- This topic has 3 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 10 שנים, 8 חודשים by .
-
דיון
-
היי חיים
אני פונה אליך בבעיה שיש לנו עם בנינו בן ה-7. הוא אח אמצעי (סנדביץ) , כשמעליו יש אח בן 10 ומתחתיו אחות בת 4.8. בד"כ הוא ילד מלא חיוניות, מאד חברותי, מאד יודע לעזור ולתת לזולת. אלא שלאחרונה אנו מתמודדים עם קשיי התנהגות שמתבטאים במרדנות בעיקר, ובסיטואציות שבהן הוא מצליח לסובב אותנו ולעשות עלינו מניפולציות.
המרדנות מתבטאת לעיתים קרובות בפעמים שאנחנו צריכים לצאת מהבית. אנחנו מרבים לטייל בטבע, טיולים קצרים בסביבה (לא טיולי מטיבי לכת ).בחודשים האחרונים נתקלנו לא מעט בסרבנות מצידו לבוא איתנו.לא רק לטיולים אלא גם למשל כשאנחנו נוסעים להוריי. הוא מתחיל לבכות ולהשתולל ומסרב לצאת מהבית, אומר שזה משעמם ושהוא פשוט לא רוצה לבוא ושאם זה לא משהו כיף-אם לא הולכים לאיזה אטרקציה או שלא נקנה לו משהו- הוא לא בא. כך הוא יוצר לנו תנאים. כמובן שאנחנו מנסים להראות לו שיהיה כיף, מזכירים לו שבפעמים הקודמות הוא מאד נהנה בסופו של דבר- אבל הוא בשלו, ממשיך לבכות ועושה סצינות שכל השכונה שומעת. היו פעמים שזה נגמר בזה שלא היתה לי ברירה, היינו חייבים לצאת לביקור משפחתי ובסוף תפסתי אותו בכוח הכנסתי אותו לאוטו,וקשרתי בחגורת הבטיחות מאחור. כמובן שהדבר מאד ייסר אותי והרגשתי מאד רע עם הכוחניות הזו שהפעלתי עליו.פעלתי כך רק שממש לא היתה לנו ברירה. כי הרי אי אפשר להשאיר ילד בן 7 לבד בבית. בפעמים אחרות, מכיון שיש סבתא באיזור,אז כשהיא יכלה והסכימה הצענו לו שישאר איתה במשך היום. הוא הסכים וכך עשינו. נסענו בלעדיו להוריי, הוא קיבל "זמן סבתא" רק לעצמו וכולם יצאו מרוצים.עוד תופעה שכיחה אצלו היא הטיפוס למקומות גבוהים כשהוא כועס. נ' הוא ילד קצת פרוע והיפראקטיבי שלא פעם עושה שטויות שמסכנות אותו או את הסובבים אותו. לדוגמה- היום כשהייתי איתם במגרש משחקים שני הבנים, כהרגלם, השתוללו בתוך מגלשות מסתלסלות סגורות ומנעו אחד מהשני לטפס למעלה. באיזשהו שלב גיליתי שנ' אוחז בידיו אבנים ומשליך אותם. הגבתי בכעס ובדרישה שירד למטה וירפה מהאבנים. שניה אחר כך הוא פגע עם אבן בראשו של אחיו שהגיע אליי בבכי וצעקות. כעסתי עליו מאד ובתגובה הוא טיפס על מגלשה גבוהה מבחוץ והחל לבכות. אחיו שנפצע קלות בראש רצה שנחזור הביתה. לא יכולתי להשאיר אותו שם על המגלשה ודרשתי שיירד ויבוא איתנו.הוא אמר שעד שאח שלו לא מבקש ממנו סליחה (על כך שהוא מנע ממנו לעלות במגלשה לפני כן) הוא לא יורד.
זו סיטואציה שחוזרת על עצמה לא מעט. לעיתים כשאנו כועסים עליו בגלל משהו שעשה הוא בורח לשכנים שגרים מעלינו ובוכה שם. מיותר לציין כמה זה מביך אותנו. וכשאנו מסבירים לו למה אנו כועסים עליו ודורשים ממנו התנצלות הוא מצליח תמיד לסובב זאת כך שאנחנו או אח שלו נגיד את הסליחה, כי אחרת הוא לא יורד מהעץ/ מגלשה/ הקומה מעל.
אני מבין שאולי ההתנהגות הזו נובעת מהצורך של הילד בתשומת לב, מהרגשת קיפוח, למרות שאנו הורים מודעים ומאד משתדלים לתת לכל אחד מילדינו את תשומת הלב באופן שווה, מנסים למשוך אותו לא פעם לפעילות פרטנית אחד על אחד- מה שלא תמיד מצליח כי הוא מסרב, ומחזקים גם אותו על כל התנהגות חיובית ועל ההצלחות שלו.
מה עושים? איך ניתן להכחיד התנהגות כזו מניפולטיבית שבה כדי לגרום לו "לרדת מהץ" אנחנו אלה שבסופו של דבר מתנצלים בפניו או מבטיחים לו איזה פיצוי? אני מרגיש שיש פה משהו מאד מעוות שהילד מצליח לשלוט בנו ולסובב אותנו, ובאמת לא יודע כיצד עלינו לפעול איתו.
אני מתנצל על הכתיבה הארוכה והמפורטת
אך היה לי חשוב להמחיש היטב את הקושי שאנו חווים כרגע עם בנינו בן ה-7.
אודה מאד על התייחסותך
אבא של נ'