השמנה ילדה בת 9

ראשי פורומים פורום השמנה ילדה בת 9

הדיון הזה מכיל 39 תגובות, ויש לו 2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  חיים עמית לפני 3 שבועות, 1 יום.

מוצגות 25 תגובות – 1 עד 25 (מתוך 40 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #2591 תגובה

    אביבית

    שלום חיים. בתי בת התשע אוהבת לאכול גם הרבה ובעיקר פחמימות. כשאני מציעה לה לצאת איתי להליכה היא מסרבת. וגם לא מוכנה ללכת לחוג ספורט. הרגלי האכילה בבית טובים ואנחנו ההורים עושים ספורט ולא שמנים. האם אנו ההורים יכולים להחליט שהיא חייבת לעשות פעילות ספורטיבית כלשהי ושהיא תחליט מהי. יש לנו עוד בן ובת והם רזים. אנחנו במצוקה ורואים אותה הולכת ומשמינה. זה לא נראה שמפריע לה .

    #2594 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום אביבית,
    עירנותכם במקום. מאחר שלבתך, ככל הנראה, נטיה להשמנה, חשוב במיוחד להקפיד איתה על הרגלי אכילה ופעילות גופנית. מדוע היא אוכלת בעיקר פחמימות? זה הרבה תלוי בכם. אתם בהחלט יכולים וצריכים להחליט על כך שתעסוק בפעילות גופנית, כמו צחצוח שיניים.
    בברכה,
    חיים עמית

    #2627 תגובה

    אביבית

    חיים תודה אני שמחה על תשובתך ועל ההקבלה לצחצוח. היא אוכלת פחמימות כי היא אוהבת כמובן. אני מכריחה לאכול גם חלבון וירקות אבל זה סוג של מאבק יומיומי. היא מאוד רגישה ומבחינה שאני מסתכלת לה בצלחת. הא אין בעיה עם זה שאני מגבילה את הכמויות ואומרת לה שאם היא עדיין רעבה היא יכולה לאכול ירקות. החשש שלי הוא לגרום להפרעות אכילה.

    #2628 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום אביבית,
    לא, אני לא חושב שצריך להכריח ילדים לאכול, אבל בהחלט צריך למנוע מהם לאכול דברים אסורים, וכדאי להציע, לכוון, אבל בלי לעשות מזה עניין גדול מדי, למאכלים רצויים.
    בברכה,
    חיים עמית

    #2629 תגובה

    אביבית

    אבל פחממימות זה דבר "אסור״? האם לגיטימי לאסור אכילת פחמימות מוגזמת בארוחה? איך נכון לומר לה זאת? האם לאסור ? האם להמליץ?

    #2630 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום אביבית,
    אני לא תזונאי או דיאטיקן ולכן לא אוכל להמליץ לך לגבי הרכב האוכל הנכון לבתך. אבל, גם משאלתך משתמע שאת חושבת שמדובר באכילה מוגזמת של פחמימות בארוחה, ולכן בוודאי שלגיטימי שתאסרי זאת. שוב, בדיוק על פי אותו עיקרון שתאסרי, כך אני משער, צפייה מוגזמת בטלוויזיה או שימוש מוגזם במחשב וכיוצא באלה. בנושאים אלה אין מקום להמלצות אלא לאיסורים ברורים. על אף שקשה לקבוע בדיוק את הגבול, יש להתאמץ לעשות זאת, בכל מקרה לגופו, ולשדר זאת בצורה ברורה, עניינית ונחושה.
    בברכה,
    חיים עמית

