ווליום גבוה מידי

הדיון הזה מכיל 9 תגובות, ויש לו 2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  חיים עמית לפני 4 ימים, 20 שעות.

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #18014 תגובה

    לי

    חיים שלום,
    אני עוקבת בדקדקנות אחר הדיונים המרתקים כאן בפורום ולומדת מהם רבות.
    ברצוני להתייעץ איתך אודות בתי בת השלוש וחצי שמרבה להשתמש בקול רם מאד ולעיתים גם בצרחות מחרישות אוזניים. מדובר בילדה ורבלית מאד אשר מבינה כללים וסיטואציות וניתן לדבר איתה ולהסביר לה בכל נושא. בנושא הווליום אנחנו מרגישים חסרי אונים. היא צועקת בעיקר בעת משחק או התלהבות. יודעת גם לדבר בקול רגיל ובלחש ונשלל קיום שעווה באוזניים (ממתינים לבדיקת שמיעה, אבל אני בספק אם זה המקור). ניסינו להסביר, להציע דרכים חלופיות מקובלות להתלהבות, לשחק משחקי תפקידים…. לצערי אנו מוצאים את עצמנו לא פעם מאיימים או כועסים, זה מעכיר את האווירה בבית מאד, ואין הפנמה ולמידה לפעם הבאה.
    מה אתה ממליץ לעשות?

    #18015 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לי,
    אני שמח לקרוא שאת לומדת הרבה מהפורום. זה מאוד חשוב לי.
    לגבי בתך, חשוב שאתם עושים בדיקת שמיעה. פעמים רבות, מספיק קושי אורגני קטן כדי להפוך לבעיה גדולה, בעזרת כמה בעיות התנהגותיות. לכן, עדכני אותנו כאשר יגיעו תוצאות הבדיקות.
    אבל, בהנחה שלא מדובר על קושי פיזיולוגי אלא על קושי רגשי, מה לדעתך הסיבה לכך? מדוע בתך מעדיפה לדבר בקול רם מאוד? מה היא רוצה לומר ואולי לצעוק? ומכיוון אחר, מה היא מרוויחה מכך?
    בברכה,
    חיים עמית

    #18016 תגובה

    לי

    חיים שלום,
    תודה על המענה המהיר ועל ההתייחסות הרצינית.
    אני לא מצליחה לשים את האצבע על הסיבה להתנהגות או על הצורך העומד מאחוריה. אם הייתי מצליחה להבין הייתי עונה על הצורך ואז אולי היינו נפרדים מהסימפטום. אני יכולה רק לשער שזה נובע מהרצון שלה להשמע ולהיות דומיננטית. למרות שהמקום שלה בבית מאד ברור, היא מקבלת מקומות בהם יש לה בחירה (בין אפשרויות ברורות שאנו נותנים). היא דמות משמעותית, ממש אדם קטן-גדול ואנו משקפים לה את זה במגוון הזדמנויות. גם השיחות לגבי הצעקות נעשות בצורה רגועה ובניסיון להבין יחד איתה מה יכול לעזור לה לבחור בהתנהגות שמקובלת עלינו… היא לא יודעת להסביר (על אלימות למשל מסבירה שהיא עושה כמו איקס בגן…).
    בגלל שאנו חסרי אונים התגובה של הנבוט נשלפת יותר לאחרונה ואני לא רואה שזה מוביל למקום טוב…
    אני לא מרגישה שהיא מרוויחה מההתנהגות, להפך… כולנו מפסידים. אולי רוצה לבדוק איך אנחנו כועסים?

    #18018 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אשמח כמובן להבין איך אתם כועסים. ועוד שני עניינים: האם יש עוד ילדים במשפחה? האם אותה התנהגות צעקנית מופיעה גם בגן?

