• מאת
    דיון
  • #17772 הגב
    שני
    אורח

    שלום,
    בתי בת 2.9 שנים לא מוכנה לישון כשאני לא לצידה עד שנרדמת. נולד לה אח לפני 3 חודשים וכל תקופת ההריון היא לא הסכימה בשום אופן שבעלי יישב איתה וזה נמשך עד עכשיו. כל ערב אחרי המקלחת אני או בעלי מקריאים לה סיפור ואחרי חיבוקים ונשיקות היא מתחילה בטקס משיכת זמן.. בעבר היא הייתה גם מבקשת ללכת לשירותים ועוד פעם מים, ועוד חיבוק.. היום זה די השתפר אבל אני נאלצת לאיים שוב ושוב שאם לא תשכב לישון אצא מהחדר. בכללי אני מאוד רוצה שהיא תלך לישון לבד בלעדיי, כשהייתי בהריון הספיקה לה הנוכחות בחדר, כעת אני גם חייבת להחזיק לה את היד. כבר כמה שבועות שאני מדברת איתה על זה שבקרוב לא אשב איתה בחדר כשהיא הולכת לישון .. אבל זה לא עובד , היא ישר מעלה דמעות ואומרת לא רוצה. חשוב לציין שמדובר בילדה מאוד עצמאית ומאוד דעתנית ועקשנית. במקרים בודדים בהם לא יכולתי להיות איתה בהשכבה בגלל אחיה ובעלי היה איתה, היא צרחה ללא הפסקה ובכתה מאוד .. אחרי הרבה זמן נרדמה. אני לא רוצה להגיע למצב כזה, מאוד חשוב לי שהיא תלך לישון בנעימים. מה אפשר לעשות?

מוצגות 25 תגובות – 1 עד 25 (מתוך 25 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #17774 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שני,
    האם דיברתם עם בתכם על תחושותיה בעקבות לידת האח? האם היא דיברה על קנאה אפשרית או אתם דיברתם על קנאה?
    בברכה,
    חיים עמית

    #17775 הגב
    שני
    אורח

    היי, לא דיברנו במפורש על קנאה , לא הייתי בטוחה אם היא מבינה מה זה אומר. אבל עשינו לה הכנה חודשיים לפני הלידה ודיברנו הרבה על מה שהולך להיות, על זה שיהיה לה אח. ובכללי הכנה לזה שלא אהיה בבית כמה ימים, מכיוון שהיא מאוד קשורה אליי. החודש הראשון היה מאוד קשה מבחינת שינה ובכללי היה נראה שקשה לה. אבל בגדול מהרגע הראשון היא מאוד קשורה לאח שלה , עוזרת ביוזמתה בטיפול בו, מנסה לשחק איתו, מנשקת ומחבקת אותו הרבה וכ'ו.. גם אומרת בעצמה שהיא מאוד אוהבת אותו . אפילו כשהוא בוכה כשאני יושבת איתה בחדר לפני השינה היא אומרת לי "אמא הוא בוכה לכי תביאי אותו". אני כן רואה קנאה כשסבתא שלה מחזיקה את אחיה אבל לא בטוחה איך לגשת לזה נכון. אני מציעה לה להצטרף אליהם, ואומרת בעדינות שסבתא היא גם שלו..לא בטוחה אם הקנאה היא הסבתא שמחזיקה את האח שלה, או באחיה שמקבל תשומת לב.. ייתכן שזה גם וגם

    #17780 הגב
    שני
    אורח

    בנוסף, חשוב לציין שהיא בסוג של חרדה ברגע שאני יוצאת מהחדר לשנייה.. להביא מים או כל דבר, אולי זה בגלל שאני מאיימת שאצא אם לא תעשה כך וכך.. ואני לא רוצה להיות במקום הזה איתה. וגם ניסינו לא מעט פעמים שבעלי יישב איתה , היא אומרת רק אמא ואין סיכוי שזה יקרה, ישר עוברת לצרחות ובכי אם אבא שלה מתיישב לידה. כן הצלחנו לעשות החלפות בשלב קריאת הספר , שגם זה היא רצתה שרק אני אעשה.

    #17781 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אם כך, נראה שעל אף שעשיתם הכנה טובה, בתכם חרדה מלאבד אותך ובגלל אופייה החזק פיתחה שתלטנות גדולה, שחלקה לא הכרחי. אני מציע שתבהירי לה שלושה חוקים: את יושבת איתה בערב זמן קצוב, חמש דקות לערך, ובו את מקריאה סיפור, מחזיקה ידיים, כל מה שבכיף. לאחר מכן, את בחדר, מתרחקת ממנה, בלי ידיים, ולא נאבקת לצאת מהחדר, עד שהיא נרדמת. ולבסוף, אבא שותף לתורנויות ההשכבה ככל שצריך, גם אם זה לא ימצא חן בעיניה. מה דעתך?