    #2631 תגובה

    אביבית

    תודה רבה. חידדת לי

    #2633 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    ברצון

    #2718 תגובה

    יוסף

    שלום אביבית.
    בהיבט הפיזי,אי אפשר ללא פחמימות כי אלה מהוות את המחסן האנרגטי בגוף אשר מניע את כל פעולות החיים.
    בהיבט הכימי, גם הסוכרים הם פתחמיות אשר מתפרקים לגלוקוז.
    בהיבט התזונתי והבריאותי, עדיף תמיד לצרוך פחמיחות מלאות אשר נעכלות לאט יותר, ומעניקות תחושת שובע יותר מאשר פחמימות ריקות. הכוונה לאכילת דגנים מלאים, חיטה מלאה,שיפון, אורז מלא,וכל דגן אחר לא מקולף. גם פעולת המעיים מושפעת לטובה מצריכת פחמימות מלאות והיציאות הן סדירות ורכות יותר.
    בהיבט הפסיכולוגי,בתור הורים לילדה בת 9 בלבד, היא עדיין זקוקה-ובגילה גם מושפעת- מהחינוך ומהרגלים שאת/ם מקנים לה, ועל כן יש לנצל זאת בטרם תגיע לגיל ההתבגרות. יחד עם זה, יש להזהר מלכפות עליה כי אינך יכולה לדעת לאן הכפיה תתפתח בעתיד, לכוון של מרדנות ולאכילת יתר מחד,או לאנורקסיה מאידך ועל כן
    הדרך הבדוקה ביותר להתמודד עם הבעיה היא במתן דוגמא אישית, וכחלק ממנה להמנע להכניס הביתה "גאנק פוד" או קלוריות ריקות כפי שכבר צינתי. זה יועיל לכל המשפחה ויתרום לבריאותם של כולכם.
    דרך נוספת להשפיע, היא, בזהירות (ולהמנע מהשלכה של הבעיה דווקא אל בתכם) להכניס לתודעה שלה מה קורה לאנשים שסובלים מאכילת יתר, וכיצד הם נראים.
    (די לצאת לרחוב בשביל זה).דרך אחרת היא הקנית ידע וחינוך ע"י ספרים וסיפורים המותאמים לגילה.
    בענין ספורט, גם כאן יש להזהר מכפיה, ועדיף להקנות הרגלים ספורטיביים ע"י דוגמא אישית, (טוב לכוווווו-לנו), למשל, יציאה לטיולים, רכיבה משפחתית על אופניים, משחקי כדור עם כל המשפחה, שחיה בבריכה או בים, וכו'.
    בעניין צחצוח שיניים,הדבר הכרחי לשמירת בריאות הפה,יחד עם זה אני מעדיף לראות בהעלאת הנושא בהקשר הספורטיבי, קוריוז בלבד.
    עוד בנושא תזונה פחמימות ומשקל יתר, יש אינסוף אינפורמציה באינטרנט.
    בהצלחה.

    #2815 תגובה

    אביבית

    יוסף תודה לך. ההרגלים בבית שלנו טובים ויש מודעות לספורט. בכל זאת היא עדיין אוהבת לאכול, והרבה. ונראה שעולמה בנוי סביב אוכל. היא עסוקה בזה לא מעט. דווקא בזמן האחרון אני מקגישה שאנחנו צריכים קצת לשחרר. הלחץ שלנו מאיך שהיא נראית ומה שהיא אוכלת לא עושה לה טוב. תודה

    #4783 תגובה

    יעל יגיל

    שמי יעל אני דיאטנית קלינית ורציתי להתייחס לדיון שהתחלת כאן בנושא גישה הורית נכונה לילד בעל נטיה לעודף משקל – או כבר בעודף משקל. דעתי במקרה זה (וזה יוצא דופן) שונה מזו של חיים עמית . אני מתבססת על ניסיון והרבה קריאה, סדנאות והרצאות ששמעתי בנושא זה.

    כמה שזה נשמע מוזר כלל האצבע בחלוקת התפקידים בין ילד והורה בתחום האכילה הוא כזה:
    • ההורה אחראי למה מגישים, מתי מגישים ואפוא מגישים
    • הילד אחראי לכמה יאכל והאם יאכל וזה כולל מה מתוך מה שמוגש יבחר.

