- This topic has 7 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 7 שנים, 5 חודשים by .
-
דיון
-
שלום חיים,
אני שמח לכתוב לך שוב, ונהנה ומפיק עד כה מהמלצותיך – תודה לך!
לפני כחודשיים כתבתי כאן על ביתנו בת השנתיים וחצי, שנגמלה מחיתול בשנת הצהרים אך בלילה – עדיין לא. כשסיפרתי שלאחר לילה יבש אחד הורדנו לה את החיתול, בעיקר מתוך מוטיבציה שלנו, אך גם שלה – לסיים עם זה, והתוצאה – הרטיבה מתוך שינה כל לילה במשך כמה שבועות – הסברת לנו כי למרות המוטיבציה שלה להיגמל – ייתכן שפיזית היא עדיין אינה בשלה לכך, וכי במקום ליצור תסכולים לשני הצדדים -כדאי להחזיר את החיתול – וכך עשינו.
עדיין, במבט לאחור על החודשים האחרונים, קורים לא מעט מקרים שגם בשנת הצהרים בגן – היא מפספסת. בתדירות של לפחות פעם ביומיים. בסוף השבוע – שישי-שבת – כשהיא ישנה בבית אנו רואים מעט מקרים של פספוסים, ולכן מתוך שיח עם צוות הגן – החלטנו להמשיך כרגיל ולא לסגת מהגמילה בצהרים.
בין השאר, הגננת ניסתה לחזק את האיפוק, והציעה לביתנו ביחד עם חברותיה בגן לקבל מדבקה על כל פעם שהן קמות יבשות.
אבל נראה שזה עדיין לא ממש עוזר לאורך זמן.
היום שוחחתי שוב עם הגננת שתיארה כי ביתנו ישנה בצהרים שינה עמוקה, וגם שותה הרבה לאורך היום, וכבר קרו מקרים שראו אותה מתעוררת מהשינה, מתיישבת – ואז בורח לה פיפי במיטה. זה לא נחווה כביטוי של שליטה או משהו דומה בעיני הגננות.
מצד שני, הגננת מתלבטת אם אין לכך מחיר רגשי – כשביתנו רואה את חברתה הגמולה מקבלת פרס כשהיא לא מקבלת אותו – לא מעט פעמים.
אנחנו מתלבטים האם ייתכן ונכון להחזיר את החיתול גם בצהרים – מתוך מחשבה שאולי גם שם הגמילה הפיזית לא הושלמה, וכדי להפחית אולי את הקושי הרגשי הקטן מול החברות, או שאולי יש בכך נסיגה לאחור שאינה רצויה במצב כזה.
חשוב לומר שלביתנו ההרטבה כשלעצמה לא מציקה, כי היא באמת ישנה עמוק, וגם ההחלפה של הבגדים כמובן נעשית בנעימות ולא כחוויה שצריך להימנע ממנה.
משהו אחר שחשבנו עליו הוא לנסות ולצמצם בשתיה, כי נראה לנו שהבקבוק משמש גם דרך להירגע (ע"י מציצה וכד'), אולי באמצעות ניסיון להמיר אותו בכוס.
נודה מאוד לעצתך,
יונתן