- This topic has 9 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 8 שנים by .
-
דיון
-
שלום חיים,
לפני חודשיים הצטרפה למשפחתנו תינוקת מתוקה. היא מתחשבת בהוריה וישנה יפה בלילות, ובכל זאת אנחנו לא ישנים. הבעיה היא עם בני (בן שנתיים וחצי) שקם פעמיים שלוש בלילה ותמיד בבכי היסטרי ובקולי קולות.
הוא הולך לישון באופן עצמאי, ביחד עם אחיו (בן 4) באותו חדר. שניהם הולכים לחדר, עם צעצוע כלשהו המהווה ״הגנה״ (המצאה של הגדול שהקטן גם אימץ כמו כל מנהג אחר שהגדול יוזם). אנחנו מכבים את האור וסוגרים את הדלת ומאפשרים להם לדבר וגם לשחק בינהם כל עוד הם בחדר. הגדול נרדם תוך כמה דקות והקטן יותר מתקשה להרדם, יוצא מהחדר בכל מיני טענות (בסגנון: תמלאי לי את המים, תשטפי לי את המוצץ, תשימי לי גרביים וכו). אנחנו ממלאים את הבקשות ומבקשים ממנו לחזור למיטה ולהישאר שם עד שהוא נרדם בסופו של דבר במיטתו ללא נוכחותנו.
ואז, לאחר כמה שעות, מתחילה ההיסטריה – מתעורר ומייד בכי. בתחילה ניסינו לקצר את האינטראקציה איתו באמצע הלילה למינימום – למלא את הבקשה או רק להרגיע עם חיבוק ולהחזיר למיטה. זה לא עזר. עכשיו אנחנו מתעקשים שבכי לא יקבל מענה, שהוא מתבקש להרגיע את עצמו ולדבר בצורה נעימה אם הוא רוצה משהו. הוא יכול לבכות בהיסטריה ואז ברגע אחד להפסיק את הבכי ולדבר כרגיל. זה תהליך שלוקח יותר זמן ערות בלילה, אבל גם לא הביא לשיפור.
אנחנו גם חווים איתו קושי במהלך היום. למשל, הוא עושה משהו אסור (שהוא יודע שאסור), אנחנו כועסים (במילים, או במבט כועס), ואז הוא פורץ בבכי ומבקש ״חיבוקי״, ואנחנו מחבקים והוא נרגע. זה מרגיש כאילו הוא עושה משהו לא בסדר ובסופו של דבר מקבל פרס.
בנוסף, היום פנתה אלי הגננת לדווח שהוא נושך (חזק) ילדים בגן, ובערב גם ניסה לנשוך אותי. זו התנהגות שהיית בעבר וכבר נפתרה ועכשיו חוזרת שוב.
אנחנו לא ממש יודעים מה לעשות איתו. נשמח לקבל את דעתך.תודה רבה