    וגם אם זה נשמע מוזר – הכלל תקף גם לילד בתת משקל וגם לילד בעודף משקל.

    הזמן מוכיח – ילד שמן שהתערבו לו באכילה יש הרבה יותר סיכוי שיהפוך למבוגר שמן מאשר ילד שמן שכיבדו את בחירותיו כל זאת בתוך מסגרת של כללים כמובן.

    בתוך זה אם הילד בוחר לקחת הרבה ממנת הפחמימה בארוחה – זכותו! לא חשוב רק מה לא אומרים חשוב גם לא להעיר דרך אגב "אולי מספיק יש בזה המון קלוריות"? וגם להמנע מכל המסרים שמעבירים באופן לא מילולי. אין צורך לפתח תסביך השמנה לילד לא מודע. ולגבי ילדה מודעת – אם נותנים כבוד יש הרבה יותר סיכוי שבשלב מסוים היא תבקש את עצתך ואז תשאלי אותה איך את יכולה לעזור. כאשר מתערבים, נושא האוכל הופך למאבק של כוח, מקור למתח ומרחיק את הילד מהחיבור לתחושות הרעב והשובע הטבעיים.
    חשוב מאוד לזכור – ההתערבות במקום הלא נכון מרחיקה מהיעד במקום לקרב אליו. ומגדילה את הסיכוי לתסביכי אוכל,תסביכי דימוי גוף ועד חס וחלילה הפרעות אכילה.
    לפני שנלחצים יש לזכור גם שהרבה פעמים עם הגדילה בגובה יחס המשקל גובה מסתדר.

    יש הרבה מה כן לעשות:
    • לדאוג ל3 ארוחות עיקריות מאוזנות רצוי לפחות אחת משפחתית
    • לאכול תמיד רק ליד שולחן האוכל
    • לדאוג ל – 2-3 ארוחות ביניים
    • לפתוח 2-3 שעות בין הארוחות ולא להגיש נשנוש ביניהן.
    יכול להיות נשנוש אחד חוקי ביום נניח בארוחת ארבע.
    • לתת דוגמא אישית

    חשוב! הכללים הללו נכונים לכל בני הבית, מדברים עם כולם
    על מעבר לתזונה בריאה ולא על מניעת השמנה.

    אם את חסרת שקט את יכולה לפגוש דיאטנית בלי הילד ואפילו בלי ידיעתו להערכה יותר מעמיקה ולמעקב משקל גובה. יש דיאטניות מצוינות בכל קופות החולים

    את וכל אחד מוזמנים לאתגר אותי בכל שאלה
    יעל יגיל
    מעברות

    #4792 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום יעל,
    בכל מקרה, תודה לך על ההתייחסות המקצועית והמפורטת, שאני בטוח שתסייע להורים רבים.
    בברכה,
    חיים עמית

    #4885 תגובה

    יפעת

    שלום שמי יפעת גרון ואני עובדת סוציאלית שעובדת הרבה עם הורים לילדים בעודף משקל במרכזים של קופת חולים מכבי וגם בקליניקה הפרטית. אני מסכימה עם יעל לגבי חלוקת האחריות אבל חושבת שלהורים יש את הזכות להתערב ב"מה" ולכן שהילד/ה עדיין רעב ומבקש עוד ניתן לכוון אותם לעוד בריא יותר – עם המון כבוד. שיטה נוספת היא פשוט להכין פחות פחמימה ושהילד מבקש עוד לכוון למה שיש. שוב עם המון כבוד. לעיתים קל לנו יותר כהורים להציב גבול כאשר אין ולא כאשר סיר הפסטה מלא לידנו.
    להיות הורה לילד עם עודף משקל זה אתגר לא פשוט והדרכה הורית יכולה מאוד לסייע להורים להבין מה תפקידם. על מה הם יכולים לקחת אחריות ועל מה לא.
    יפעת

