• מאת
    דיון
  • #27165 הגב
    מור
    אורח

    חיים שלום,

    בתי בת ה-6, החלה לספר לאחרונה על כל מיני פחדים ומחשבות רעות בעיקר לפני ההירדמות. מפחדת שמישהו ייכנס אלינו הביתה וכדומה. אין אצלנו חדשות בבית בכלל, והסברתי לה שיש סורגים והבית נעול וכו'.
    אתמול קרה משהו חריג ובמהלך הבוקר התקשרו שאבוא לקחת אותה מהגן כי היא ממש רועדת ובוכה, כשהגעתי ולקחתי אותה סיפרה כי יום לפני ראתה סרטון של מיניונים שאמור להיות מצחיק והיתה שם דמות שהפחידה אותה וכשהיא נזכרה בזה בגן היא מאוד נלחצה ולא הצליחה להשתלט על המחשבות. היא היתה נראית ממש בחרדה. באופן כללי כשהיא מספרת על המחשבות הרעות היא אומרת "הראש שלי גורם לי לחשוב על זה וגם כשאני מנסה להחליף למחשבות טובות הוא לא נותן לי" וגם אתמול בלילה התעוררה ובכתה בהיסטריה המון זמן עד שנכנסה לישון איתנו מה שלא קורה אף פעם. בעיקר הלחיץ אותה שהיא לא מצליחה לשנות את המחשבות בראש ושמה שקרה בגן יקרה לה שוב.
    הכנו יחד פתק עם כל מיני דרכים להירגע למקרה שהיא תרגיש כך שוב. אשמח לדעת האם יש דרך נוספת לעזור לה מלבד להגיד לה לנשום ולחשוב על דברים נעימים כי זה לא ממש עוזר והיא ממש חווה מצוקה.
    תודה מראש,

מוצגות 7 תגובות – 1 עד 7 (מתוך 7 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #27166 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום מור,
    אני מבין שהאירוע האחרון, המטריד, שהתרחש בגן ונמשך גם בלילה האחרון, בא על רקע תלונות של בתך על פחדים ומחשבות רעות לפני ההליכה לישון. כמה זמן זה נמשך? כיצד התמודדתם עם זה עד כה? האם יש באחרונה שינויים כלשהם במשפחה? כיצד בתכם התמודדה עד כה עם אימי מלחמת חרבות הברזל? האם תוכלי לספר משהו על בתך באופן כללי?
    בברכה,
    חיים עמית

    #27167 הגב
    מור
    אורח

    שלום חיים ותודה על המענה.
    בתי היא הבכורה ויש לה אח בן 3. ילדה מאוד רגישה אכפתית חברותית ואהובה . אוהבת ללכת לגן , נמצאת בחטיבה צעירה ומאוד אוהבת את סביבת בית הספר וזה תורם לה המון. לעיתים היא דעתנית ומאוד "מורחת" את הזמן אחרי הקראת סיפור ולפני השינה.
    אנחנו גרים ביישוב בשרון והיתה לנו רק אזעקה אחת בשבוע הראשון של המלחמה. לא רואים בבית חדשות והיא לא שאלה כלום על המלחמה במשך כל התקופה. כשהיא מספרת על הפחדים היא שואלת למה רק לה יש מחשבות רעות, אז אני מסבירה לה שזה טבעי וזה קורה לכולנו מדי פעם, נותנת לה דוגמאות מעצמי ומנסה לתת לה פתרונות, לשתות מים, לתרגל נשימות לחשוב על דברים נעימים אבל היא ממש מתקשה ולפעמים אנחנו קצת מאבדים סבלנות כי גם אנחנו חסרי אונים ואין לנו כלים נוספים לתת. לא היו שינויים במשפחה או באופן כללי בתקופה האחרונה.

    #27169 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אני מבין, נראה שהיא בסדר גמור וגם אתם בסדר גמור….
    ובכל זאת, אני מציע להוסיף עוד עניין אחד.
    הבעיה העיקרית שמלחיצה את בתכם הצעירה זה שהיא לא מצליחה לסלק את המחשבות הרעות. אני מציע להתאמן על זה במהלך היום, לאוו דווקא על פחדים בלילה. למשל, "בואי נפחד שאת אוכלת ועולה חשש שהחברה הטובה שלך בגן תתנהג אליך לא יפה/שלא נסכים לחגוג לך יום הולדת/שהאוכל יתקרר אם לא תוכלי מהר (וכיוצא באלה). ועכשיו תנסי לשים את המחשבות הרעות האלה בצד." תבחנו יחד איתה מה עובד לה יותר ותציעו לה לזכור את זה. במקביל אימרו לה שהתרגיל הזה יחזק אותה להתמודד עם כל מחשבה רעה.
    במקביל, כשיגיע הלילה, והיא תפחד שיקרה לה שוב בגן, תסבירו לה שזה יהיה מצוין, כי אז תהיה לה אפשרות להצליח במה שלא הצליחה עד כה.
    מה דעתך?

    #27170 הגב
    מור
    אורח

    היי חיים,
    אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך. נגיד והיא תדמיין שחברה תתנהג אליה לא יפה, מה עלינו לעשות אז? איך מסלקים את המחשבה הלא נעימה? לא הבנתי מה הפעולה שנדרש לעשות כדי להתגבר. אודה אם תוכל להסביר שוב

    #27171 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    היא צריכה למצוא את הפתרון, לא אתם.
    יש ארבעה עקרונות חשובים בהתמודדות עם מצוקות מסוג זה: נורמאליזציה וזה אתם כנראה עושים; אופטימיות, ואני משער שגם זה אתם עושים, אף כי אולי יש מקום לשיפור; העצמה, וזה אינכם עושים כשאתם מציעים לה פתרונות, אלא צריכים לעזור לה לגלות לבד את הפתרונות; ותהליכיות, כלומר שזה יקח זמן וזה נראה לי שאתם עושים.
    באופן מעשי, עודדו אותה למצוא פתרונות, מן הסתם מסוג של הסחות דעת למינהן. תתפלאי כמה יצירתית בתכם עשויה להיות, וכל פתרון קביל.

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני חודש 1, 2 שבועות ע"י חיים עמית.
    #27173 הגב
    מור
    אורח

    תודה רבה זה יותר מובן. איך נכון להגיב כשהיא מבקשת שנשב לידה כשנרדמת או לבוא לישון איתנו? אלה דברים שלא קרו עד עכשיו. האם לאפשר כדי להקל עליה או להתעקש שתישן במיטתה?

    #27174 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברור שלא רצוי שזה יהיה פתרון קבע. פעם, פעמיים, זה בסדר, צריך לגלות גמישות. אבל לא סידור קבוע. וגם עדיף להישאר איתה בחדרה מאשר שתבוא אליכם.

מוצגות 7 תגובות – 1 עד 7 (מתוך 7 סה״כ)
מענה ל־פחדים אצל בת 6
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

דילוג לתוכן