[גל]

היי חיים נשמח לעזרה..
ביום חמישי הקרוב אנחנו נאלצים להרדים את הכלבה שלנו.. בת ה4 וחצי יודעת שהיא מאוד מבוגרת וחולה וכנראה שבקרוב תמות וניסנו כמה שיותר לדבר על זה בצורה פתוחה מבלי לייפות…
מה שרצינו לשאול ולהתייעץ הוא האם נכון לעשות מעין טקס פרידה יחד איתה ברביעי בערב, כדי שיהיה לה הזדמנות להפרד ממנה ושזה לא יבוא לה בהפתעה..?

היא לא יודעת שאנחנו מרדימים אותה בחמישי והאמת שהגענו להחלטה הזו רק בימים האחרונים. היא מאוד בוגרת ומבינה, ביחס לגילה, מה עדיף לעשות?

דיון

[חיים עמית]

שלום גל,
חמישי זה מחרתיים? אז ממש אין זמן.
אני מעודד אתכם בגישתכם הפתוחה עד כה. זו יכולה להיות חוויה נפשית בריאה מאוד עבור בתכם, שתעזור לה בפרידות האחרות שמחכות לה בחיים.
בהמשך לכך, טבעי שתעשו גם טקס פרידה שאתם חושבים עליו. אפשר לעודד אותה לצייר ציור, שאולי ילווה את הכלבה, אם אתם קוברים אותה. כמובן יתכן שיעלו גם רגשות קשים, שתהיה לכם הזדמנות לעזור לה לעבד אותם.
תוכלו להתייעץ כאן גם בהמשך.
בהצלחה!
חיים עמית

[גל]

תודה רבה על המענה המהיר!
אכן עוד יומיים.. לצערינו יש לה סרטן בריאות ומצבה התדרדר מאוד בימים האחרונים, כך שלא נותרה לנו ברירה כדי שלא תמשיך לסבול עוד..
אשמח לדעת מה הכי נכון לענות לה לשאלה לאן הולכים כשמתים..

היא אגב שאלה אותי לפני כמה ימים האם אנחנו נמות.. עניתי לה שכן, מתישהו כולנו נמות אבל זה לא משהו שיקרה עכשיו ורק כשממש ממש מבוגרים וחולים.. מנסה לקשר יותר לגיל מאשר לחולי כי מפחדת שזה יגרום לה לחשוב שבכל פעם כשמישהו חולה הןא ימות ויעלם לנו…

אודה לעצתך בתיווך הנושא בכללי וספציפית במקרה של הכלבה שלנו

תודה רבה!

[גל]

אגב לעניין הרגשות הקשים, יצא לנו לדבר על זה כשהיא אמרה שהיא לא רוצה שהכלבה תמות ואמרתי לה שזה באמת מאוד עצוב וגם לנו הפרידה קשה ומצבה ומותר לבכות ולהיות עצובים.. מקווה שפעלתי נכון..

[חיים עמית]

ההתייחסות שלך לנושא ראויה לשבח! היכן למדת זאת?
לגבי השאלה לאן הולכים כשמתים, תלוי באמונה שלך. מה שחשוב בדרך כלל זה להבהיר לילד שהמוות הוא סופי, לא חשוב לאן הולכים, שתהליכי החיים נפסקים, ושאין חזרה. הדגשת נושא הזקנה ראויה גם היא, אף כי לא צריך להתחמק מנושא המחלות ולהסביר שיש מחלות קלות, ויש מחלות קשות, וגם במחלות קשות, יש רופאים ותרופות.
ואכן, תשובתך לעניין הרגשות הקשים, ראויה להערכה רבה.

[מאת]

תגובות