• מאת
    דיון
  • #7131 הגב
    לירון
    אורח

    חיים שלום,
    שמחתי לגלות שיש מקום להתייעץ עימך בפורום חשוב זה. קראתי את ספריך ואני מאוד מעריכה את השיטות והדרכים שאתה מציע בתפיסתך החינוכית.
    אני אמא לילדה בת ארבע וחצי. ילדה שהתפתחה מהר לגילה ותמיד נראתה בוגרת מקבוצת בני גילה, הן בפיזיות (גבוהה יחסית)והן בהתפתחות הקוגנטיבית המהירה (מאוד חכמה).
    הכל עשתה מהר: הליכה, גמילה, דיבור…
    כמו כן, יש לה חושים חדים וראייה לפרטים, שמה לב לכל דבר ועניין ושום דבר אינו נסתר מעיניה. מה שלפעמים מתיש, כי היא כל הזמן רוצה מענה לכל מה שקולטת מהסביבה. יש לציין שאינה היפראקטיבית ונשללה האפשרות שי קושי בוויסות החושי (על ידי מרפאה בעיסוק). לצד ההתפתחות הקוגניטיבית המהירה היו קשיים בתחום הרגשי שהתבטאו בעיקר בהתפרצויות כעס, קושי בדחיית סיפוקים, אימפולסיביות וצורך בתשומת לב. כל התנהגות שהיתה תואמת את שלבי ההתפתחות שלה תמיד היו הרבה יותר עוצמתיים מבני גילה.
    חשוב לציין שיש לה אחות גדולה בכתה ג'-כמובן ההיפך הגמור ממנה. הן מאוד אוהבות אחת את השניה, לפעמים משחקות יחד, אך הקטנה, באופן לא ברור בכוונה לא רוצה להראות לה יחס של חיבה…אלא אם כן היא רוצה ממנה משהו. כשהגדולה מחבקת או מנשקת אותה היא הודפת אותה, או שמנגבת את הנשיקה…ומדובר בילדה שמאוד אוהבת מגע פיזי. פשוט מן קטע כזה שמוקצן דווקא מול אחותה הגדולה.
    בתפיסתנו כהורים מאוד השתדלנו לתת לשתיהן תשומת לב, התייחסות אישית (הורה-ילד) וחיזוקים להתנהגויות החיוביות.
    הקטנה תמיד דרשה יותר והתחושה המתקבלת היא שאין לה "שובע". במסגרות החינוכיות, היו קשיים בעיקר בשל הצורך שלה להיות תמיד במרכז ובכל פעם שלא נעתה לכך הגיבה בכעס. רגשותיה מובעים בעוצמות והמעברים ביניהם מהירים ולעיתים בלתי צפויים.
    לאנשי הצוות תמיד היה קשה לעמוד מולה כי גם מצאה דרכים להוציא אותם משלוותם.
    מבחינה חברתית- לא מצאה שפה משותפת עם חבריה לגן שתמיד נראו לה קטנים מדי. משחקים סוציודרמטיים ו"דמיוניים" פחות מעניינים אותה ועדפותיה נוטות יותר למשחקי קופסא ובעיקר כאלו שהיא שולטת ומצליחה בהם.
    לא ראיתי אותה משחקת בבובות ומפעילה אותן כמו שזכור לי מהבת הגדולה והיא תמיד בוחרת משחקים מציאותיים יותר.
    אנו מרגישים שיש לה תפיסה עצמית מוטעית שמתבססת על ההנחה שרק כששמים לב אליה/מתייחסים ומגיבים אליה אז היא אהובה.
    מתעסקת המון במראה שלה (מתגנדרת ומתעסקת בחיצוניות), על אף שאנו כל הזמן מציינים בפניה שהיא יפה ומקסימה.
    אנו הורים מודעים וקראנו המון חומר בנושא (גם התייעצנו עם איש מקצוע)…באמת מנסים הכל ומבינים שכנראה יש משהו בהתנהגותנו המספק את הצורך בדרישה האינסופית שלה להעסקת יתר. התעלמנו מההתנהגויות האלו וחיזקנו את המקומות בהם היא יותר מיטיבה ותורמת ואכן יש שיפור קל. אך יש בה המון כעס שרק מחכה להתפרץ בכל הזדמנות (על אף שבמהותה היא ילדה שמחה להפליא) והיא כל הזמן מוצאת דרכים לבוא עמנו במגע…
    בגן, לאחרונה דווח לנו שהיא מעדיפה את חברת המבוגרים ופחות באינטראקציה עם הילדים.
    אנו מודאגים כי היא בסה"כ ילדה והיינו רוצים שתהיה פנויה יותר לעולם של הילדים ופחות למה שבד"כ מעסיק מבוגרים.
    מצטערת על האריכות בדברים ומקווה להתייחסותך.
    בברכה,
    לירון

