עקרון האיטיות בהתמודדות הורים ומחנכים עם קשיים רגשיים של ילדים במשפחות פרק ב'.
במאמר מתוארים שישה קשיים רגשיים עיקריים של ילדים במשפחות פרק ב', ומוצע עקרון יסודי, עקרון האיטיות, החיוני להתמודדות ראויה של הורים ומחנכים עם קשיים רגשיים אלה.
במאמר מתוארים שישה קשיים רגשיים עיקריים של ילדים במשפחות פרק ב', ומוצע עקרון יסודי, עקרון האיטיות, החיוני להתמודדות ראויה של הורים ומחנכים עם קשיים רגשיים אלה.
שני אירועים סמוכים שחוויתי לאחרונה, בערב יום הזיכרון ובערב יום העצמאות, חידדו אצלי שתי תובנות: 1. חשוב שהורים ומחנכים יקחו אחריות לחינוך לאמפתיה של ילדים ובני נוער, ולא יסמכו על תהליכי למידה טבעיים של אמפתיה. 2. חשוב שמנהיגי ציבור, בכל התחומים, יקחו אחריות על הגברת אמפתיה במרחב הציבורי, ולא יסמכו על יד המקרה.
המאמר פותח בתיאור התערערות סמכותם של המורים והרגשת חוסר האונים שלהם בהתמודדותם היום-יומית עם תלמידים. יוצג הצורך במנהיגות הורית ותתוארנה בהרחבה ובצורה מעשית שתי מיומנויות חינוכיות (סמכות דיאלוגית ודוגמא אישית) שיש בהן כדי לסייע למורים להשפיע בצורה מיטיבה על תלמידיהם.
על שני מרכיבי סמכות דיאלוגית – התנהגות סמכותית ודיאלוג בין אישי – ככלים חיוניים בחינוך.
במאמר מוצגת התפישה שמקומם של הורים בהתמודדות עם התנהגויות סיכוניות הוא בעיקר לשמש בלם כנגד הידרדרות בני הנוער, הן באמצעות התשתית הערכית של המשפחה, והן בהתמודדות נכונה במצבי קיצון. ואילו מקומם של המחנכים הוא לסייע לבני נוער לפתח מנהיגות חיובית, שתתווה נורמות השתייכות ראויות לקבוצת בני הגיל.
המאמר עוסק בהשלכות "אפקט פיגמליון" הידוע בגן הילדים: כיצד להיעזר בהשפעותיו החיוביות וכיצד להימנע מהשפעותיו השליליות. בבמאמר מוסבר מהו אפקט פיגמליון ומהי משמעותו החיובית בשדה החינוך. לאחר מכן מתוארות השלכותיו השליליות דרך "אפקט הגולם".
ששת הקשיים הרגשיים העיקרים של ילדים במשפחות של פרק ב', וכיצד גננות, מורות ויועצות יכולות לסייע להם.
איחולים ועצות לתלמידים, חרוזים בשיר, לתחילת שנת הלימודים
המאמר דן במיומנות הורית של העצמת ילדים בהקשר של עבודת יועצות עם הורים. תחילה מתואר חוסר אונים בהורות, ולאחר מכן מוצגים דפוסי התמודדות לא יעילים של הורים: שימוש יתר בסמכות כוחנית מצד אחד, וכניעה וויתור מוחלט על סמכות מצד אחר. בהמשך מוצע מושג ההשפעה כמושג שיכול לסייע להורים לארגן את מטרותיהם ואת דרכי פעולתם בהורות בצורה יעילה ומתאימה לתקופתנו. המאמר מציע להורים לפתח מקורות השפעה אישיים כדי להצליח להנהיג ביעילות את משפחתם, ומתמקד במיומנות של העצמת ילדים. הורים מעצימים הם הורים שמצליחים בצורה מכוונת לסייע לילדיהם להרגיש בעלי יכולת אישית. מתוארים ארבעה שלבים בהפעלה מכוונת של מיומנות ההעצמה בהורות: שלב האפשור, שלב הדרישה, שלב ההדרכה ושלב החיזוק. בכל שלב מפורטים תהליכי ההעצמה בשני מימדים: במימד ההתנהגותי, הגלוי, שבין ההורה לבין הילד; ובמימד הפנימי, הנסתר, שבין ההורה לבין עצמו. כמו כן, מצוינות מיומנויות הוריות עיקריות הנדרשות מההורה בכל שלב, השאלות שהורים יכולים לשאול את עצמם בכל שלב כדי לייעל את עשייתם וכן הטעויות העיקריות שהורים עלולים לבצע בכל שלב. בסיום המאמר מוצעות השלכות לעבודתם של יועצות חינוכיות עם הורים.
מורים והורים חייבים לחתור יחד ולנווט את הסירה המשותפת, הילד-התלמיד, אל היעדים החינוכיים הרצויים. מדוע דווקא היום זה קשה יותר מבעבר ומה אפשר לעשות כדי להגיע אל היעד.
המאמר מתמקד במקומם של יועצים חינוכיים בהתמודדות עם היחשפותם כיום, יותר מאי פעם, של ילדים ובני נוער לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו. היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם ו/או בבגרותם.
מאמר על מקומם של מבוגרים, מורים והורים, במניעת אלימות של ילדים. במאמר מתוארים שלושה מאפיינים משותפים לתוכניות חינוכיות יעילות למניעת אלימות, כפי שנמצאו בסקירת תוכניות עיקריות כאלה, בארץ ובעולם. המאפיינים הם: הצבת גבולות תקיפה, הקניית מיומנויות חברתיות ושותפות חינוכית רחבה.
המורים ניצבים לבדם במערכה ואינם זוכים לגיבוי המערכת, ובכל זאת רבים מהם מצליחים בתפקידם כנגד כל הסיכויים. סודם טמון בדוגמה האישית שהם נותנים לתלמידיהם.
מאמר המציג את תפישת ההורים כשותפים למעשה החינוכי בבית הספר. בתחילת המאמר מובאת פרספקטיבה היסטורית קצרה על התפתחות היחסים בין הורים לבין מורים ובהמשך נסקרים הדימויים העיקריים שעשויים להנחות מורים ומנהלים בקשר ליחסים עם ההורים.
מאמר המיועד לאנשי מקצוע העובדים עם הורים. במאמר מתואר הקושי של אנשי מקצוע להקשיב להורים בגלל הקושי שלהם להקשיב להורה הפנימי שלהם. מוצגות שתי תגובות קיצוניות לא יעילות – התנכרות והזדהות – ומובעת התקווה לתגובה אחרת, מתאימה ויעילה.