• מאת
    דיון
  • #1923 הגב
    רונית
    אורח

    שלום רב,
    אני גרושה+2. בן גדול הלומד מחוץ לבית, ובת 16. בתי תלמידה מטובה, חרוצה ומשקיעה שנים רבות באהבה רבה בתחביב שלה (ריקוד).לאחרונה שיתפה אותי בריב עם חברתה הטובה ביותר, שגרמה כביכול גם לחברות אחרות להתרחק ממנה. הרגשתי בעצבונה ובחוסר הבטחון שלה. הקשבתי, ניסיתי לעזור ולעודד לא ממש בהצלחה. (אולי יש קשר לזה שאני מאוד מזדהה עמה). האמנתי שהעניין יסתדר מאליו. אולם, מחנכת התקשרה וסיפרה שבתי כבר המון זמן לבד בהפסקות, שנראית עצובה ושאולי כדי לערב יועצת/פסיכולוג.
    יש לבתי מיומניות חברתיות, אף פעם לא היה משבר שכזה, אולם אני יכולה להעיד שהיא נוקטת בדרך ההימנעות. הימנעות מלהתעמת בשיחה עם החברה, הימנעות פיזית מלהמצא בסביבתה, עד כדי כך שהיא מבקשת לעבור לתיכון אחר. לא מסכימה לשוחח עם יועצת ביה"ס, וגם לא מסכימה שאני אשוחח.
    מה לעשות? איך לשכנע אותה לשוחח עם איש מקצוע מחוץ לביה"ס ? האם נכון יהיה לעבור ביה"ס ? אשמח לדעתך. תודה, רונית

מוצגות 6 תגובות – 1 עד 6 (מתוך 6 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #1924 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום רונית,
    בוודאי שאין לעודד פתרון של מעבר בית ספר, שזו עוד דוגמא לשיטתה של בתך בהתמודדות במצבי קונפליקט בין אישיים: לא להתמודד, להימנע, לברוח. ידוע שמשבר חברתי מהסוג שאת מתארת יכול לדכא ילדים בגיל זה, ולכן כדאי מאוד להושיט לה עזרה. מאחר שהיא מתנגדת לשוחח עם איש מקצוע, עליך לעשות עבודת הכנה. ראשית, הבהירי לה שאין מה לדבר על מעבר בית ספר, שזו בריחה, ושחייבים להתמודד עם המשבר, שכן מחר הוא יכול לקרות גם בבית ספר אחר. שנית, גלי אהדה לקושי שלה לדבר עם איש מקצוע ("אני מבינה שקשה לך, כי זה אומר לדבר על דברים שקשה לדבר עליהם"), אבל הבהירי לה שאינך רואה אפשרות אחרת, שכן את לא מצליחה לעזור לה, בגלל מעורבות היתר שלך. מה דעתך?
    בברכה,
    חיים עמית

    #2270 הגב
    רונית
    אורח

    שלום שוב,
    הצלחתי לשכנע אותה ואכן הלכה לשיחות עם איש מקצוע, אולם אחרי שתי פגישות בלבד החליטה שאינה רוצה להמשיך ונמאס לה \"מהחפירות\".
    היא קבלה \"רגליים קרות\" מעניין המעבר לבי\"ס אחר.
    מה שנותר לי הוא להקשיב, להכיל ולנסות לחזק אותה. אני מקווה מאוד שעם הזמן היא תגיעה לתובנות משלה מבלי \"להפצע\" יותר מדי בדרך.
    תודה, רונית

    #2271 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום רונית,
    אלה שני הישגים ראויים: נפגשה שתי פגישות עם איש מקצוע, משהו שבעבר בכלל לא הסכימה; ורעיון מעבר בית הספר ירד מעל הפרק. כדאי לך לחזק אותה על כך: "אני מאוד מעריכה שהסכמת לעשות משהו שקשה לך, לפגוש איש מקצוע, וגם שהצלחת להיפגש פעמיים. אני גם שמחה שהעדפת להתמודד בבית הספר הנוכחי מאשר לסגת מהמערכה".
    בברכה,
    חיים עמית

    #2461 הגב
    רונית
    אורח

    תודה, אעשה זאת.

    #2471 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

    #2891 הגב
    ירדנה
    אורח

    הבן שלי בן 14.5 מהרגע שהוא חוזר הביתה מהלימודים הוא כאייפוד , בפלאפון, אתנו בסלון, הוא לא מביא חברים הביתה וגם לא הולך לחברים, כשבעבר שאלתי אותו למה לא מזצין חברים הוא אמר לי שלא מרגיש צורך ושטוב לו לבד.
    המחנך שלו טוען שבכיתה הוא עם חברים והוא לא רואה בעיה.
    אני מרגישה שהוא לא חי את החיים אלא עובר לידם
    אני חייבת לציין שהוא מאוד נינוח ומשתף פעולה אתנו כשמתבקש

מוצגות 6 תגובות – 1 עד 6 (מתוך 6 סה״כ)
מענה ל־בת 16 עם קשיים חברתיים
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

דילוג לתוכן