    • התגובה הזו עודכנהלפני 2 שנים, 1 חודש ״"י .
    #4888 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום יפעת,
    תודה על תרומתך, אך לצערי לא אוכל לאפשר פרסום פרטי כאן.
    בברכה,
    חיים עמית

    #4890 תגובה

    יפעת

    הי חיים
    המטרה לא הייתה פרסום אלא סיוע אך אני מבינה את המדיניות.
    יפעת

    #4891 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום יפעת,
    ברור לי ואשמח אם תמשיכי בכך.
    בברכה,
    חיים עמית

    #4896 תגובה

    אורית

    אני אמא לילד בן 6, שמגיל צעיר מאוד, אוהב מאוד לאכול והרבה. מאותו גיל צעיר אנחנו עסוקים בהגבלות, ובגובולות ושינויים של התזונה והתפיסה, ההתייחסות והאמירות. לאחר כל כך הרבה נסיונות גיליתי שבני היקר מכל, גם את צלחת הירקות וגם את הפירות הוא יאכל ללא גבול אם לא יעצרו אותו.לאור כל זה ויש עוד הרבה שקשה לשתף פה, אני חושבת שאולי המקור לבעיה היא בכלל רגשית…? קשה לי להבין איך ילד נורמטיבי במשפחה נורמטיבית לגמרי מפתחת "אכילה רגשית" בגיל כל- כך צעיר, אך מכיוון ששום דבר כבר לא עזר התחלתי לחשוב בכיוון הזה יותר. פתחתי היום את הפורום כדי להיוועץ ולקבל כיוון חשיבה לגבי זה ואז ראיתי את הדיון מהואד מעמיק ומקצועי שהתחיל בסיפורה של אביבית. סיפור שהוא מאוד מוכר לי.
    אני לא יודעת מה עוד לעשות? למי עוד לפנות? ומה עוד לשנות?
    בני עולה לכיתה א בעוד מספר שבועות ואני מאוד מודאגת מהעיניין החברתי סביב זה…
    אני נורא מיואשת ומתחילה אפילו לוותר קצת על ההגבלות, כי הוא מתחיל יותר ויותר לשים לב שמגבילים אותו ולהתווכח איתנו על-כך.
    רציתי לומר לאביבית שאני מאוד מזדהה איתה ולבקש את עזרתך חיים בהכוונה הרגשית של הסיפור הזה ואת שאר המומחים שכתבו פה…מה דעתכם?
    תודה שהפורום הזה עדיין קיים,

    #4897 תגובה

    אורית

    לא ציינתי אבל כבר מגיל שלוש- אני איתו במעקב אצל דיאטנית בתחלה פרטית, אח"כ של קופ"ח…בדקנו את התחום הסנסו-מוטורי אצל מרפאה בעיסוק וערכנו פדיקות רפואיות לבחינת מקור פיזיולוגי. כאמור-שום כלום. יחד עם זאת- הוא מאוד פעיל-שוחה, נוסע הרבה באופניים וקופץ כל יום בטרמפולינה גדולה…וילד שמח שבאמת- עד לאחרונה לא כל-כך היה מודע להיותו "שמן"

    #4898 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום אורית,
    כפי שמצוין בהודעה למעלה, אני בחופשה בחו"ל עד ה-20.8, ללא קשר אינטרנט קבוע. אשמח לנסות לסייע לך אז.
    בברכה,
    חיים עמית

    #4899 תגובה

    יפעת

    הי אורית, קראתי בעיון את דבריך. לא הבנתי מה הכי מטריד אותך? האם הילד בעודף משקל או שאת חוששת שיהיה בעודף משקל? מדוע את חושבת שמדובר באכילה רגשית?
    לגבי ההגבלות – לעיתים קל יותר להגביל את הזמנים בהם אוכלים ואת המקמומות בהם מותר לאכול מאשר את הכמות. לדוגמא לאחר ארוחצת הצהריים לא אוכלים שעתיים הארוחה הבאה בארבע. או להגביל אכילה שאינה במטבח סביב שולחן.