    #17784 הגב
    שני
    אורח

    תודה רבה על המענה. לא הבנתי את כוונתך "ולא נאבקת לצאת מהחדר, עד שנרדמת"

    #17785 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    כלומר, נכנסת לחדר מתוך ידיעה שאת יוצאת משם רק כשהיא נרדמת.

    #17786 הגב
    שני
    אורח

    הבנתי תודה רבה.. עשינו ניסיון היום הכל הלך בסדר עד שהיא ביקשה יד ולא הייתה מוכנה לקבל לא כתשובה.. בכתה הרבה, צרחה.. הצעתי לה לחבק את הבובות שלה אז זרקה את כולן בעצבים.. לבסוף נרגעה וביקשה נשיקה. נכנעתי והבאתי לה, לאחר כמה דקות נרגעה ונרדמה. מאמינה מקווה שזה ישתפר..
    ואיך לדעתך אוכל להגיע למצב שאני משאירה אותה לישון לבד בלי נוכחות הורית?.. וגם איך נוכל לשתף את בעלי? היא אפילו לא רוצה לתת לו נשיקת לילה טוב. הוא מקלח אותה כל ערב וברגע שמסיים להלביש אותה מבחינתה תפקידו הסתיים

    #17787 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אני שמח שחל שיפור. התמידו בכך ואל תיבהלי מהתקפת הזעם שלה. כבדי את הכעס שלה.
    המטרה הבאה לא צריכה להיות הירדמות ללא נוכחות הורית אלא הגמשת הנוכחות על ידי הכנסת האבא. אני מציע שנחכה עם זה מעט, מספר ימים, עד שיתבסס ההרגל שקשור אליך.

    #17792 הגב
    שני
    אורח

    בטח. תודה רבה רבה!

    #17803 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

    #17812 הגב
    שני
    אורח

    היי, מעדכנת.. כל השבוע הילדה הלכה לישון אחרי צרחות/הכי/התקפי זעם אחרי שביקשה יד ולא קיבלה. היום אמרתי לה שאני ואבא מאוד גאים בה שהיא הולכת לישון בלי יד כמו הילדים הגדולים, והערב היא לא ביקשה ונרדמה בקלות וממש מהר. תודה לך על העזרה. אשמח להכוונה מתי ואיך לשלב גם את אבא בהשכבה

    #17813 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    יופי שני! אל תמהרי, תני להתנהגות החדשה להתבסס מעט. בסה"כ היום זו פעם ראשונה שלא ביקשה יד ונרדמה בקלות. לפעמים "תפסת מרובה לא תפסת". עדיף להמתין עוד מספר ימים, לחוות נסיגה אחת או שתיים ולהתאושש ממנה. מבטיח לך שלא אעזוב אתכם עד השגת התוצאה המבוקשת.

    #17817 הגב
    שני
    אורח

    מעולה! תודה רבה ואתה בהחלט צודק

    #17864 הגב
    שני
    אורח

    היי 🙂
    כבר מעל שבוע שהבת שלי אמה ישנה בלי יד ובקלות. יש ימים שהיא יותר מושכת זמן לפני הכניסה למיטה ויש ימים שפחות. אבל בגדול מהרגע שנכנסת למיטה ומחליטה להירדם היא עושה זאת יופי. מתי לדעתך נוכל להתקדם עם שיתוף בעלי בנושא בהשכבה?.
    כדאי לציין שהשבוע היא כעסה עליי מאיזשהו סיבה לפני שנכנסה למיטה.. כבר לא זוכרת מה הייתה הסיבה. וביקשה שאבא שלה ישב איתה במקומי. בעבר כשהייתה עושה זאת ,זה היה כאות מחאה, הוא היה נכנס לחדר ואמה ישר הייתה מתחילה לצרוח ולבכות ולבקש שאחזור. הפעם היא קיבלה זאת באהבה ונרדמה איתו בקלות. אך מאז שהצענו שאבא יישב איתה קיבלנו 'לא' נחרץ.

    #17866 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אפשר להתחיל להתקדם בכיוון.
    למה זה כל כך חשוב לך שגם בעלך יהיה שותף לעניין, אם כרגע התהליך איתך מתנהל כהלכה? מה נושא שזה ימשך כך?

