[נועה]

שלום,

בת 4 ילדה לא ביישנית אבל בסיטואציות קבוצתיות מאוד מסתגרת. מאוד מקובעת לחברה אחת שהיא מאוד אוהבת וכשהיא לא נמצאת בגן היא די אבודה למרות שאני רואה בבוקר חברות אחרות שניגשות אליה.
היא מאוד רגישה ונעלבת בקלות, היא נמצאת בגן מדהים עם צוות מעולה שהיא מאוד אוהבת ועדיין כל בוקר בכניסה לגן היא ישר נכבת, מתביישת ונכנסת בהססנות למרות ששנייה לפני היא רצה לגן באושר.

בנוסף, היא לא משתפת מה קורה בגן, היא בעיקר מספרת דברים שהיא ממציאה ( אני משתפת פעולה ולא אומרת לה שהיא ממציאה אבל גן מסבירה את החשיבות של לספר את האמת) ולפעמים כן משתפת דברים אמיתיים אבל תמיד הכל באור שלילי.

דוגמא הכי עדכנית, השבוע חברה טובה שלה לא הגיעה לגן וכשהבאתי אותה בבוקר ישר רצו אליה 2 בנות נתנו לה יד ואמרו לה לבוא לשחק והיא נכנסה איתן. בבית היא סיפרה שהן לא שיחקו והן החזיקו לה את היד ולא נתנו לה ללכת לשתות. היא כאילו סובבה את הסיטואציה למשהו שלילי.

איך ניתן לעזור לה? חשוב להדגיש שתמיד נפגשנו עם חברה אחרי הגן, היא הולכת ל2 חוגים ונמצאת בסיטואציות חברתיות מגוונות

דיון

[חיים עמית]

שלום נועה,
את מתארת שתי תופעות אצל בתך הרגישה במצבים קבוצתיים בגן: האחת, הססנות וחוסר ביטחון; והשניה, נטיה להסתכלות שלילית על העולם. לגבי התופעה הראשונה, בתכם זקוקה להתייחסות מקבלת ומעודדת. הקושי שלה הוא בעיקר בהתנחלות הקבוצתיות, על אף שזו מסגרת מוכרת. לא כדאי לעשות מזה עניין, כי זה רק יעצים את התופעה. התופעה השנייה, ההמצאות וההתייחסות השלילית זקוקה להתייחסות שונה של הצבת גבולות ועידוד להסתכלות חיובית. לא כדאי לעבור לסדר היום כשנדמה לך שהיא ממציאה דברים. נכון, אין צורך לנזוף או לגרור, במיוחד שבחלק מהמקרים היא בודאי מאמינה במה שהיא מספרת. כדאי להבהיר לה שיתכן ואלה דברים שהייתה רוצה שיקרו והם לא באמת קרו. ולגבי ההתייחסות השלילית, כדאי לעזור לה בסבלנות לראות גם את הדברים החיוביים.
מה דעתך?
חיים עמית

[נועה]

שלום,

תודה רבה על המענה!

לגבי החלק הראשון, אתה מציע לא להתייחס להססנות שלה בסיטואציות חברתיות ופשוט לאפשר לה להתמודד ולמצוא את הדרך שלה להשתלב?

לגבי החלק השני, אני מאוד מסכימה. כדאי לתקן אותה בעדינות מה באמת קורה ומה היא ממציאה וגם לשים יותר דגש על הדברים החיוביים שקורים ולא רק השליליים.

שאלה נוספת, השיח בבית מאוד מעצים ומחמיא, אנחנו מאמינים בחיזוק התנהגות חיובית. יכול להיות שזה בעייתי בגלל שבחוץ כמובן לא יגיבו לה כמונו על כל פעולה ואז זה יוצר בילבול אצלה?

[חיים עמית]

שיח מעצים ומחמיא הוא חשוב ומחזק, תמיד. אבל את צודקת שהוא יכול גם להחליש, לבלבל בלשונך, אם הוא לא מלווה במרכיבים נוספים כמו הצבת גבולות, דרישה להתמודדות עם אתגרים, חשיפה לתסכולים וכיוצא באלה. מה את חושבת לגבי נוכחות מרכיבים אלה ודומים להם במשפחתכם?

[נועה]

כן, בבית יש גבולות מאוד ברורים והיא יודעת להתמודד עם תסכולים כמו לא לקבל כל מה שאני רוצה (בבית ובחוץ מהסביבה), היא מאוד עצמאית ואנחנו מאפשרים לה לעשות לעשות דברים בעצמה ולהתמודד בידיעה שאנחנו פה לעזור אם תרצה (תמיד תעדיף להיות עצמאית).

בנוגע להתמודדות בסיטואציות קבוצתיות, יש דרך לעזור לה?

[חיים עמית]

אם כך, זה מצוין. יש בחינוכם תמהיל נכון של התייחסות רכה ומקבלת והתייחסות דורשת מאתגרת. לגבי ההססנות במצבים קבוצתיים, אני מציע לכם להניח לזה. אתם אינכם מושלמים, כנראה, וגם בתכם לא.

[מאת]

תגובות