מוצגות 8 תגובות – 1 עד 8 (מתוך 8 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #7134 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לירון,
    את מתארת שני חלקים חזקים מאוד באישיות של בתך: חלק בוגר, שכלי, המושך אותה לחברת המבוגרים ומקשה עליה את ההסתגלות בחברת הילדים בצד סקרנות ועירנות לסביבה; וחלק רגשי, יצרי, המקשה עליה עוד יותר את ההסתגלות, ומושך אותה להתנהגות ילדית, זקוקה לתשומת לב תמידית, חסרת שובע. האם הבנתי נכון? האם ההתייעצות עם איש המקצוע היתה רק שלכם, ההורים, או גם שלה, הילדה?
    בברכה,
    חיים עמית

    #7135 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לירון,
    את מתארת שני חלקים חזקים מאוד באישיות של בתך: חלק בוגר, שכלי, המושך אותה לחברת המבוגרים ומקשה עליה את ההסתגלות בחברת הילדים בצד סקרנות ועירנות לסביבה; וחלק רגשי, יצרי, המקשה עליה עוד יותר את ההסתגלות, ומושך אותה להתנהגות ילדית, זקוקה לתשומת לב תמידית, חסרת שובע. האם הבנתי נכון? האם ההתייעצות עם איש המקצוע היתה רק שלכם, ההורים, או גם שלה, הילדה?
    בברכה,
    חיים עמית