    #17869 הגב
    שני
    אורח

    האמת שהייתי רוצה להפסיק לשבת איתה שהולכת לישון, אך המלצת שקודם הערב גם את בעלי. אם לדעתך אין צורך וזה רק יכול להוסיף בלבול , אשמח להכוונה איך להתנהל איתה

    #17870 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    כן, לא חייבים את הבעל. למה זה חשוב לך להפסיק לשבת איתה כשהיא הולכת לישון, אם זה הופך משהו זורם יותר? בתך עדיין קטנה, בת 3,וזה בסדר שהיא רוצה הורה לידה כשהיא הולכת לישון. יתרה מזאת, יש לך יתרונות רבים, במיוחד אם מקדישים זאת לקריאת סיפור, לשיחה מדי פעם. זה הזמן שילדים פעמים רבות נפתחים ומספרים את אשר על ליבם.

    #17871 הגב
    שני
    אורח

    בשמחה אשב איתה לקרוא סיפור ולהתחבק ולדבר לפני השינה , אני פשוט יודעת שילדים בגילה נרדמים כבר ללא נוכחות ההורה. לא הייתי רוצה שנמשיך כך גם כשתהיה בת 4..

    #17872 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    למה לא? זהו מנהג מקסים, שתורם להתפתחות הילד ותורם למערכת היחסים בין ההורה לבין הילד. בהמשך, הילד יכול לקרוא בעצמו להורה. אפשר לקרוא סיפור מספר, אפשר להמציא סיפור ולספר. בכל מקרה, אין קשה בין לספר סיפור לבין הירדמות. בהמשך, תוכלי להקריא סיפור ולצאת מהחדר.

    #17876 הגב
    שני
    אורח

    אני חושבת שלא הבנת אותי.. אני מאד נהנית לקרוא איתה סיפור ולעשות טקס שינה יחד, בעיקר שהיא גם שמחה לעשות זאת גם עם בעלי.
    הבעיה שלי כרגע זה שהיא רוצה רק אותי בשלב ההירדמות כך שאם אני עסוקה עם הקטן היא ממש לא מוכנה שבעלי ישב איתה, לכן אני גם מאוד נמנעת מלצאת מהבית לבילוי בשעות הערב.
    בנוסף לכך, היא מאוד מושכת את שלב ההירדמות, מבקשת מים בלי סוף, עוד נשיקה ועוד חיבוק, מבקשת עם שמיכה ובלי שמיכה ועוד דובי ומחזירה את הדובי. מהרגע שהיא נכנסת למיטה ועד שהיא נרדמת יכול להימשך 30-40 דקות וזה מאוד מעייף.

    #17877 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אז הבעיה היא שאת לא מצליחה לשים גבולות לטקס השינה שלך עם בתך? שהרי אם הטקס יהיה קצר, סביר, לא באמת תהיה בעיה נכון?
    זו כבר הגדרת בעיה חדשה נוספת.
    אם כך, הקציבי לטקס, בחלק שלך, חמש דקות שבהן את עומדת לרשותה בקריאת סיפור וכו'. חיבוק, נשיקה, וזהו. לאחר מכן, את מתפקדת פסיבי לגמרי, נמצאת שם רק כדי שתרגיש בטוחה. לא נענית לשום ניסיונות לעוד נשיקה וחיבוק. לא נופלת בפח של דובי, יכולה להסתדר לבד, וגם לא שמיכה. מים, שמה לה ליד המיטה בבקבוק, שתסתדר לבד, וכו'. מבהירה לה שאם היא לא תתנהג כראוי, אז תצאי מהחדר. מה דעתך?

    #17880 הגב
    שני
    אורח

    כן. האמת שאני עושה את זה וכשאני מתעקשת שלא יהיה עוד חיבוק או יוצאת מהחדר. היא מגיעה למצב של בכי היסטרי שלא נרגע…כולל הקאה עצמית.. ורק כשאני לבסוף נכנעת ומרגיעה אותה היא עולה למיטה ונרדמת תוך שניות

    #17881 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    בפעם הבאה, תבהירי לה מראש, לפני התחלת ההשכבה, שהפעם לא יעזור כלום, וגם אם תבכה ואף אם תקיא את לא תוותרי, ותתעקשי על ההסכם שלכם. תבהירי לה, מראש, שהבנת שאת אמא פחות טובה כשאת נכנעת לה, מלמדת אותה משהו לא נכון על העולם ועל עצמה, ולכן החלטת לעשות לעצמך יותר קשה ולא לוותר. וזה מה שתעשי, גם אם תקיא. כמובן שתהיי שם בשביל להרגיע, אבל לא בשביל להיכנע. זה הכל תלוי עכשיו בנחישות שלך.

    #17882 הגב
    שני
    אורח

    אוקי, אנסה. תודה רבה לך !

    #17883 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

מוצגות 25 תגובות – 1 עד 25 (מתוך 25 סה״כ)
מענה ל־פעוטה בת 2.9 שנים לא מוכנה לישון לבד
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

דילוג לתוכן