[עינת]

חיים שלום,
אני אמא יחידנית לילד בן 2.5.
קצת לפני חופשת הפסח התחיל להתעורר פעמים רבות בלילות. לפני כ 3 שבועות התברר שהיתה לו דלקת באוזן וטופל באנטיביוטיקה. במהלך התקופה שהתעורר, פעמים רבות העברתי אותו במהלך הלילה למיטה שלי, בעיקר מכיוון שהייתי מותשת מהקימות המרובות. מאז, הוא ממשיך להתעורר בכל!!! לילה. לעיתים הוא מתלונן על כאב (באוזן, בבטן), לעיתים הוא בוכה מתוך שינה (פעמים רבות בכי חזק ממש), ולעיתים הוא פשוט רוצה לצאת מן המיטה שלו ולבוא למיטה שלי.
במקביל קרו שני דברים נוספים:
1. במהלך חופשת הפסח התחלנו בתהליך של גמילה מחיתולים. עם פיפי אין בעיה, הוא הולך לשירותים ובדר"כ אינו מפספס, עם קקי הולך קשה יותר. בימים הראשונים עשה קקי בתחתונים, בעיקר בגן, אבל מאז הוא עושה קקי רק אחת לכמה ימים (בשישי ושבת עשה, בראשון ושני – לא). אחרי כשבוע שישן עם טיטול בלילה, ביקש להישאר עם תחתונים. כלומר, מזה כשבועיים ישן עם תחתונים ופספס פעם אחת (במיטה שלו). יש לי הרגשה שגם עם פיפי הוא מתאפק, בעיקר בערב/לילה.
2. עד לא מזמן ישן במיטת תינוק. מכיוון שאני ישנה על מזרון הצעתי גם לו לישון על מזרון וניסינו את זה כמה פעמים. כמובן שגם בלילות האלה קם הרבה פעמים ובר אלי, ובאיזשהו שלב ביקש באמצע הלילה לחזור למיטה שלו (מיטת התינוק, שעדיין היתה בחדר). כרגע הוא ישן במיטת תינוק אבל אני לא בטוחה שנוח לו שם. כשהוא ישן איתי על המזרון (הרחב מאוד), הוא מאוד מתפרש וזז הרבה.

בשורה התחתונה,
אני רוצה שילמד לישון לבד במיטה/מזרון שלו, וישן לילות שלמים.

נורא קשה לי לזהות מדוע בעצם הוא מתעורר. האם באמת משהו כואב לו, האם אלו חלומות, הרגל, צריך פיפי ולא עושה (כשאני מציעה לו באמצע הלילה ללכת לשירותים הוא מסרב)?
הלכתי איתו לרופא הילדים שבדק את האזניים ולא ראה כלום. מכיוון שגם אח"כ המשיך להתלונן, אקח אותו גם לרופא אף אוזן גרון ליתר בטחון.

שאלותי:
1. האם באמת יש עדיפות לילדים במיטה על פני מזרון? האם במיטה מרגישים בטוחים יותר? אם כן, אני מניחה שאני צריכה לקנות לו מיטה
2. האם יש דרך באמצעותה אפשר לבדוק מדוע הוא מתעורר בלילות, או שהכל השערות ולא אדע?
3. האם לחכות עם ההתעקשות שיישאר במיטה שלו עד שאקנה לו מיטה (בהנחה שלא הכי נוח לו במיטה הנוכחית)?
4. בתור התחלה חשבתי שאם ממשיך לבכות כל כמה זמן במהלך הלילה, אשאיר אותו במיטה שלו ואעבור לישון על מזרון על ידו. האם זהו פתרון טוב או שאני יוצרת תלות חדשה? בלילה האחרון זה לא הלך, וחזרנו למיטה שלי, בעיקר כי חשבתי שלא נוח לו במיטה הצרה. העניין הוא שגם במיטה שלי לקח לו המון זמן להירדם. היה נראה שמשהו מציק לו, ואין לי מושג מה.

בקיצור,
איך מתחילים לטפל בעניין?
מה עושים???

בגלל הלילות הקשים, אני הרבה יותר עצבנית במהלך היום, והמצב הופך להיות בלתי נסבל.

