[רחל]

שלום רב

מגיל שנתיים ומשהו התחלתי תהליך גמילה אצל ילדי התאומים. הבת קלטה את העיקרון די בקלות, ונגמלה עד מהרה ביום וגם בלילה. עם הבן הענינים היו יגעים יותר.
בהתחלה, כשהכרנו לו את האסלה, הוא התיישב עליה מיוזמתו בהנאה ובשמחה, עוד לפני אחותו. למעה היא נגרר ה אחריו בשלבי הגמילה הראשונים וחיקתה אותו. אבל עד מהרה הוא נשאר הרחק מאחוריה. עד היום, בגיל 4.5 הילד אינו גמול.
זה תקופה ארוכה שאני מקבלת ליווי קבוע מפסיכולוגית התפתחותית שמעניקה לי הדרכת הורים, וההתקדמות בתחום הגמילה איטית ומייאשת. למרות שהפסיכולוגית נהדרת ומקצועית מאד ועזרה לנו, אני חשה שההדרכה לא כל כך אפקטיבית, משום שילד בן 4.5 הינו ילד בוגר – כל חבריו לגן גמולים והוא זוכה ללעג מצידם.
כיום הגענו למצב שהוא מוכן להשתין באסלה, ואילו צואה עושה בטיטול או במכנסיו. קנינו ביחד איתו מקטין אסלה שהוא בחר, עם ידיות שנועדו לספק לו תמיכה (בשל דבריו שהוא מפחד ליפול לאסלה). הוא ישב עליו מספר פעמים ולא הצליח להתפנות, וכיום מסרב להשתמש בו וממשיך להצטאות.
אשמח להכוונה מה ניתן לעשות עמו.

דיון

[חיים עמית]

שלום רחל,
האם אי פעם ניסיתם להשתמש בסיר? האם הוא מבקש לשים לו טיטול כשהוא מרגיש צורך בכך?
בברכה,
חיים עמית

[רחל]

ניסינו להשתמש בסיר, ללא הועיל.
הצעתי לו גם לבקש טיטול כשמרגיש צורך להתפנות, ולא ביקש.

[חיים עמית]

עבר קצת זמן…
מאחר שציינת שקיבלתם הדרכה של פסיכולוגית מקצועית טובה, אני בודק איתך רק אם לא פספסתם דברים פשוטים וחשובים.
האם הילד עבר לאחרונה בדיקה גופנית שתוודא שאין גם קושי גופני בסיסי במערכת ההתפנות? האם יש לילד קשיים גופניים אחרים כלשהם?

[רחל]

האמת שלא עברנו בדיקה מעין זו.
הילד עם עיכוב התפתחותי ועבר טיפול הן אצל קלינאית והן אצל מרפאה בעיסוק. כעת הוא לומד בגן שפתי.
אבני הדרך המוטוריות הראשונות שלו נרכשו באמצעות טיפולי פיזיותרפיה.

[חיים עמית]

לפי תיאורך, הקושי בגמילה הוא חלק מקשיים מורכבים גדולים, חלקם גופניים. אתם מנסים לעזור לבנכם ככל שתוכלו, באמצעות טיפולים שונים – רגשיים ופיזיים – וזה ראוי להערכה. אני מציע שגם בנושא הזה של הגמילה מצואה תבדקו את המערכת הגופנית עצמה, וגם תנסו להיעזר בגורמי המקצוע הנוספים, חוץ מפסיכולוגית, כדי לעזור לבנכם להתקדם גם בנושא זה של גמילה.

[ליז]

שלום רב ,
התחלנו גמילה עם הבן הגדול שלי שהוא בן 3 בפסח 14.04.22 אך ללא הצלחה .
ב-3 ימים הראשונים שאלו את בני הבכור עם הוא רוצה להוריד את החיתול ולהיות עם תחתונים הוא ממש שמח ולבש בשמחה את התחתונים .
הסברנו לו שמי שלובש תחתונים צריך לעשות פיפי וצואה בשירותים (לא היה שום התנגדות ! וכל פעם הראנו לו איפה השירותים ומה עושים בשירותים ).
ביום 4 הילד לא היה מוכן ללבוש תחתונים בתוקף ולא התעקשנו. ביקש חיתול ונתנו לו . לאחר מספר שעות הילד ביקש ללבוש תחתונים ושמחנו .
ככה בשאר הימים 5-9 ביקש תחתונים .יש לציין שהילד עשה את צרכיו בתחנונים ולא מוכן להיכנס לשירותים בשום צורה (צרחות ,בכי ).
קנינו לו סיר +מדרגות וגם שם הוא לא מוכן לעשות את הצרכים שלו .
כל פעם שאנחנו ההורים נכנסים לשירותים אנחנו מבקשים ממנו לבוא איתנו ולראות מה אנחנו עושים בשירותים וכלום ,כאשר מגיע רגע האמת הילד לא מוכן להיכנס לשירותים .
הוא תופס פינה בבית ופשוט עושה את צרכיו.
אפילו אחיינים, סבא וסבתא נרתמו למשימה וכלום הילד מסתכל עליהם אך ברגע ששואלים אותו הוא לא מוכן בשום צורה לעשות !!
כמו כן, הבטחנו לו הפתעות ומתנות מכל המשפחה אם הוא יעשה בשירותים ,וגם זה לא הצליח.
ביקשתי עזרה מהגן וגם שם הם נתקלו בבעיה שהילד לא מוכן להיכנס לשירותים בשום צורה .
חשבנו אולי שזה לא הזמן שלו ולהחזיר לו את החיתול אך הילד לא מוכן להיות עם חיתול (חם לו ממש הילד סובל מחום).
בכל התהליך שהוא לא מוכן לעשות את צרכיו בשירותים ומצד שני לא כל כך נעים לו שהוא עשוה בתחתונים הוא למד להתאפק שעות .
איך אני יודעת הוא לא עושה צואה בגן אלה רק בבית ,בחיתול של הלילה שניה אחרי שהחיתול עליו הוא צואה
וכך גם בבוקר ( הבן שלי היה עושה 4-5 פעמיים ביום צואה ).
פיפי הילד עושה 2-3 ביום – בבוקר לפני שהוא נכנס לגן (שהוא איתי באוטו).
פעם 2 שנת צהריים הוא עם חיתול אז החיתול מלא מלא פיפי
ופעם 3 שהוא בבית
הילד פשוט למד לשלוט בצרכים שלו -לעשות בבית.
אני פונה אני חוששת שהיה לו בעיה רגשית ,אני גם אבודה ולא יודעת מה לעשות ? אשמח לעזרה
תודה מראש ליז

[חיים עמית]

שלום ליז,
האם ליז, האם תוכלי להעתיק את הודעתך כדיון חדש בפורום?
אם לא, אענה לך כאן, אבל עדיף בדיון חדש.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות