מתי מתחילים בהצבת גבולות?

הדיון הזה מכיל 12 תגובות, ויש לו 2 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י  גבי לפני 2 חודשים, 3 שבועות.

מוצגות 13 תגובות – 1 עד 13 (מתוך 13 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #17691 תגובה

    גבי

    שלום חיים,
    קודם כל, תודה! תודה לך ותודה למועצה שלנו על הרעיון הנפלא של קורס כזה, שמנגיש לנו את ההדרכה עד הבית.
    התחלתי לצפות בהרצאות הראשונות, כמו שהמלצת, והן מרתקות. אבל אני חייבת לשאול אפילו שאולי זה קשור להרצאה אחרת. אז ככה, הילדה שלי בת 1.5 די נבונה, אבל אני לא בטוחה שהיא מבינה או מפנימה את מה שאני מסבירה לה. לדוגמה, היא עולה על הספה ומנסה לקפוץ ולהלחיץ אותי (רואים בחיוך שלה). אני מסבירה שזה מסוכן, לפעמים כועסת, מורידה אותה והיא ממשיכה עד שנמאס לה… אולי היא עוד קטנה להסברים הללו? זאת דוגמה אבל אני מוצאת את עצמי מסבירה לה כל הזמן והיא פשוט ממשיכה בשלה. מה עושים?
    תודה רבה מראש ולילה טוב

    #17692 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום גבי,
    ראשית, אני מברך אותך כ”סנונית” הראשונה בפורום שלנו. כל הכבוד! זה בסדר גמור שאת שואלת כבר עכשיו. אפשר וכדאי לשאול בכל שלב, בלי קשר להתקדמות בצפייה בהרצאות. אני מקווה ששאר המשתתפים בקורס עמק יזרעאל, והם רבים, יאזרו אומץ, ישתפו ויתייעצו גם הם כאן. כך נוכל להרוויח כולנו: מי שמתייעץ ומשתף ומי שקורא את ההתייעצויות ואת השיתופים.
    ולשאלתך, אכן, את צודקת. בתך נבונה, אבל היא זקוקה ללמידה מעשית. במונחים של גישת המנהיגות ההורית, שכאמור מוסברת בהרחבה בשלושת ההרצאות הראשונות, המטרה שלך ראויה, ללמד אותה שאסור לקפוץ על ספות, אבל הדרך שבה את עושה זאת לא מתאימה. בתך בגיל שבו הסברים מילוליים צריכים להיות מלווים בהתנהגות מעשית ברורה של ההורה. לא יכול להיות שאחרי שהסברת פעם אחת, כעסת והורדת אותה, היא תמשיך לקפוץ על הספה עד שיימאס לה. במונחים של מיומנויות מנהיגות, יכולת ההסבר שלך, שהיא חלק מדיאלוג, כנראה טובה, אבל הדוגמה האישית שלך פחות טובה. את אומרת דבר אחד – אסור – ועושה דבר הפוך – מאפשרת. לכן, עלייך למנוע מבתך להמשיך לקפוץ על הספה, אפילו שזה נראה פעוט ערך. זו דוגמה שדרכה בתך לומדת על אמינותך או חוסר אמינותך והיא מיישמת למידה זאת בהרבה מקרים אחרים. מה דעתך?
    לילה טוב,
    חיים עמית

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 3 חודשים ע"י  חיים עמית.
    #17694 תגובה

    גבי

    שלום ,
    ראיתי שענית לי מיד אחרי שכתבתי אתמול בלילה, אבל כבר הלכתי לישון. אז אני מאוד מעריכה זאת.
    אני עוקבת אחרי השיעורים, מנסה להיות יותר עקבית, אבל עדין מתקשה למצוא דרך. הבנתי שבגיל של ג’ בתי, שנה וחצי, הסברים לא ממש עובדים ואני צריכה לפעול ע”י מעשים. זה מאוד חשוב לי לדעת ומחזק אותי. מפחיד אותי לעשות משהו שיזיק לה, שיפגע בהתפתחות שלה. רתמתי את אבא שלה לעניין וננסה ביחד להיות יותר נחושים ועקביים בעניין “הספה”. האם אפשר לשאול עוד משהו? איך החוקים בפורום הזה?
    תודה.

    #17695 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום גבי,
    כן, אני משתדל לענות מהר, ככל שאוכל. אז הנה עכשיו זה אפילו יותר מהר… לא מבטיח שתמיד זה יהיה מיידי, אבל אשתדל. לגבי חוקי הפורום, את יכולה לשאול כמה שאת רוצה, בקשר למה שאת רוצה, מתי שאת רוצה. והערה קטנה לגבי מה שכתבת. הפחד לעשות טעויות בהורות שלנו, במיוחד בגיל הרך, הוא אחד המכשולים הגדולים שלנו בהורות. הוא דוחף אותנו לשאוף להיות הורים מושלמים, הוא גורם לנו לייסר את עצמנו כשאנחנו “טועים”, הוא חוסם את היצירתיות שלנו, וגורם לנו, בסופו של דבר, להרגיש חסרי ביטחון בהורות שלנו. אני מקווה שהשתתפותך בקורס זה תתרום לחיזוק ביטחונך בעצמך, לפחות כהורה.

