[רועי]

שלום רב חיים,

אני ואשתי רצינו בבקשה לשאול אותך שאלות לגבי הבנות שלנו נשמח מאוד אם תוכל לעזור לנו.

1. גילי בת 4.5 כבר נגמלה מטיטול לפני הרבה זמן (לא זוכר זמן מדויק אבל לפחות שנתיים+) ובערך מלפני כחצי שנה/שנה היא התחילה להרטיב בלילה מדי פעם (פעם בשבוע/שבועיים לפחות) למרות שהיא קמה בלילה יפה עד אז והלכה לשירותים בעצמה.
לאחרונה (מס' חודשים אחרונים) היא מרטיבה מס' פעמים בשבוע ויש שבועות שכמעט כל יום בשבוע.
כששאלתי אותה מדי פעם אם היא חלמה חלומות לפני שזה קרה היא טענה שכן, כל מיני חלומות הזויים ביותר.
בנוסף לזה היא טוענת שחברות שלה בגן רבות איתה וגורמות לה לכעוס.
האם לדעתך צריך להתיחס לחלומות ולטענה של הבעיה החברתית בגן?
מה לדעתך ניתן לעשות במקרה כזה על מנת להחזיר אותה למצב שהיא קמה בלילה כמו פעם והלכה לבד לשירותים ולא תרטיב בלילה?

2. אנה בת שנה, היתה מהלידה עם אמא שלה בבית כ5 חודשים, אח"כ מס' חודשים אצל מטפלת במשפחתון ומאוד נהנתה שם (שמנו לב לזה כשהיינו מביאים אותה אליה היא היתה מחייכת אליה ורוצה לבוא אליה בין שאר הסיבות לכך.
מתחילת שנה נוכחית היא עברה למעון שזה שונה לגמרי, לקח קצת זמן להתרגל למטפלות שם לשינוי אווירה אבל עדיין כשאנו מביאים אותה למעון היא לא מחייכת אליהן ולא רוצה ללכת אליהן כמו אצל המטפלת הקודמת.
לדעתך זה טבעי או שיש מקום לחשוש שהמעון לא טוב לה? ואם יש דרך כלשהי אחרת לבדוק אם טוב לה שם או לא?

דיון

[חיים עמית]

שלום רועי,
1. לגבי גילי, ככל הנראה מדובר במצוקה רגשית, בין אם על רקע חלומות ובין אם על רקע חברתי בגן, ובין אם בגלל סיבה אחרת, למשל התינוקת החדשה במשפחה. האם ביררתם עם הגננת על יחסיה בגן? על התבטאויות רגשיות שלה? מה יחסה של גילי לאנה?
2. עבר מספיק זמן מתחילת השנה ולכן לא מדובר על משבר הסתגלות, אלא אולי על קושי של אנה עם המעון: אולי המטפלות, אולי כמות הילדים. מה קורה לאחר שאתם הולכים? מה המטפלות מדווחות? מה ההתרשמות האישית שלכם מהמטפלות?
בברכה,
חיים עמית

[רועי]

שלום רב חיים,

1. לגבי השאלה "האם ביררתם עם הגננת על יחסיה בגן? על התבטאויות רגשיות שלה? "- לא יצא לנו לברר, מה בדיוק לברר לגבי זה?

2. לגבי השאלה "מה יחסה של גילי לאנה?" – יחסים טובים, אוהבת אותה אך גם קצת מקנאה.

רצינו להוסיף שהיא ילדה מאוד רגישה, נוטה לבכות על כל דבר קטן.
יש לציין שהיא אוהבת להיות בשליטה.

כיצד עלינו להתנהג אליה על מנת להפחית את ההרטבות הליליות?

[חיים עמית]

אני משער שמדובר בתגובה מאוחרת ללידת האחות, אבל חשוב לברר גם את הבסיס האובייקטיבי לטענתה על קשיים חברתיים בגן.
אני מציע לדבר איתה ישירות על התחושות שלה לגבי האחות, לתת לה אפשרות לבטא גם רגשות שליליים (אם לא אומרת לבד, להגיד לה שאפשר גם להרגיש רגשות שליליים ולא רק חיוביים), להקריא לה סיפורים שעוסקים בנושא לידת אח במשפחה וכיוצא באלה. אפשר גם לומר לה שלפעמים כשילדים מרטיבים במיטה זה כאשר הם מתוחים, כועסים, ולא יכולים לבטא זאת בדרך אחרת.

