- This topic has 8 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 10 שנים, 7 חודשים by .
-
דיון
-
חיים שלום,
שמחתי לגלות שיש מקום להתייעץ עימך בפורום חשוב זה. קראתי את ספריך ואני מאוד מעריכה את השיטות והדרכים שאתה מציע בתפיסתך החינוכית.
אני אמא לילדה בת ארבע וחצי. ילדה שהתפתחה מהר לגילה ותמיד נראתה בוגרת מקבוצת בני גילה, הן בפיזיות (גבוהה יחסית)והן בהתפתחות הקוגנטיבית המהירה (מאוד חכמה).
הכל עשתה מהר: הליכה, גמילה, דיבור…
כמו כן, יש לה חושים חדים וראייה לפרטים, שמה לב לכל דבר ועניין ושום דבר אינו נסתר מעיניה. מה שלפעמים מתיש, כי היא כל הזמן רוצה מענה לכל מה שקולטת מהסביבה. יש לציין שאינה היפראקטיבית ונשללה האפשרות שי קושי בוויסות החושי (על ידי מרפאה בעיסוק). לצד ההתפתחות הקוגניטיבית המהירה היו קשיים בתחום הרגשי שהתבטאו בעיקר בהתפרצויות כעס, קושי בדחיית סיפוקים, אימפולסיביות וצורך בתשומת לב. כל התנהגות שהיתה תואמת את שלבי ההתפתחות שלה תמיד היו הרבה יותר עוצמתיים מבני גילה.
חשוב לציין שיש לה אחות גדולה בכתה ג'-כמובן ההיפך הגמור ממנה. הן מאוד אוהבות אחת את השניה, לפעמים משחקות יחד, אך הקטנה, באופן לא ברור בכוונה לא רוצה להראות לה יחס של חיבה…אלא אם כן היא רוצה ממנה משהו. כשהגדולה מחבקת או מנשקת אותה היא הודפת אותה, או שמנגבת את הנשיקה…ומדובר בילדה שמאוד אוהבת מגע פיזי. פשוט מן קטע כזה שמוקצן דווקא מול אחותה הגדולה.
בתפיסתנו כהורים מאוד השתדלנו לתת לשתיהן תשומת לב, התייחסות אישית (הורה-ילד) וחיזוקים להתנהגויות החיוביות.
הקטנה תמיד דרשה יותר והתחושה המתקבלת היא שאין לה "שובע". במסגרות החינוכיות, היו קשיים בעיקר בשל הצורך שלה להיות תמיד במרכז ובכל פעם שלא נעתה לכך הגיבה בכעס. רגשותיה מובעים בעוצמות והמעברים ביניהם מהירים ולעיתים בלתי צפויים.
לאנשי הצוות תמיד היה קשה לעמוד מולה כי גם מצאה דרכים להוציא אותם משלוותם.
מבחינה חברתית- לא מצאה שפה משותפת עם חבריה לגן שתמיד נראו לה קטנים מדי. משחקים סוציודרמטיים ו"דמיוניים" פחות מעניינים אותה ועדפותיה נוטות יותר למשחקי קופסא ובעיקר כאלו שהיא שולטת ומצליחה בהם.
לא ראיתי אותה משחקת בבובות ומפעילה אותן כמו שזכור לי מהבת הגדולה והיא תמיד בוחרת משחקים מציאותיים יותר.
אנו מרגישים שיש לה תפיסה עצמית מוטעית שמתבססת על ההנחה שרק כששמים לב אליה/מתייחסים ומגיבים אליה אז היא אהובה.
מתעסקת המון במראה שלה (מתגנדרת ומתעסקת בחיצוניות), על אף שאנו כל הזמן מציינים בפניה שהיא יפה ומקסימה.
אנו הורים מודעים וקראנו המון חומר בנושא (גם התייעצנו עם איש מקצוע)…באמת מנסים הכל ומבינים שכנראה יש משהו בהתנהגותנו המספק את הצורך בדרישה האינסופית שלה להעסקת יתר. התעלמנו מההתנהגויות האלו וחיזקנו את המקומות בהם היא יותר מיטיבה ותורמת ואכן יש שיפור קל. אך יש בה המון כעס שרק מחכה להתפרץ בכל הזדמנות (על אף שבמהותה היא ילדה שמחה להפליא) והיא כל הזמן מוצאת דרכים לבוא עמנו במגע…
בגן, לאחרונה דווח לנו שהיא מעדיפה את חברת המבוגרים ופחות באינטראקציה עם הילדים.
אנו מודאגים כי היא בסה"כ ילדה והיינו רוצים שתהיה פנויה יותר לעולם של הילדים ופחות למה שבד"כ מעסיק מבוגרים.
מצטערת על האריכות בדברים ומקווה להתייחסותך.
בברכה,
לירון