    #18019 תגובה

    לי

    היי שוב,
    אנחנו לא ישר כועסים. בהתחלה מעירים, מבקשים ומסבירים. ואם ההתנהגות חוזרת אז אומרים באסרטיביות שזה לא מקובל עלינו ואנחנו מאוד כועסים על ההתנהגות. הכעס יתבטא בריחוק ולעיתים יקושר להגבלות. למשל… את לא מקשיבה לנו ולכן יהיה לנו קשה להקשיב לך. לא נעים לנו שאת מתנהגת ככה ולכן אנחנו מתרחקים.
    לעיתים זה ממש לא קשור לסיטואציה וההשלכות יהיו שלא יהיה סיפור/תוכנית טלוויזיה.
    התגובות לא תמיד אחידות… מודה שזה תלוי במידת הסבלנות שלנו.
    לגבי אחים, כן יש לה אחות בת 8 חודשים.
    בגן לפי דיווחי הצוות לא מופיעה התנהגות כזו. בעבר הייתה מדברת בקול רם והסברים ותזכורות עזרו לה לווסת את הקול.
    חייבת להודות שהשאלה איך אנחנו כועסים גרמה לי לחוש קצת אי נוחות. אני באופן אישי לא אוהבת כשכועסים (לא עליי ולא על אחרים סביבי) ולא אוהבת לכעוס. יוצא שהעניין הזה מוציא ממני הרבה אנרגיות כי אנחנו בלופ שלא מצליחים לצאת ממנו…. עדיין מחפשים את הדרך.

    #18020 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    נראה לי שאתם הורים קשובים ומתונים, שמבינים את בתכם ומנסים לתת לה מקום במשפחה בצורה רגועה ודיאלוגית. כמו כן, אני משער שלבתכם נטייה לדיבור רם, אך יש לה יכולת שליטה על כך. עובדה שגם בבית היא יכולה לדבר בשקט ובגן וויסתה בקלות את קולה, לאחר עבודה קצרה של הגננות. אני משער שהדיבור הרם במיוחד של בתכם התגבר מאוד מאז לידת אחותה. יכול להיות? זה באמת קשה לנו לקבל כהורים, שלמרות המאמצים הגדולים שאנחנו עושים לתת תשומת לב לילד הגדול, לתת לו מקום מיוחד במשפחה, הוא עדיין מרגיש חסר, זקוק לתשומת לב. אני משער שהדיבור הרם במיוחד של בתכם זו דרכה להשיג מכם תשומת לב עודפת, גם אם שלילית. מה דעתך על הבנה זאת?
    אם ההבנה מדויקת או בכיוון הנכון לדעתך, די ברור כיצד עליכם לפעול, וזה שונה מאוד ממה שאתם עושים כעת.

    #18021 תגובה

    לי

    מעניין… מוכנה לנסות את הקו הזה.
    קשה למקם בזמנים מתי התגבר הקול אבל מניחה שהלידה תרמה את שלה.
    לפי ההבנה הזו…מה עלינו לעשות? להתעלם מהצעקות? לא להגיב בכלל?
    האם זה לא יכול להוביל להסלמה והגברת ההתנהגות השלילית עד ליצירת תגובה?
    אני חוששת…

    #18022 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    נכון, זה הכיוון. אל לך לחשוש: נראה לי שאתם תעשו זאת בצורה מיטבית ובתכם לא תיפגע. להפך, היא תתחזק. אני מציע שתדברו איתה שיחה מקדימה, שתחזור על עצמה ככל שיידרש. תאמרו לה שהיא ילדה מקסימה שיודעת לדבר חזק או חלש מתי שהיא רוצה. תנו לה דוגמאות מהבית ומהגן. תאמרו לה שאתם מבינים שחשוב לה להחליט מתי לדבר חזק ומתי חלש, וזה בסדר. אבל שתדע שכאשר היא תצעק, אתם לא תענו לה אלא רק תאמרו לה פעם אחת שלא מדברים בצעקות אלא בשקט. ואז, וזה כמובן הכי חשוב, זה מה שתעשו! בעקביות ובנחישות. מה דעתך?

    #18035 תגובה

    לי

    חיים שלום,
    לא הספקתי לעדכן אבל קיימנו בעצתך את השיחה ושמחה לשתף שבנתיים אנחנו ממש במגמת שיפור. תודה רבה על ההכלה והחשיבה המעמיקה והמקצועיות. נמשיך לתחזק את זה… ככל שידרש.
    הקורס והפורום יוזמה ברוכה אז שוב תודה על הכל 😉

    #18036 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    תודה לי על העדכון החשוב. מאחל לכם בהצלחה ובהנאה, והפעם בווליום גבוה…

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
מענה ל־ווליום גבוה מידי
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre> <em> <strong> <del datetime=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">