[רועי]

בגלל שהיא רק ילדה בת 4.5 עדיין אנו לא יודעים איך להסביר לה שאפשר להרגיש בצורה שלילית כל מיני דברים…אבל אנו כן קוראים לה סיפורים על אחות גדולה (בשבילה שהיא תבין מהצד שלה) ועל אחות קטנה (בשביל שהיא תבין מהצד של האחות הקטנה) כמובן שכל הסיפורים חיוביים (היה פעם סיפור על אחות קטנה בשם "קיבלתי אחות קטנה במתנה" של רנה שלין שמדבר על "מה מרגיש ילד שמקבל אחות קטנה במתנה? אם הינכם רוצים להשתתף בהתרגשות, בקינאה ובשימחה שמלווים אותו" אנו אישית לא חושבים שהסיפור הזה חיובי ולכן הפסקנו לספר אותו ועברנו לסיפורים אחרים יותר חיוביים).
היא אמרה לנו לאחרונה לפני שהיא הולכת לישון באותו חדר עם אחותה הקטנה, שהיא מפחדת מזה שאחותה הקטנה תקום בלילה ותבכה, ניסינו להסביר לה שאין ממה לפחד מזה שאחותה בוכה כי כשצריך אנו באים, מטפלים ומרגיעים אותה.
בנוסף, אנו משתדלים להקפיד להזכיר לה להתפנות לפני השינה וגם מעירים אותה לפני שאנו הולכים לישון כדי שהיא תעשה בסיר (כי לשירותים זה קצת רחוק לה), האם לדעתך אנו לא פועלים נכון בזה שאנו מעירים אותה?

[חיים עמית]

אתם עושים מספר טעויות וכדאי לכם לפנות לייעוץ מסודר.
למשל, לא מומלץ להעיר את בתכם: אתם עוזרים לעצמכם להיגמל ולא לה!
כמו כן, לא כדאי לומר לה שאין לה מה לפחד, אלא ההפך, להביע אהדה לחשש שלה, לאשר אותו שזה באמת עלול לקרות, ושאתם שם כדי לעזור וכו'.

[רועי]

שלום רב,

מכיוון שמבחינה כלכלית אנו לא יכולים לגשת ליעוץ אישי, לכן פנינו אליך בתקווה אם תוכל לעזור לנו בעניין בדרך כלשהי.
אחרי ההודעה האחרונה שלך אנו משתתדלים מאוד כן להביע אהדה ותמיכה נפשית לילדה כשצריך ולא להגיב בצורה שהיינו מגיבים עד אז.
לגבי זה שאנו מעירים אותה בלילה אין לנו ברירה אחרת תהיה לנו עוד כביסה למכונה שלמה כל יום (בנוסף לכביסות שיש לנו גם ככה…)
ממה שיצא לנו לראות בשבועות האחרונים התופעה של ההרטבה שלה מתרחשת לאחר שאחותה הקטנה בוכה (הקטנה בוכה בגלל רעב/שיניים וכו'..)
מה לדעתך אנו יכולים לעשות בנידון?

[חיים עמית]

האם אתם מבינים מה מפחיד אותה בזה שאחותה בוכה בלילה?

[רועי]

אנו מבינים שהבכי של התינוקת יכול קצת להבהיל את מי שישן בחדר איתה (היא היתה אצלנו ועברה אליה) אבל השאלה מה אפשר לעשות במצב כזה אם זו הסיבה שגורמת לילדה הגדולה להרטיב?
אגב, אתמול בלילה וגם בעוד יום לאחרונה היא קמה לאחר הבכי גם בגלל הבכי וגם מסיבות נוחות כמו חם לה בגלל הפוך לדוגמא והיא קמה לבד לעשות בסיר שיש לה ליד המיטה (מאז תחילת התופעה החזרנו את הסיר על מנת להקל עליה ולראות אם זה יעזור לה)
מה דעתך?

[חיים עמית]

נראה שאתם בדרך הנכונה, כנראה בלל שמשהו בהתנהגות שלכם מביע יותר אהדה. ועדיין, לא ברור מה מפחיד אותה. זו השערה כללית שלכם. אבל מה היא אומרת? תוודאו מה הבעיה לפני שאתם ממהרים להרגיע.

[רועי]

שלום רב חיים

לצערנו מאז ההתכתבות האחרונה התופעה לא נעלמה.
לגבי השאלה שלך:
האם אתם מבינים מה מפחיד אותה בזה שאחותה בוכה בלילה?
היא סיפרה לנו פעם (מס' חודשים) שכשהתינוקת בוכה מה שמפחיד אותה זה העיניים שלה (של התינוקת) כשהיא בוכה (למרות שלדעתנו הבכי עצמו קצת מבהיל אבל אין מה לעשות לגבי זה, לא?)

יש לציין שלאחרונה (לאחר שעברה לגן חדש אבל עם הרבה מהחברות שלה חלקן שהיא אוהבת) היא סיפרה לנו כל מיני דברים שקורים בגן כמו לדוגמא כשהגננת הושיבה אותה ליד חברה שלא כ"כ מצאה חן בעיניה, או שבצהרון מישהי היתה מרביצה לא רק לה אלא לעוד כמה והגננת לא פותרת את זה וזה חוזר כל פעם, או שהגננת מוציאה ילדות שמפריעות מאוד החוצה מהגן ונועלת אותן בחצר מחוץ לגן לבד (זה ספיציפי עוד בבירור עם הגננת).

מה לדעתך אנו צריכים לעשות במצב הנוכחי?

[חיים עמית]

ההתרשמות היא שלבתכם חרדות רבות על רקע רגישות רבה, ומצבה הוחמר עקב משבר לידת אחותה. אני חוזר על המלצתי לפנות לייעוץ מסודר, לא חייב להיות במסגרת פרטית. מדובר על מגוון קשיים ויהיה קשה לפרוץ את הדרך לבד.

[מאת]

תגובות