- This topic has 7 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 3 שנים, 5 חודשים by .
-
דיון
-
שלום, ביתי הבכורה כמעט בת חמש. ילדה חברותית, מאוד בוגרת לגילה, חכמה, מאוד רגישה. לפני כחודש העברנו אותה לגן חדש (בעיקר בגלל הקורונה- הצוות בגן הינו מעיר שהיתה אדומה וחששנו לגבי המשך השנה). בכל יום שחוזרת מהגן, היא מספרת על כל מיני סיטואציות שהיו לה קשות מבחינה החברתית, שהיא לא הסכימה עם חברה למשחק,שרצתה להצטרף ולא צירפו אותה וכו.. ומבקשת לחזור לגן הקודם. זו ילדה שרגילה להיות במרכז בבית, דורשת (ומקבלת) המון תשומת לב, אולי יותר מדי. הגננת מספרת שהרבה פעמים היא מנסה להיכנס למשחק ולא יודעת את ה"דרך" לעשות זאת ולכן חווה אכזבות, בנוסף מספרת שכשמשהו לא הולך כמו שרוצה היא שוברת את הכלים, כועסת ובוחרת לא לשחק. היום כשהיינו בגינה וראינו חברות מהגן, הסתכלתי מהצד לראות את האינטרקציה, כשמשהו לא הסתדר היא באה אלי בוכה ואמרה הן לא רוצות שאני אהיה ככה וככה במשחק, הן לא רוצות לשחק וכו.. גם בבית כשמזמינה חברה, הן יכולות פתאום לא להסכים על משחק והיא באה אלי בוכה שהחברה לא רוצה לשחק וכו.. אני אובדת עצות,לא יודעת מה אני צריכה לעשות ואיך להגיב לסיטואציה? אני מנסה להסביר איך נכון לשחק ואיך צריכה להגיב, שצריך לוותר ולהתחשב גם ברצונות של אחרים.. אבל מרגיש לי שהיא לא באמת מה ונורא רגישה ונפגעת מכל מקרה כזה וממש כואב לי.. מה אתה מציע לעשות? איך אני יכולה לעזור לה?