- This topic has 6 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 10 שנים, 2 חודשים by .
-
דיון
-
שלום חיים,
בעבר התייעצתי איתך מספר פעמים סביב נושא הגמילה בלילה של ביתי (ינואר 2013).
ביתי בת 3.2, גמולה לחלוטין ביום מגיל שנתיים וגמולה לחלוטין בלילה כחצי שנה.
כשבוע לפני תחילת שנה"ל עברנו לדירה חדשה, הילדה התחילה גן חדש (גן עירייה) וכן צהרון חדש. היא לא הכירה אף ילד וכמובן גם לא את הצוות (אחרי שנתיים מעולות במסגרת קטנה ויציבה). בנוסף לכל השינויים הללו, התקיימו פעמיים שינויים בצוות הצהרון ו-2 סייעות עזבו במפתיע.
מאז תחילת שנה"ל התחילה רגרסיה בגמילה: זה התחיל מפספוסים של פיפי וקקי רק בצהרון- והם מחליפים לה. ובשבוע האחרון היא פספסה יומיים גם בגן ובשלושת הימים האחרונים היא קמה בבוקר רטובה (כל יום עשתה בשעות אחרות של הלילה).שוחחתי איתה, היא לא מצביעה על בעיה מסוימת עם השירותים (היא גם עושה בשירותים שם פיפי וקקי, בנוסף לפספוסים), או עם הצוות (היא אוהבת אותם ונראה שגם הם מאד אוהבות אותה, היתה כימיה ביניהן מהימים הראשונים), או עם הילדים (יש לה חברה טובה שהכירה ועוד ילדים שמתחילה להתחבר אליהם ובסכ"ה נראית אהודה). נראה שהיא נהנית ושטוב לה.
הבנתי שמדובר בעניין רגשי, עם כל השינויים והמעברים (אמנם הטבעיים, אבל עדיין…). שוחחתי איתה וביקשתי שתקפיד לעשות בשירותים. היא לא אוהבת שאני מדברת איתה על זה ואפילו מסרבת "אנחנו לא מדברות עכשיו על השירותים\הגן\הצהרון"- כשניסיתי בהתחלה להבין אולי יש באמת בעיה (שירותים מלוכלכים, פחד ללכת לבד שם, לא אוהבת את הגננת וכו').
הרפתי מהעניין וניסיתי להרגיע את המדריכה בצהרון שהיא גמולה, שיש לה את המיומנויות ושזה יעבור. עד עכשיו זה עבר יחסית חלק מבחינת צוות הצהרון. לאחרונה התחילו התנגדויות של הצוות להלחיף לה והודיעו שילדים שלא מסתדרים לבד בענייני שירותים, אם זה לא מסתדר עד לסוף אוקטובר – לא יוכלו להמשיך בצהרון (!?).
הסברתי (גם למדריכת הצהרון וגם לביתי בהזדמנויות שונות) שמדובר בקושי רגשי, שיש ילד שמבטא את זה בבכי ויש ילד שמבטא את זה ברגרסיה בגמילה ושאני מאמינה שעם היחס הנכון היא תחזור לשגרה. ביתי ממש הודתה לי על הגישה הזאת. המדריכה שללה את ההסבר ה'רגשי' כי ביתי כבר מכירה את כולם ויש לה חברים וטוב לה וטענה שלהבנתה, ביתי מאד נהנית מהפעילויות ומסדר היום וחוששת להפסיד משהו ומבחינתה לעשות לעשות קקי בתחתונים זה לא מחיר גבוה לשלם ולכן לא הולכת לעשות בשירותים.
ממש לא הסכמתי איתה וסיכמנו שאני אתייעץ עם פסיכולוג בעניין ואשמע דיעה נוספת.
אני חייבת לציין שקשה לי להתנתק מהלחץ שמופעל עליי ומהידיעה שאם עד סוף החודש זה לא יפסק, לא תהיה לה מסגרת של צהרון.
אשמח לחוות דעתך, אם תוכל על סמך הנתונים לתת אבחנה מאיפה נובעת הרגרסיה וכן מה אפשר לעשות גם בבית וגם בצהרון כדי לעודד את ביתי לחזור לעשות רק בשירותים.תודה מראש,
לירון