- This topic has 7 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 10 שנים, 11 חודשים by .
-
דיון
-
שלום,
יש לי שלושה ילדים. הבת הגדולה בת 8.5 השניה בת 5.5 ותינוק בן חצי שנה. מאז שנולדה בתי השניה היתה סוג של קנאה סמויה בין הגדולה לקטנה. הן היו רבות מדי פעם ומן הסתם אנחנו הפרדנו וביקשנו מהגדולה להתנהג ככזו ולהניח לקטנה או לוותר לה וכו'..בשנה האחרונה, חלה התדרדרות ביחסים ביניהן כשאני שומעת מדי פעם את ההתבטאות של הגדולה כלפי הקטנה: "אני שונאת אותה". המריבות הן בלתי נגמרות, מגיעות למכות, צרחות, וקריאות לעזרה של הקטנה. אני רוצה לציין שלקטנה יש דווקא אינטלגנציה רגשית גבוהה יותר כך שהיא מזהה הרבה פעמים את המוקשים שיש בינה לאחותה ומראש היא מוותרת לה…זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש שהגדולה לא מוותרת על כלום ודווקא הקטנה יותר מתפשרת איתה למען השלום.
ובכל זאת למרות הכל הגדולה מתרגזת, מתעצבנת ומתפוצצת מכל פיפס הכי הכי קטן של השניה.כמו שאמרתי, בהתחלה הגבנו לכל קריאת מצוקה, התערבנו, דיברנו, כעסנו והענשנו (אין טלויזיה, שבי בחדר לבד, אין לצאת לחברים וכו'..) אבל לצערי שום דבר לא עזר.
בעצת חברה, יועצת בי"ס, החלטתי להמנע מהתערבות במריבות ביניהן. פשוט להתעלם מכל הקריאות שעולות מהחדר ולתת להן לפתור את הבעיות ביניהן. אבל, וזה אבל גדול, ראיתי שהגדולה מנצלת את העניין להתעללות בקטנה (הגדולה גם חזקה מאוד פיזית והקטנה רזונת ועדינה), היא פשוט מחטיפה לה, דוחפת אותה, ומציקה לה על כל צעד ושעל כשהיא שומעת אותי ברקע אומרת שאני לא מתערבת בעניינים ביניהן. הצרחות עולות עד לב השמים (לא תמיד מוצדק), ואני פשוט חסרת אונים.
אציין כי גם בעלי מעורב אך דרך הפעולה שלו קצת שונה משלי, הוא כל פעם פונה אליהן, מתווכח ומעניש על כל שטות הכי קטנה.
האם אני פועלת נכון? מה לעשות? האם להמשיך בדרך זו או לנסות משהו אחר? אני גם חווה עם הגדולה מאבקים בתחומים נוספים כמו שעורי בית, נושא הטלויזיה, מחשב וכו'..שמלווים לתדהמתי בצעקות ובכי היסטריים שלא נתקלתי בהם מעולם.
תודה מראש