    #17722 תגובה

    גבי

    שלום חיים,
    ניסיתי לחשוב איך בדיוק אני פועלת או צריכה לפעול לגבי בעיה שכרגע הכי מטרידה אותי עם הבת שלי. אולי דרך זה אצליח ליישם גם בעניינים אחרים (זה לא נגמר…). אז ככה. ג’, בתי, מאוד עקשנית, מתייאשת מהר מחוסר שליטה שלה (לדוגמא – משחק שהיא לא מצליחה להוציא). אני לא רצה מיד לעזור לה. יש פעמים שהיא אפילו מצליחה לבד, אבל לרוב זה מלווה בבכי ובסוף היא זורקת בעצבים את המשחק. כמו כן היא מאוד אלימה וכל ילד שמפריע לה בדרך (לדוגמא במגלשה) היא תרביץ או תדחוף. אם אני לא מסכימה לה משהו, היא מתחילה לבכות ואם היא רואה שאני רצינית היא פשוט מתנפלת עלי ומנסה להרביץ לי. מה המטרה שלי, אתה שואל (כן, אתה כבר בראש שלי, למרות שצפיתי רק בשתי הרצאות…). אז קודם כל שג’ תדע להתמודד עם קשיים ללא בכי וייאוש. אני מפחדת שזה ילווה אותה כל חייה ושאם אני לא ילמד אותה עכשיו יהיה מאוחר מידי אחר כך. תודה.

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 3 חודשים ע"י  חיים עמית.
    #17724 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום גבי,
    אני שמח לקרוא שאת מתחילה לחשוב גם במונחים של מטרות בהורות. זה יפה, כי זה רק התחלת הקורס וכבר הבנת עיקרון מאוד חשוב. מטרה ראויה וברורה שאנחנו מאמינים בה, תקל עלינו את מלאכת ההורות ותשביח אותה מאוד. נבין את זה ביחד ככל שנתקדם בקורס. לגבי הגדרת המטרה שלך במה שמטריד אותך, נראה לי שהיית רוצה שבתך תפעל בצורה מתונה יותר, מאופקת יותר: שלא תתייאש מהר כשקשה לה, שלא תכה מהר כשהיא כועסת וכו’. אם ההגדרה מתאימה לך, אני מציע שתקפצי להרצאה מספר 4 שעוסקת בפיתוח יכולות אישיות. בספרי, “הורים בטוחים בעצמם – מנהיגות הורית בגיל הרך” אני מדבר על מספר יכולות חשובות אצל ילדים וכיצד אפשר לפתחן: אותנטיות, אמפתיה, עצמאות, ביטחון עצמי, יכולת לשיתוף פעולה, שליטה עצמית, יצירתיות, אסרטיביות, יכולת להיפרד, חוסן נפשי, ויסות רגשי. בהרצאה מספר 4 אני מדגים זאת דרך שתי יכולות: פרידה וויסות רגשי. נראה לי שתוכלי להיעזר בכך, במיוחד בנושא של וויסות רגשי. מה דעתך? צפי בהרצאה ושתפי אותנו במה למדת ואולי גם יישמת, והאם זה עזר לך.
    צפייה מהנה ומועילה,
    חיים עמית

    #17735 תגובה

    גבי

    הצלחתי למצוא זמן אתמול מאוחר בלילה וצפיתי בהרצאה הרביעית. באמת מצאתי את הילדה שלי שם. אין ספק שעוצמת הרגשות שלה גדולה. היא מהר מתעצבנת וכועסת, על שטויות. אבל מה שיותר קשה זה שמצאתי גם את עצמי שם!כשהגעתי להמלצה הרביעית שלך, לבדוק את עצמנו, נעשה לי חושך גדול: גם אני מתעצבנת מהר ועל שטויות. אז עכשיו אני בכלל בבעיה גדולה: איך לעזור לה ואיך לעור לעצמי?!

