מנהיגות בקהילה – מאמרים

אנו נוטים לבלבל בין אותנטיות וספונטניות. על אף שאנשים אותנטיים הם פעמים רבות גם ספונטניים, לא כל פעולה ספונטנית נובעת מכנות פנימית. במאמר מוסבר מדוע אותנטיות לא סותרת שיקול דעת, אלא להפך היא משתבחת בזכותו.

מה נדרש כדי שלא נדחה בצורה מנומסת ואוטומטית את רצון הזולת להעניק לנו מַתַּת, ונדע לקבל באהבה ובלב שלם נתינה? אירוע שולי שנכחתי בו במכללת בן גוריון שבנגב עם אישה ושלושה חיילים הסב את תשומת ליבי לשאלה זאת. במאמר אני מציע שלושה גורמים, שלוש יכולות, שיכולים לעזור לנו לקבל ובכך לתת, לעצמנו ולזולתנו.

אנחנו רואים זאת בכל תחום בחיינו: מעגל קסם שלילי של חרדה, האשמת האחר, התפלגות, הגברת החרדה
וחוזר חלילה. האם אפשר לשנות את מעגל הקסם השלילי וכיצד?
במאמר מוצעים שני תנאים הכרחיים: רצון לשינוי ויכולת התבוננות פנימית.

במכתב מפורטות שלוש דרכים באמצעותן אוכל, אולי, לסייע כפסיכולוג לעזרת תושבות ותושבי הצפון.

ציוויליזציות קורסות כשהן מגיעות לקיפאון בהתמודדות עם בעיות מורכבות, וכאשר הן נסוגות לדרכי התמודדות לא רציונליות. האם ישראל בסכנת קריסה על פי סימני אזהרה אלה? המאמר מתכתב עם פרשנתו של הרב יונתן זקס לפרשת צו, ומשתדל לסיים בגישה אופטימית.

חיזוק שיווי משקל פיזי מחזקים על ידי תרגול איבוד שיווי משקל בתנאים מבוקרים. חיזוק שיווי משקל רגשי ביחסים מתחיל במודעות לכך שזה קורה כשאנחנו מופתעים. בהמשך מתרגלים הרגעה עצמית ותגובה עניינית במצבי הפתעה רגשיים.

אנחנו חיים כיום בישראל ברמת מוטרדות גבוהה מאוד, שגורמת סבל רב. רמת המוטרדות תרד כאשר, כך אנו מקווים, יחול שינוי לטובה במצב. אבל אסור שהיא תֵּעָלֵם לגמרי! מוטרדות במידה פוגעת אמנם בשלווה ומדירה שינה לעתים, אך היא מונעת הדחקה של בעיות חשובות, והיא חיונית להתמודדות יעילה איתם.

מה הקשר בין חירות פנימית לבין רצייה? במאמר זה אהרהר בשני היבטים של חירות פנימית, שנראים לכאורה מנוגדים: חופש לִרְצוֹת וחופש מִלִּרְצוֹת. אבהיר מהם סימני האזהרה לאפשרות של איבודם ואציין את הפעולות הנדרשות למימושם.

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

מפגשים רבי משתתפים מועדים להיות משעממים ולא מועילים. כיצד יכול משתתף להשפיע על כך שמפגשים כאלה יהיו משמעותיים עבורו? במאמר מוצעות שלוש הצעות מעשיות: לשאול שאלות, להיות פתוח ללמידה ולהודות.

תקווה היא לא רק צפייה שמשהו חיובי יקרה בעתיד, והוא יהיה טוב יותר מאשר בהווה. בכוחה של תקווה גם ליצור מציאות טובה יותר, באמצעות גיוס אנרגיה רגשית ופעולה נחושה למימוש המטרה. במאמר מפורטים שלושת מרכיבי התקווה -רצון, היתכנות ועשייה – ומוצעים כלים מעשיים להעצמתם, כדי שאכן תהיה זאת תקווה היוצרת מציאות.

על מה באמת בכיתי בויאטנם, כשהרגשתי צער, תחושות אשמה וכעס פנימי? וגם הרצאות, סדנאות וקורסים מקוונים שלי בחינם.

לאחרונה נשמעים קולות הקוראים לשנות את מרכז הכובד של המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מ"מה לא" ל"מה כן". מדוע אסור להשתמש ב"כלים כבדים" בעת הזאת, ומה צריך לעשות על סמך ההנחה שנידונו לחיות כאן ביחד?

הפרק השני בסדרת השיחות: "קוסם ופסיכולוג משוחחים על העצמת אנשים באמצעות קסמים". בפרק זה מתארים חיים עמית, פסיכולוג, ואוֹרי אשכנזי, קוסם, כיצד אפשר להשתמש בקסמים כדי להמחיש נושאים פסיכולוגים חשובים בטיפול, יעוץ והדרכה. הנושאים המדוברים בפרק זה הם חיבור רגשי, פרידה רגשית ואמפתיה. הם מומחשים על ידי אורי וחיים בעזרת קסמים פשוטים ומפתיעים. אורך השיחה בזום 09.35 דקות.

הפרק הראשון בסדרת השיחות: "קוסם ופסיכולוג משוחחים על העצמת אנשים באמצעות קסמים". בפרק זה, "מקוסמות ומפסיכולוגיה להעצמת אנשים באמצעות קסמים", מתארים חיים עמית ואוֹרי אשכנזי את הדרך שעשו: חיים מפסיכולוגיה לקסמים, ואוֹרי מקסמים לפסיכולוגיה. וגם מה זה העצמת אנשים באמצעות קסמים. אורך השיחה בזום 09.45 דקות.

האם יש מקום להתפעל מעצמנו, או שזה מסוכן מדי ועלול להוביל ליהירות ולהתנשאות? מה ההבדל בין התפעלות עצמית לבין התפארות? במאמר זה, המבוסס על חוויותי בטיולנו האחרון בצפון מזרח יוון, אני מנסה לשרטט את גבולות הגזרה.

במרומי הר פָּלַקְרוֹ (Falakro)‏ במחוז תְּרַקְיָה שבצפון יוון, חוויתי תובנה מעניינת ולא מחמיאה בעקבות מפגש מרתק עם חלזונות מקסימים: אנחנו לא כל כך "יפים", כפי שהיינו
רוצים להאמין. על תובנה זאת ועל תופעת ה"עליונות האשלייתית", במאמר זה.