן,סירב בכל תוקף .. בשבועות האחרונים דיווח על כאבי בטן. הרופאה שאלה אם בתהליך של גמילה. הציעה אבקה לעידוד צואה… נתנו לו חמישה ימים ברצף, והוא עדיין לא עשה קקי כבר כמעט שבוע. אותי זה מדאיג מאד, בעיקר כי אני מרגישה שאולי יש הם תגובה התנהגותית שלו . אני מרגישה שמשהו לא משוחרר אצלו אפילו כשמבקש לעשות פיפי ביוזמתו… לאחרונה הייתה סיטואציה שהתקלח ולאחר כמה רגעים קרה לי ואמר :אמא , קקי!! אמאלה!! שאלתי אם מפחד מהקקי ואמר שכן…. (זה קצת הפתיע אותי כי כבר קרו הרבה פעמים בחודשים האחרונים שהיה עושה קקי באמבטיה ואז היינו נפרדים מהקקי, והוא נהנה מזה).
בכל אופן, זו תמונת המצב פחות או יותר. ואני דואגת.
חשבתי שאולי אני צריכה להפסיק באופן טוטאלי כרגע את הגמילה. גם בגן. אבל מרגישה שגם צריך חיזוק. מה ניתן לעשות?
אשמח לתגובתך. תודה רבה

דיון

[חיים עמית]

שלום מוריה,
הבעיה היותר גדולה מילד שלא גמול הוא ילד שמגיע לעצירות. זה מסוכן. נראה שבנכם שם, ולכן בשלב הראשון, אכן, אני מעודדך להפסיק לחלוטין את תהליך הגמילה, ולהתמסר לתהליך ההפוך: לחזור ליציאות תקינות, גם אם לא במקום הנכון.
את בהחלט יכולה לעודד את בנך, שזה בסדר לנסות, שתנסו שוב מאוחר יותר, שכל ילד מתנהג אחרת בהרבה דברים, וגם בעניין הזה, ושאת בטוחה שבהמשך יהיה בסדר.
זה שלב ראשון. מסכימה?
בברכה,
חיים עמית

[מוריה]

תודה חיים על תגובתך.
אני מבינה מה שאתה אומר, אך בעיקר תוהה לעצמי כיצד נוכל להחזיר אותו למצב של יציאות תקינות?

[חיים עמית]

נאמר שבנך לא היה עולה לגן עירייה, או יותר טוב, נאמר שבגן עירייה אין כלל בעיה עם כך שהוא לא גמול. האם עדיין היית לחוצה להחזיר אותו למצב של "יציאות תקינות"?

[מוריה]

ברור לי שאם לא היה עולה לגן עירייה בכלל לא הייתי מתחילה לעורר את זה אלא מחכה לשלב שיהיה יותר מוכן או שיבוא ממנו… וודאי שהלחץ שלי מכך שיעלה לא גמול, השפיע עליי ועליו… גם אם לא הקרנתי את זה בצורה ישירה.
חשוב לי שיחזור ליציאות תקינות ללא קשר לגמילה, אלא כדי שירגיש טוב.
מה אפשר לעשות כרגע פרקטית מלבד להפסיק את הגמילה?

[חיים עמית]

הבעיה כרגע היא הלחץ, שלך ושלו. הדבר הפרקטי ביותר כרגע הוא… לא לעשות דבר! יציאות תקינות הן תוצאה של שחרור נכון? את רוצה שהוא ישחרר, שירגיש נוח. עליך להגיע לאותו מצב. בואי נבחן האם את יכולה להיעזר באבא שלו לעניין. האם הוא יכול לעזור לך לשחרר את הטיפול בנושא הזה?

[נעמה]

שלום,
בתי בת 3.5 גמולה ללא קושי מגיל 1.3. מדהימה וחכמה. בחודשים אחרונים החלה מאוננת לפעמים יותר לפעמים פחות באינטנסיביות שהיא מחככת את העקב בפות. לא יחסנו לזה עניין והשתדלתי להציע משחק, חיבוק, תשומת לב וגם לתת לה להמשיך. כן ניסיתי מעט לדבר על פרטי וציבורי והבינה אך לא יישמה והנחתי לזה. היה שבוע שהיה לה תולעים וקבלה וורמוקס ואיני יודעת אם שייך אבל היה לה שלוש פעמים קקי בחיתול לילה ויש מצב שנבהלה מזה. בכל אופן, שמתי לב שתדירות היציאות מאוד פחתה ושחלק מהאוננות שתחילה היתה עם יציאות סדירות בעצם נהיתה התאפקות חזקה. בימים שמציק לה מתחככת בלי הפסק וברור שזו כבר לא אוננות. התחלתי לתת נורמלקס והיום כבר חוקן כי התחילה להצטאות. ושוב גם היום התאפקה בטירוף ויצא מעט ולא נשלט והצעתי גם חיתול שתוציא שם ועדיין התאפקה בלי סוף. בקיצור, מה לעשות?

[חיים עמית]

שלום נעמה,
אנא העתיקי את שאלתך כהודעה חדשה ולא בשרשור קיים, ואתייחס אליה בהקדם.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות