- This topic has 9 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 12 שנים, 4 חודשים by .
-
דיון
-
יש לי בת מקסימה בת תשע. נבונה, יצירתית ובדה"כ שמחה… יש לה צחוק מקסים ומתגלגל (מיד אציין מדוע רלוונטי) חברתית לא קל לה, הן בשל קושי מסויים של וויסות ריגשי והן בשל העובדה שבכיתה רק שמונה בנות, רובן חזקות מאוד ודומיננטיות, התחלפו מורות רבות, והיא לא מרגישה בטחון במקומה החברתי. אנו משוחחים על כך הרבהה, יוזמים אינטראקציות, היא פעילה בצופים ובחוגים. לטעמי, אחד הקשיים שלה נובעים מכך שכאשר היא פוגשת בנות מחוץ לבית (גם מבוגרים כמו סבא וסבתא) היא לא מגיבה מבחינת שפת גוף.. אין חיוך, אין יצירת מגע, מין קפאון… אחרי כרבע שעה היא מפשירה… ברור לי שיש בזה משהו לא נכון עבורה כי אני רואה בברור בנות מקבלות אחת את השנייה בכניסה לבה"ס בברכת בוקר טוב, בחיבוק/קפיצה… היא נהיית ביישנית ומנפנפת חלושות בפנים חתומות. ממה זה נובע? כיצד ניתן לעזור לה? האם שיחה וסימולציה מולנו יכולה לעזור או שלדעתך זה עמוק יותר ודורש התערבות של איש מקצוע? מודאגת… תודה