    #17739 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום גבי,
    ההתקדמות שלך ראויה לשבח: את מצליחה לראות את עצמך בקשיים של בתך. נכון שזה קשה ומייסר – אני כדוגמה שלילית לילדיי- אבל היכולת לראות זאת היא זה הישג גדול שלנו כהורים, שמבטיח צמיחה והתפתחות. אני מאמין שמעתה תוכלי להיות יותר מבינה, אמפתית, לקשיים של בתך.
    באופן מעשי, אני מציע לך בעיקר לאמץ את אחת ההמלצות המופיעה בהרצאה הרביעית, והיא למלל את רגשות ביתך כאשר היא מבטאת רגשותיה הקשים. משהו כמו: “את עכשיו כועסת/מתוסכלת/מיואשת כשלא הצלחת ב…”. כך בתך תרגיש את האהדה שלך אליה בצורה חזקה יותר, וגם תלמד לאט לאט להבחין בין רגשותיה ולתת להם שם.
    כמו כן, אני מציע לך לשים לב למקרים החיוביים הקטנים בהם היא כן מצליחה יותר להגיב בצורה מתאימה, יותר בשליטה. ואז. לחזק אותה בצורה ברורה וחזקה, גופנית ומילולית. מה דעתך?

    #17752 תגובה

    גבי

    אחר צהריים טוב,
    רגע לפני שמתחיל הבלאגן, חייבת לשתף. התחלתי באמת לשבח ולנסות להעצים את הדברים הטובים וכן יש שיפור. עדיין יש בעיות ותסכול רב אבל רואים שיפור. לדוגמה – אתמול היינו צריכים לעשות אינהלציה. היא לא הייתה מוכנה וסירבה בתוקף, בכי והשתוללות. נתתי לה כמה דקות להירגע, תוך שאני מדברת איתה בשקט ואומרת לה מה שהיא מרגישה עכשיו, כפי שהצעת. אחר כך הסברתי לה שחייבים לעשות זאת אם היא רוצה ללכת לגן. לאחר מאמצים ושכנועים ישבה, עשתה ופרגנתי לה בלי סוף. היום בבוקר כשהייתה צריכה לעשות שוב, הסברתי לה שוב עוד לפני שהתחלנו. אמרתי לה שאתמול ממש הייתי גאה בה. היא התיישבה והראתה לאבא איך היא עושה יפה יפה (מדי פעם ניסתה לברוח). כשסיימנו היא ממש התלהבה מעצמה עם מחיאות כפיים וחיוך מאוזן לאוזן… ממשיכה לעבוד על זה בכל הכוח!

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 2 חודשים, 4 שבועות ע"י  חיים עמית.
    #17755 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום גבי,
    איזה יופי לקרוא זאת! גם הייתה לך סבלנות לנהל דיאלוג עם בתך: להסביר לה, לשכנע. גם ידעת למלל את רגשותיה. וגם חיזקת אותה כשהצליחה, וזה היה לה מאוד משמעותי. אני מציע לך להמשיך לעשות כך גם בדברים קטנים נוספים של יום יום. למשל, בעניין החיזוקים על דברים קטנים: כשהיא בוכה לפני האוכל אבל פחות; כשהיא מתעצבנת על המים החמים מדי, אבל ממשיכה באמבטיה וכו’. והחיזוק צריך להיות גם מילולי ומאוד גופני: חיוך, חיבוק, ליטוף. מה דעתך? וגם, מה דעתך על עצמך, על התהליך הקטן שעשית עד עכשיו כאן?

    #17768 תגובה

    גבי

    משימה כבדה הטלת עלי: להסתכל על עצמי ועוד לומר עלי דברים טובים! להסתכל על עצמי – אני מבינה שזה חלק מהרעיון של הקורס הזה. האמת שזה הפתיע אותי בהתחלה. חשבתי שזה קורס שרק יעסוק בילדים. אחר כך ראיתי שכתבת ספר “הורים כבני אדם” וחשבתי: באמת, גם אנחנו בני אדם? לומר דברים טובים – זה ברור לי לגבי הילדים, אפילו שאני לא מצליחה בזה כל כך: הם כל כך מעצבנים… אבל אני עובדת על זה. לגבי עצמי, כאן כבר הגזמת. עוד רחוקה הדרך. אני כן יכולה לומר שאני מאוד מרוצה ומסופקת מהתוצאות עם הבת שלי ומוכנה לחשוב שאולי חלק מזה גם בגללי…

    #17769 תגובה

    חיים עמית
    מנהל בפורום

    בוקר טוב,
    כל הכבוד גבי! אכן, הסתכלות עצמית, מודעות עצמית, היא הבסיס להתנהלות נכונה בחיים, בוודאי בהורות. אני שמח שאת שם. אין ספק שאת בדרך הנכונה. בהצלחה ואני כאן להמשיך ללוות אותך בקורס זה, בעניינים אלה ואחרים.
    בברכה,
    חיים עמית

    #17791 תגובה

    גבי

    תודה חיים. עזרת לי מאוד. אני מקווה שעוד משתתפים בקורס ישתמשו באפשרות הנהדרת הזאת לקבל עזרה כל כך יעילה!

מוצגות 13 תגובות – 1 עד 13 (מתוך 13 סה״כ)
מענה ל־מתי מתחילים בהצבת גבולות?
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre> <em> <strong> <del datetime=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">