המון תודה מראש,
עינת

דיון

[חיים עמית]

שלום עינת,
אין ספק שלילות ללא שינה לא טובים, לא לילד ולא להורה. ולשאלותייך:
1. לא, אין עדיפות למיטה על פני מזרון: זה עניין נורמטיבי ושאלה של נוחות.
2. אם יש הפרעות שינה חמורות, יש דרך לבדוק זאת במעבדת שינה. לא על כך מדובר במקרה שלכם, ולכן זה עניין של השערות.
3. לא, לא כדאי לחכות בחינוך להרגל לשינה עצמאית. זה נכון בכל מצב.
4. מזרן בחדר הילד הוא פתרון ביניים להרגל שינה עצמאית. עדיף על פני הרגל שינה במיטת ההורה.
ובאופן כללי, ההתחלה היא אצלך: מה המטרה שחשובה לך כרגע, ולהיות משוכנעת בה.
בברכה,
חיים עמית

[עינת]

המטרה שחשובה לי היא ששנינו נישן טוב 🙂 כרגע, זה נראה אוטופי . . .
בלילות האחרונים המשיך לישון במיטתו אך אני עברתי באמצע הלילה למזרון על ידו, פתרון שאני ממש לא מרוצה ממנו (בעיקר כי פחות נוח לי לעומת המזרון שלי).אני מניחה שתאמר לי מתישהו לעזוב גם את עניין המזרון עד שיבין שהוא ישן לבד בחדר שלו?

ועוד משהו שאולי קשור:
בחודשיים האחרונים בערך, כשהוא הולך לישון הוא מבקש שאשאר בחדר של. הסיכום ביננו הוא שאני נשארת קצת ואז יוצאת, אבל בפועל כמעט תמיד נשארת עד שנרדם (לא לוקח הרבה זמן), אחרת הוא מתחיל לבכות. אני לא מחזיקה אותו וגם לא יושבת לידו, אבל נמצאת בחדר. יש לי הרגשה שגם כאן נוצרת איזושהי תלות, שיכולה לפגוע בלילה (גם אז עשוי לרצות שאהיה על ידו עד שיירדם במקום להירדם לבד).
ישנם איזשהם פחדים שעולים בגיל הזה ולא היו שם קודם? הסיפור הזה הוא חדש יחסית.
מה היית מציע לעשות בעניין זה?

אם תוכל לכתוב את שלבי הפעולות שהיית נוקט בעניין שנת הלילה שלו, זה יעזור לי מאוד.

תודה,
עינת

[חיים עמית]

שלום עינת,
נראה לי שהיית רוצה שבנך יירדם באופן עצמאי ויישן באופן עצמאי, הלא כן? כרגע לא זה קורה, את צריכה להיות לידו כשהוא נרדם, ולא זה קורה, את צריכה להיות לידו כשהוא מתעורר מהשינה.
האמת שלא ברור מדוע את ממהרת ליצור הרגלים תלותיים כאלה. אין לבנך תלונות על פחדים מיוחדים וגם לא על כאבים מיוחדים. הוא גם לא מתלונן שמיטת התינוק לא נוחה לו; את מנחשת זאת עבורו.
לפני שנחשוב על רצף נכון לפני השינה, חשוב שתסכימי או לא תסכימי עם אמירות אלה.
בברכה,
חיים עמית

[עינת]

בהחלט, אני מסכימה.
במקור היה נראה לי שהוא רוצה שאשאר על ידו בגלל פחד מסוים, שהרי אין לי מושג למה זה התחיל, זה דבר חדש יחסית. פעם באמצע הלילה, כשממש בכה, שאלתי אותו אם הוא מפחד והוא ענה שכן (דיבר אז על אריה בחדר), אבל אני לא יודעת אם באמת פחד מלכתחילה, או שעצם השאלה הזמינה את התשובה. בלילות הרבה פעמים הוא בוכה (חצי מתוך שינה אבל מתעורר) על דברים שקרו במהלך היום (כנראה). אני שומעת אותו אומר "לא רוצה", "אל תיקח לי", "רינה, רינה (השם של הגננת)" וכו'.
אשמח אם נחשוב על רצף נכון לפני השינה. וגם מה עושים כשיתחיל לבכות אם לא אשאר על ידו כשיילך לישון (כי זה מה שיקרה) או כשיקום בלילה.
כיום, בדר"כ אחרי האמבטיה הוא שומע קצת שירים בטלויזיה, אנחנו הולכים לחדר שלו, אני שרה לו (או ששרים ביחד) ואז הולך לישון. כבר בסלון, כשמתלבש בפיג'מה, הוא מבקש שאשאר קצת בחדר שלו כשהולך לישון.

