- This topic has 5 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 5 שנים, 9 חודשים by .
-
דיון
-
היי, מה שלומך?
ביתי בת ה 9 ילדה חברותית, שמחה, מקובלת בכיתה, מוצלחת בלימודים ובעלת תחומי עניין רבים.
מגיל 1.5 בערך החלה להוריד מהתפריט שלה מאכלים- בעיקר פירות וירקות.
היום זה הגיע למצב שהיא לא נוגעת בפירות או ירקות בכלל, לא מוכנה שזה יהיה לידה, או שיישב לידה מישהו שאוכל את זה.
אין לה בעיה להישאר רעבה ולא לאכול אם אין משהו שהיא אוכלת.
באופן כללי, היא אוכלת ממש מעט- היא רזה מאוד ובשנתיים האחרונות היא עלתה ממש מעט במשקל ורק גבהה.
במסעדות היא תמיד תיקח רק שניצל וציפס. היא לא מוכנה לנסות דברים חדשים בשום אופן.
ניסינו ללכת לדיאטנית – זה לא עזר
נרשמנו לאיזו תכנית מקסימה שעוזרת לילדים בררנים – כל הילדים בתכנית הצליחו לעשות צעדים משמעותיים בתפיסה שלהם את האוכל, והיא בשלה. טוענת שזה עושה לה להקיא.
אני מודאגת מאוד ממנה בנושא הזה. מפחדת שתפתח את זה לבעיה קשה יותר בגיל ההתבגרות.
כבר עכשיו אני רואה איך היא והחברות שלה מתעסקות בדימוי הגוף. היא מתגאה בזה שהיא לא אוכלת (מול החברות שלה).
אני לא יודעת האם ניתן ללכת לטפל במרפאות להפרעת אכילה? טיפול פסיכולוגי? התנהגותי? איך מתחילים לטפל בזה?
תודה רבה!
אמא מודאגת