    #4900 תגובה

    יפעת

    טוב, כמובן שבסוף גיליתי שכתבת שאינו מודע להיותו שמן כך שכנראה הוא בעודף משקל. ממליצה לך לקבל הדרכה כיצד ניתן לסייע לו בצורה נכונה ומכבדת אותו. חשוב לכבד את הצורך שלו לאכול ולהיות שבע יחד עם גבולות ברורים, פיתוח שליטה עצמית ובקרה שלך לגבי מה נכנס הבייתה, מה מוגש בארוחות ואיך.

    #4903 תגובה

    אורית

    תודה…אני תוהה אם הוא זקוק לטיפול רגשי …שבו ילמד גבולות? אולי שליטה טובה יותר בדחף הזה לאכול?..
    כשהוא עסוק ופעיל הו לא חושב על אוכל והרבה פעמים זאת הדרך שלי לעצור אותו ולהגביל…אך אם האוכל לפניו ולא משנה מה הוא יהיה הוא ירצה מזה הרבה.(גם שכזו צלחת ירקות).
    אני מתלבטת אם לשים את הדגש על תזונה ובחירת אוכל? כפי שכבר עשינו, או לחלופין אולי הדגש הוא רגשי ואז לקחת אותו לטיפול?
    תודה על ההצעב של הזמנים את זה עוד לא ניסיתי ואכן אנסה זאת.

    אשמח לתגובותיכם

    #4907 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום אורית,
    חזרתי מחופשתי,ואשמח לנסות לסייע.ובכן, אני מבין שמזה תקופה את מתלבטת לגבי פנייה עם בנך לטיפול רגשי, לאחר שניסית דרכי טיפול רבות ומגוונות. מדוע אם כך ההתלבטות? מה ההיסוס?
    בברכה,
    חיים עמית

    #4960 תגובה

    אביבית

    פתאום קלטתי שהדיון המשיך בלעדיי. מאוד התחברתי לדברים שכתבה יעל ולערך המוסף של אורית. אכן התלבטתי, מה יהיה נכון לבתי אם היא אוכלת פחמימות ורוצה עוד. האם להציע עכשיו ירקות או לשתוק ולאפשר לה לאכול כמה פחמימות שרוצה.
    אבל נושא מטריד במיוחד הוא האכילה בין הארוחות. אם היא מגיעה ומתחילה לנשנש במטבח. לוקחת פרוסת לחם, ככה סתם, בלי סיבה. או אחרי שארוחת ערב הסתיימה. והיא הלכה לישון שעה אחרי, אז היא שוב הולכת למטבח ולוקחת פרוסת לחם או פחמימה אחרת. בעיקרון, אני אמורה להגביל אותה ולומר לה לא אוכלים בין הארוחות, אבל היא מתעקשת שהיא רעבה. ואז אני אומרת לה שאכלנו לא מזמן, ושתתאפק. האם זה בסדר ? החשש הכי גדול הוא כמובן לפתח הפרעות אכילה וברור לי שההערות שלי מפריעות ומעצבנות אותה.

    #4963 תגובה

    חיים עמית
    מנהל פורום ראשי

    שלום אביבית,
    אכן נראה שהנושא מטריד רבים.
    לדעתי, ויתכן שיהיו שיחלקו עלי, עלייך להיות מאוד ברורה שלא אוכלים "שטויות" בין הארוחות אבל מותר לאכול דברים אחרים, בריאים, כמו פירות. במקום להעיר ולכעוס עדיף שתאמרו: "אם את רעבה אחרי הארוחה את יכולה לאכול…".
    בברכה,
    חיים עמית

מוצגות 25 תגובות – 1 עד 25 (מתוך 40 סה״כ)
תגובה ל: השמנה ילדה בת 9
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre> <em> <strong> <del datetime=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">