    #7140 הגב
    לירון
    אורח

    חיים שלום,
    מעריכה מאוד את תגובתך המהירה. אכן, הבנת מצויין את תמונת המצב. האמביוולנטיות באישיות שלה אכן יוצרת מצבים מתסכלים. חשוב לי לציין כי, יש לה חברה אחת טובה שהקשר עימה הוא משמעותי לה ביותר, יש ביניהן אינטראקציה חיובית והדדיות בקשר. לשמחתנו שתיהן תהיינה יחד בגן שאליו הן עוברות בשנה הקרובה (טרום חובה). אולם, כשהחברה לא מגיעה לגן היא נצמדת יותר למבוגרים ודי משתעממת. אנו מנסים להרחיב לה את מעגל החברים וגם היא רוצה בכך, אך מדהים לגלות איך היא חסרת סבלנות כלפי ילדים אחרים, פחות מגוייסת ומתפרצת בקלות רבה יותר. לעומת הקשר עם אותה חברה, שם אנו שמחים לגלות את היכולת שלה לוותר, לשאת תסכול ולהתנהל בנעימות.
    לשאלתך, ההתייעצות עם איש המקצוע היתה שלנו בלבד, ללא הילדה.
    חשוב לי לציין שבבית, לרוב, אנו מוצאים את שביל הזהב איתה וההתנהגויות העוצמתיות אומנם מתרחשות, אך משכי הזמן מתקצרים בהרבה. הקושי הוא בעיקר מחוץ לבית, במסגרות החינוכיות. מאז שנכנסה לגנים, תמיד היתה ילדה "מאתגרת" להגדרת אנשי החינוך. לאורך כל הדרך שמרנו על קשר רציף עם אנשי הצוות, גילינו מעורבות, שיתפנו ועשינו הכל כדי שיתנו לה את המענה הטוב ביותר. אבל לצערנו, באף מסגרת לא ידעו להגיע אליה והיא כבר תוייגה כילדה בעייתית. אנו מודעים לקשיים ולא מנסים להתנער מהם, אך יחד עם זאת, היא ילדה עם כל כך הרבה מעלות ותכונות חיוביות שאיכשהו לא באות לידי ביטוי באותן מסגרות. זה ברור לנו שמה שאנו מסוגלים לעשות בבית אחד על אחד או מול אחותה, זה קשה פי כמה וכמה כשמדובר בקבוצה גדולה של ילדים ולכל אחד צרכים משלו. אבל אנו יודעים גם כמה זה מסוכן אם היא תהפוך לילדה "בעייתית" בכל מסגרת אליה תגיע. אלה שנים קריטיות בהתפתחות שלה ואנחנו מרגישים שכל שנה עם צוות חדש זה תהליך של "ניסוי וטעיה". מה גם שהיא חווה המון כעס כלפיה ועם כל מה שאנו מנסים לעשות, זה נראה שבסופו של דבר נוצר מצב של "עוד מאותו הדבר". זה כ"כ מתסכל להרגיש בכל פעם שהנה מצאנו את הדרך ואולי הפעם יהיה לה טוב יותר והיא גדלה והתחלף הצוות וגן חדש ויועץ ושיחות וכו' וכו' ואז שוב, איכשהו מכל המסלולים שאנו עושים אנו מגלים שחזרנו לאותה נקודה ואין שינוי משמעותי…. יושבים מול הגננת חסרי אונים ושומעים על העימותים עם הילדים בגן ובעיקר העוצמות של הכעס שבאות לידי ביטוי.
    מה דעתך?
    שוב תודה,
    לירון

    #7146 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לירון,
    היא הנותנת: על מנת לא לעבור את מסכת היסורים כל פעם מחדש, ומאחר וגם בבית נדרשת השקעת אנרגיה רבה מאוד, כדאי לנסות לשפר את יכולת ההסתגלות של בתכם. יתכן שבאמצעות טיפול מתאים תוכל לגשר בצורה טובה יותר על הפערים באישיותה המתגבשת.
    בברכה,
    חיים עמית

    #7158 הגב
    לירון
    אורח

    חיים שלום,
    תודה על ההיענות. איזה טיפול היית ממליץ?
    החלטנו לעשות לה אבחון פסיכודידקטי כדי לקבל תמונת מצב מעמיקה יותר.
    כמו כן, כיצד לדעתך עלינו להסביר לה את נושא האבחון? היא ילדה חכמה וקולטת הכל…לא הייתי רוצה שתתחזק אצלה תחושה שהיא נבדקת כי משהו אינו כשורה איתה.
    שוב תודה,
    לירון

    #7168 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לירון,
    הטיפול המומלץ בגילה הוא טיפול פסיכולוגי באמצעות משחק או טיפול באומנויות שונות. בכל מקרה, חשוב שזה יהיה על ידי מי שמתמחה בעבודה עם ילדים בגילאים אלה.
    לגבי האבחון, לא בטוח שזה מה שיעזור לכם בשלב זה, ויתכן שאפשר לחכות איתו.
    בברכה,
    חיים עמית

    #7188 הגב
    לירון
    אורח

    חיים שלום,
    המון תודה על התשובות המהירות והמקצועיות. עזרת לנו מאוד!
    בברכה,
    לירון

    #7189 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

מוצגות 8 תגובות – 1 עד 8 (מתוך 8 סה״כ)
מענה ל־תשומת לב יתרה
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן