- This topic has 7 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 9 שנים, 8 חודשים by .
-
דיון
-
שלום חיים,
בתי בת ה-9, שעד לפני שנתיים היתה ילדה יחידה, היא מן דמות של אמא-מטפלת. מאז היותה תינוקת היא נמשכת לבובות. בין השאר היא מטפלת, מאכילה, רוחצת, מוציאה לטיולים ומארגנת להן מסיבות המוניות. היא ילדה מלאת דמיון ומאחוריה שעות רבות של משחקים כאלה, שבין השאר עזרו לה רבות בהתמודדות בעת רצונה באח/ות קטן/נה שלא הגיע/ה כמבוקש. אנחנו מברכים על אותה תכונה – יכולת מרשימה ומופלאה לשחק שעות כה רבות במשחקים כאלה בכלל ולאור הנסיבות בפרט.
מאז נולדה אחותה, אותה היא מקבלת באהבה רבה, בנאמנות וללא תנאים, היא בהדרגה עזבה את משחקי הבובות, המשפחה ודומיהם ומילאה את זמנה בפעולות שונות ומשחקים מסוג אחר, אם מפאת התבגרותה ואם מכך שאחותה מילאה משהו שהיה חסר קודם בחייה. כעת, כבר תקופה, אנחנו נתקלים בקושי שלה להפרד מבובות לטובת אחותה. מדובר בעשרות בובות מסוגים שונים. הסברנו לה שאלה היקרות לה במיוחד נשארות שלה ואילו חלק מהבובות היא תצטרך להעביר הלאה לאט לאט, בהדרגה ובלי לחץ. אולם גם את אלה שכבר מעט שיחררה היא מתעקשת להגדיר כשלה וטוענת בתוקף שהיא רק מרשה לאחותה לשחק בהן והן חוזרות באורח פלא לישון איתה במיטה מדי לילה, כאשר היא מתעקשת לשמור עליהן, לפעמים תוך בכי מר. כך נוצר מצב שאחותה הצעירה לא מקבלת אף בובה לעצמה. ברור שמדובר פה מבחינתה כחדירה לעולמה הפרטי ולטריטוריה שלה, לאחר שנים של "שקט" ללא הפרעה. אולם חשוב לנו שילדותינו ילמדו וידעו לחלוק ולהעביר הלאה את חפציהן. כמו כן, לא נראה לנו הגיוני ונכון לבצע רכישות חדשות כאשר שוכבות בובות כה רבות בביתינו, הדבר גם אינו מסתדר עם השקפת עולמינו הצרכנית. כיצד ניתן לגשר על הפער ולעזור לבתנו לשחרר בובות בדרך הטובה והבטוחה ביותר מבחינתה?
תודה!