[ליאת]

היי,
בני בן 3, מזה כחודשיים מסרב לישון לבד בחדר. אומר מפורשות שהוא לא מסכים לישון אם אמא או אבא לא יושבים איתו או לישון אצלנו במיטה (מה שקרה במשך חייו אולי 3 פעמים).
מדובר בילד חכם, בוגר יחסית לגילו ובעל אופי מאוד חזק – לדוגמא בלילות האחרונים, הוא מצליח להישאר ער כ-3 שעות באמצע הלילה, סנריו שכולל בכי, תחנונים, אומר שכואב לו הגוף ושהוא עייף, אומר שהוא מפחד ומתעורר כל 2-3 דקות ושוב קורא לנו או מגיע אלינו למיטה.
גכל פעם שזה קורה , אני או בעלי מסבירים שנשב איתו קצת על הכורסא ואח"כ אנחנו חוזרים למיטה שלנו לישון. הוא נרדם וכשהוא מתעורר שוב חוזר הניגון.
חשוב לציין כי הצטרף למשפחה תינוק חדש לפני כ-4 חודשים. התינוק ישן איתו באותו חדר כבר 2 לילות בתקווה שישפר את המצב.
לילד יש הרגלי שינה יחסית טובים, הוא נרדם לבד בתחילת הלילה, אנחנו לא מחכים שירדם לפני שאנחנו יוצאים מהחדר. הילד גמול באופן מלא ועד לפני חודשיים לא היו בעיות מסוג זה.
נשמח מאוד לקבל רעיון להתמודדות עם המצב.
האם כדאי לישון איתו על מזרון בחדר? הילד עייף, עצבני והיפר כתוצאה ממחסור בשינה.

דיון

[חיים עמית]

שלום ליאת,
נראה לכאורה שמדובר על התנהגות הקשורה ללידת אחיו, הלא כן? נראה שבחוכמתו הוא משיג מכם את תשומת לבכם בעל כורחכם בלילה. כיצד הוא מגיב בצורה ישירה ללידת האח? האם אתם מדברים איתו על כך? האם הוא מקבל תשומת לב אישית מכם במהלך היום וכיצד?
מבחינת השינה, אתם יכולים לישון על מזרון בחדרו, אך להבהיר שמדובר במשהו זמני.
בברכה,
חיים עמית

[ליאת]

שלום חיים ותודה על התשובה,
אני בהחלט חושבת שזה שייך בחלקו או ברובו לתגובה לאח שנולד ורצון בתשומת לב, בתוספת פחדים שהוא מדבר עליהם (חולם על מכשפות, תוכי שנושך אותו וכד').
על הפחדים אני מדברת איתו ומסבירה שאין מה לפחד ושאנחנו איתו בבית, גם אם לא איתו בחדר. לא יודעת מה לעשות יותר מזה…
לגבי תשומת לב אישית….. אין לי איתו זמן לבד, היות ואני מניקה ולא משאירה את התינוק עם אחרים בשלב הזה. אבל בהחלט משחקת איתו, לוקחת אותו לגן שעשועים או נפגשים עם חברים מהגן אחה"צ, אבל תמיד התינוק איתנו. האם זה לא בסדר לדעתך?
אני חייבת לציין שעל פניו הוא לא נראה מקנא. הוא מתייחס יפה לתינוק, רוצה ללטף ולנשק ולהחזיק אותו (ואני מאפשרת), אבל אני מקבלת את האפשרות שחלק מההתנהגות שלו בשלב הערות ובלילה היא בשביל תשומת לב.
אני לא כ"כ יודעת איזו תשומת לב הוא מחפש. מה גם ששיא השיאים מבחינתי היה דווקא בסופ"ש האחרון שהיתה לו יום הולדת והוא קיבל מלא תשומת לב, ודווקא אז ישן הכי פחות טוב בלילות בהשוואה לתקופה האחרונה.

תודה מראש! ליאת

[חיים עמית]

שלום ליאת,
זה לא שאלה של "לא בסדר", אלא שכנראה בנכם זקוק גם לזמן שלך איתו לבד, אפילו מספר דקות! כדאי גם להכריז על כך בקול: "עכשיו אני רק איתך, כי זה חשוב לי מאוד". דווקא העובדה שבנכם לא נראה על פניו מקנא מחזקת את ההשערה שחלק מהקושי בלילה הוא בגלל קנאה זו, שכן אם היה מרשה לעצמו לבטאה בגלוי, הוא לא היה זקוק לבטאה בלילה! כדאי לכן גם לדבר על כך ולתת לזה לגטימציה.
נסי לבצע את שני הדברים, ולעדכן אותנו.
בברכה,
חיים עמית

[ליאת]

שלום חיים ושוב תודה,
אתמול לאור שאלתך לגבי תשומת לב אישית החלטתי להוציא את הגדול מהגן ללא התינוק.
אמרתי לו שבדר"כ אני באה לקחת אותו עם התינוק ושאלתי אותו אם הוא שמח שהפעם באתי בלעדיו. הוא ענה לי שהוא לא שמח ולא עצוב, שזה כיף לו שאני באה לבד וגם כיף לו שאני באה עם התינוק.
באותה נקודת זמן זה היה נשמע לי שזה לא חשוב לו כ"כ. אבל כל אחר הצהריים התנהל בנעימים כמעט ללא "דווקא", כך שכנראה היתה לכך השפעה.
מצד שני, הלילה היה שוב נורא, עם המון התעוררויות (למרות שישנתי בחדר שלו על מזרון, לא נראה שזה שינה משהו…) ובנוסף הוא קם ב-5:30 והצהיר שהתחיל היום.
דבר נוסף שהתחיל השבוע הוא שהוא לא רוצה ללכת בבוקר לגן אלא להישאר איתי ואני לא כ"כ יודעת איך לענות לו לזה. אני עונה בשפתו שכולם צריכים ללכת למסגרות שלהם… אבא לעבודה, הוא לגן ואני אקח אותו מהגן אחה"צ ונעשה משהו כיפי. איכשהו הוא משתכנע ומסכים ללכת..
אמשיך לעדכן,
תודה רבה! ליאת

[חיים עמית]

שלום ליאת,
יפה עשית, והמשיכי כך לגבי התשומת לב אישית.
לגבי הלילה, מה את עושה כשהוא מתעורר ומה תפקידו של האב בעניין?
לגבי ההליכה לגן, את נוהגת נכון והמשיכי כך.
בברכה,
חיים עמית

[ליאת]

שלום חיים,
ב-3 הלילות האחרונים חל שיפור משמעותי. הילד קם בין 1-3 פעמים בלילה (שגם זה לא מעט לדעתי, אבל לפחות כך אני רואה שהוא מתפקד).
לגבי שאלתך על הלילות, אני מנסה לקצר דיונים כפי שהמלצת בתכתובות אחרות בפורום אך מנסה להבין מה מפריע לו. אם לא מצליחה, אני מציעה לכסות אותו וחוזרת למיטה (בלילות הקשים הייתי צריכה לקום שוב כל כמה דקות).
לגבי שאלתך על תפקיד האב…. מולו הילד יותר בודק גבולות, יותר מתעקש שישב איתו באמצע הלילה עד שירדם, נוהג לצעוק/לילל אם לא מקבל את מבוקשו. בנוסף לעובדה שאני בחופשת לידה כעת, אלמלא הוא דורש את אביו מפורשות אני משתדלת לקום בעצמי, כך זה קצר יותר (וכולל פחות "עצבים").
האם יש לך רעיונות איך להתמודד איתו כאשר הוא קם מוקדם ומצהיר שהוא רואה אור ושהגיע הבוקר? אני לרוב לא מתעמתת איתו כי אני רואה שהוא ער לגמרי, אך בעלי חושב אחרת. מה שהילד רוצה זה ללכת לטלוויזיה ולשתות חלב שזה מה שהוא רגיל אליו (אני יודעת שזה לא ממש "חינוכי" אך מאפשר לנו להתארגן בקלות רבה יותר בבוקר).

תודה מראש, ליאת.

[חיים עמית]

שלום ליאת,
אני שמח לקרוא על השיפור שחל בלילות, ומן הסתם, אם תמשיכו לפעול בעקביות ונכון, השיפור ימשך. לגבי הבקרים, פשוט אמרי לו: "עכשיו עוד לא בוקר. אנחנו ישנים" וחזרי למיטתך, גם אם לא תישני, ואחרי שתוודאי שהוא במקום בטוח.
בברכה,
חיים עמית

[ליאת]

תודה רבה!
ליאת

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות