- This topic has 3 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 5 שנים, 9 חודשים by .
-
דיון
-
שלום רב,
ביתי בת השלוש וחצי גמולה כבר קרוב לשנה מחיתול- פיפי עבר בהצלחה- האמת שהיא ביקשה את זה והסירה את החיתול בעצמה. אבל בלילה לא הורדנו לה ולכן הייתה עושה קקי בחיתול רק בלילה שהיינו שמים לה לקראת שינה. אחרי תקופה ארוכה התחלנו לעודד אותה כר לעשות קקי בשירותים וחוץ מלומר לנו שבאמת תעשה לא קרה כלום והייתה מתאפקת כל היום עד לחיתול של הלילה. גם אם היינו שמים אותו לאחר שנרדמה. לקראת גיל 3 הכנו אותה שהחיתול בלילה יורד ולכן היא צריכה כבר לעשות קקי בשירותים ואכן באמת בגיל 3 הורדנו את החיתול מהלילה, כך היו פספוסים גם בלילה (שנפסקו אחרי שבועיים בערך) אבל הקקי עבר להיעשות בתחתונים.
חשוב לי לומר שהיא איננה יושבת כלל בשירותים לעשות קקי- גם לא בסיר/ישבנון/ מדרגה/.. כלום מכל הרכישות שנרכשו לטובת המהלך. היא עושה אותו בעמידה- תוך כדי סיקול רגליים ומלווה (בעבר) בבכי היסטרי לקראת הגעתו. היום היא כבר לא צורחת שהי עושה בתחתונים אלא מודיעה לי מראש- ואני מבקשת ממנה לשבת בשירותים, מה שלא עובד- ואחרי שמסיימת אומרת לי- פעם הבאה אני יעשה בשירותים (כנראה כדי לרצות אותי או לפייס). זו תקופה ארוכה שכבר אנחנו די מיואשים לא יודעים כבר איך לגשת לדבר רק מאד מפחדים שתפתח עצירות מפחד שלא ננקה אותה או לא נחליף לה ואז זה יהיה גרוע יותר.
**כשהיא הייתה בת שנה- עברנו איזה משבר בנוגע לקקי שעד שגילנו שזה קשור לקקי עצמו היינו צריכים להגיע עד מומחית בוולפסון. כל הזמן טיפלנו בפצע עצמו ובעור שהתקלף ובכל המשחות בעולם. אני רק זוכרת יציאה אחת ממש קשה שהייתה טראומתית אפילו עבורי. היא צרחה את חייה ולא ידעה לבטא את עצמה אז- בגיל שנה. (טופלה קבוע בנורמלקס- ובכל משחת עור אפשרית).לכן סליחה על ההסבר הארוך שכתבתי עד כה, אבל אנחנו באמת לא יודעים מה לעשות.