תודה רבה,
עינת

[חיים עמית]

שלום עינת,
לפעמים דאגה הופכת לדאגת יתר, ועירנות הופכת לעירנות יתר. אם לא מקשיבים יותר מדי לילדים, הם עשויים לישון טוב יותר: גם אם הם בוכים לפעמים או מדברים תוך כדי שינה. רצף השינה שלכם נראה בסדר. מה שחשוב זה שתצאי לפני שבנך נרדם, ואם הוא בוכה, תחזרי לחדרו, תרגיעי ותצאי שוב, כך מספר פעמים עד שירדם. בלילה, אותו הדבר, אבל עם הרבה פחות דיבורים: הרגעה ולישון.
בברכה,
חיים עמית

[עינת]

אוקיי,
אנסה זאת, אם כי זה יגרור הרבה בכי, בייחוד כשהולך לישון.
כבר שבוע שהוא מתעורר פעמיים בלילה, בשעות די קבועות. הולך לישון בסביבות שמונה וחצי, מתעורר סביב חצות וחצי, ואח"כ בסביבות שלוש. בסופו של דבר ישן עד שש וחצי. כשהוא בוכה בלילה אני לא מיד ניגשת אליו, אלא רק כשהבכי נמשך והוא קורא לי, אבל זה תמיד מגיע לזה . . . ברור שצריך להיפטר מהקימות האלה.

תודה רבה,
עינת

[חיים עמית]

שלום עינת,
נסי לפעול מספר לילות לפי הנחיות אלה, ודווחי לנו מה קורה.
בברכה,
חיים עמית

[עינת]

חיים שלום,
אז ככה:
לתזכורת, כשהבן שלי הולך לישון הוא מבקש (עוד בסלון) שאשאר איתו בחדר. הצעת שאומר לו לילה טוב ואצא כשהוא עדיין ער. האמת היא שאת זה לא ביצעתי כי אני לא משוכנעת מה סיבת הבקשה שלו והאם הוא מפחד ממשהו. מה שכן, בלילות עצמם בדר"כ אני לא נשארת לידו אלא נכנסת, הוא נשכב בחזרה ואני יוצאת.
הבעיה היא שתדירות ההתעוררויות בלילות בלתי נסבלת. יכול להגיע גם עד 5-7 פעמים, כך היה הלילה הזה ואני כבר ממש עצבנית. כי באמצע הלילה אני לא רואה שום סיבה, למשל, באחת הפעמים כשבאתי אליו הוא אומר לי "אני רוצה מוצץ", אז אמרתי לו (בעצבים) שייקח לבד ויצאתי מהחדר. בשל המספר הרב של ההתעוררויות, לפעמים לפנות בוקר אני מתייאשת ונשארת לישון על מזרון לידו, ואם זה יחסית קרוב לשעת הקימה (נניח חמש)היו גם מצבים שלקחתי אותו על ידי.
מאחר ואני לא רואה פתרון למצב הזה חשבתי שאולי באמצע הלילה אני לא צריכה לגשת אליו. לדבר אליו מהחדר שלי, לומר לו שיחזור לישון, ולא לגשת. ברור שזה יגרור בכי רב מספר לילות אבל אולי אח"כ הוא יבין שאין מה לקרוא לי בלילה ויישן. אני יודעת שהפתרון נשמע קיצוני אבל מבחינתי גם המצב שהגענו אליו הוא בלתי נסבל.
מה דעתך?
ואם הפתרון הזה לא נראה לך, מה בכל זאת עלי לעשות לדעתך?

תודה מראש,
עינת

[חיים עמית]

שלום עינת,
לא, הפיתרון נשמע הגיוני לחלוטין: בסופו של דבר, את שם, ותמיד תוכלי לגשת אליו, אם תחשבי שמדובר בבעיה רצינית. אני מציע גם שתזכירי לבנך לפני השינה שבלילה ישנים, ושכך תנהגי באמצע הלילה. תחזרי לדבר על כך גם בבוקר. כל יום.
בברכה,
חיים עמית

[עינת]

כבר חודשים שאני מזכירה לו בערב, בלילה ובבוקר שבלילה ישנים.
אני פשוט חוששת מלא לגשת אליו כשהוא קורא לי באמצע הלילה (האם יפתח חוסר אמון?). ניסיתי לדבר אליו מהחדר שלי, זה לא עוזר, הוא לא חוזר לישון אלא ממשיך לבכות ולקרוא לי. לעשות את מה שהצעתי אומר שאני נותנת לו לבכות חצי שעה או כמה זמן שזה ייקח . . . לא בעייתי? אחרי כמה זמן של בכי היית ניגש, או שבכלל לא?

[חיים עמית]

שלום עינת,
אמון במה? שעכשיו יום ולא לילה? זה בסדר. אין טעם לגשת אם מדובר בבכי של תפנוקים. מותר לך לדרוש מילדך לכבד את שנת הלילה שלך. יתרה מזאת, את לא מכבדת אותו ואת יכולותיו להתמודד באורח עצמאי, אם את נענית לחולשה שלו.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות