[שושנה]

ילדתי בת שנתיים וחודשיים לערך .מזה כשנה נוהגת לאונן בכל שעות היום. זה התחיל עוד בשנה שעברה כשהיתה צעירה יותר. כשאני שואלת בגן על התנהגותה נאמר לי שהיא מחפשת חפצים לאונן. זה יכול להיות ליד שולחן האוכל,או בפעילות משחקית אחרת. צוות הגן משיח את דעתה ומעניין אותה בפעילות אחרת. אני סקרנית לדעת האם זו בעיה תחושתית או אולי רגשית. אשמח לשמוע את התייחסותך
תודה

דיון

[חיים עמית]

שלום שושנה,
בדרך כלל אוננות בגיל זה אינה תוצאה של בעיה רגשית, אלא היא תופעה טבעית, שאולי מושפעת מגורמים סביבתיים או תחושתיים. האם האוננות קורית גם בבית? כיצד אתם מגיבים כשהיא קורית? האם יש ביטויים אחרים לעניין התחושתי?
בברכה,
חיים עמית

[שושנה]

האוננות קורית גם בבית.אנחנו בדרך כלל לא מגיבים אבל מסיפורי הגן נראה שההתעסקות באוננות תופס חלק נכבד מהיום ובעצם מונע ממנה להיות פנויה לפעילויות רגילות של ילדים בני גילה. בנוסף לגבי הקטע התחושתי כאשר היא אוכלת היא תמיד צריכה הרבה אוכל ומכניסה כמות גדולה לפה מה שחשבנו שקשור לקטע התחושתי. אנחנו משפחה שמאד מקפידה על נקיון וכאשר אנחנו מחליפים לה חיתול לאחר עשיית קקי אני מנקה לה היטב את הפות. יתכן שהניקוי יוצר אצלה גירוי שנעים לה והיא ממשיכה בכך ?
אשמח לתגובתך
שושנה

[חיים עמית]

שלום שושנה,
לא סביר שניקוי הפות הוא הסיבה לאוננות המוגברת. כן יתכן שבתך זקוקה לגירוי גדול מהרגיל כדי להרגיש מסופקת: הן באוכל והן באוננות. על אף שבתך קטנה, אפשר לבקש ממרפאה בעיסוק המתמחה בגיל הרך שתעשה לה אבחון. יתכן שתוכל לזהות בעיה תחושתית, שבקלות יחסית אפשר לסייע להתגבר עליה.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות