• מאת
    דיון
  • #5200 הגב
    אתי
    אורח

    חיים שלום!
    בגן בו אני עובדת ישנו ילד כבן שנה וחצי, ילד חכם, מהיר תפישה, התפתחותו המוטורית תקינה, כך גם הוורבלית ובאופן כללי ניתן לומר שהינו מטופח ואהוב (גם ע"י הוריו וגם ע"י הצוות החינוכי) לאחרונה פנו אליי הוריו בשאלה. הם טוענים שבעת שהותו של הילד עם הוריו, הוא מתקשה להניח להם "להיעלם", כלומר בכל פעם שהם פונים (בעיקר האב)לאחד מעיסוקיהם הילד פורץ בצווחות שלעיתים יכולות להימשך מעל לשעה, כך קורה שהאב יוצא לעבודה, או שהוא מתקלח ועוד..
    על מנת לסייע להם שאלתי אותם מספר שאלות ולמיטב הבנתי אין מדובר בחרדת נטישה, אלא בבעיה התנהגותית ש"הועצמה" עקב תגובה שגוייה של ההורים.
    חשוב לציין שבמסגרת פעילות הגן, הילד הגיב בצורה דומה כלפי אחת מנשות הצוות החינוכי שליוותה אותו מהמסגרת הקודמת (אנו במסגרת קיבוצית)אך התנהגות זו כבר דעכה לחלוטין בעקבות ההוראות שנתתי לצוות.
    מכאן מה אתה מציע? איך לעזור להורים?
    תודה

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #5203 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אתי,
    מה את חושבת הבעיה ההתנהגותית של הילד ומה התגובה השגויה לדעתך של ההורים? מה היו ההוראות שנתת לצוות שגרמו לדעיכת ההתנהגות הזאת בגן?
    בברכה,
    חיים עמית

    #5205 הגב
    אתי
    אורח

    חיים שלום!
    ע"פ מיטב הבנתי בכל פעם שהוריו פנו לעיסוקיהם, הילד הגיב בבכי, ככל שנקף הזמן הוא הפנים שהוא יכול להפעיל אותם (מניפולציה) וכך הפך הבכי למתמשך יותר ויותר. התגובה השגוייה של ההורים, נובעת מהתייחסות מוטעת לסיטואצייה, כלומר הם שייכו את הבכי למצוקה (אב/אם עסוקים) ומערכת שלמה של אשמה ורחמים החלה לפעול, כלומר ניסיון לרצות את הפעוט והתעסקות "עודפת" במצוקתו שבעצם לא מאפשרת לו להמשיך בשגרת יומו. ההוראות לנשות הצוות החינוכי היו פשוטות, ראשית ביקשתי מהעובדת (כלפיה הגיב הילד בצורה דומה)לאפשר לילד להכיר אותנו הצוות החדש, כלומר ממש פיזית להפחית את נוכחותה באולם הפעילות ושנית הוריתי לצוות לאפשר לילד לפתח עוד ועוד חוויות בונות אמון. חשוב לציין שבמקביל הסברתי להן שעל מנת לעזור לפעוט יש להגיב לבכיו באופן ענייני, תמציתי ובעיקר לעזור לו להמשיך בשגרת יומו
    כלומר להתרכז בפעילות בה אנו עוסקים.
    שיהיה יום טוב

    #5209 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אתי,
    אם כך, מדוע שלא תשתפי את ההורים בהבנה היפה הזאת שלך? נראה לכאורה שרק שאלת ולא העזת להציע את הבנתך המקצועית שתיארת כאן.
    בברכה,
    חיים עמית

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
מענה ל־פעוט בגיל 1.5
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן