[אסתר]

בוקר טוב, אשמח לייעוץ הבת שלי בת 3.9 , היא גמולה יום ולילה היא שולטת היטב במתן שתן אך יש קושי ביציאות היא מבקשת לעשות קקי אך ורק בתחתון לילה , ברגע שלא שמים לה את התחתון לילה יש בכי והיסטריה . לאחרונה, הורדנו את התחתון לילה במניפולציה שאין יותר בחנויות תחתוני לילה ויש לעשות את הקקי רק בשירותים היא מסוגלת להתאפק ימים שלמים , מידי פעם היא מסכימה לשבת בשירותים אך לא מוכנה לחכות יותר מידי זמן עד שהקקי יצא . בסופו של דבר בורח לה בתחתונים (תחתון רגיל) אני יודעת שאני לא אמורה לעשות עניין מהקקי , לענות לה ענייני ולהחליף מהר בלי ללחוץ עליה לעשות בשירותים . (להעביר אליה את האחריות על הצרכים שלה) אני פוחדת שהיא תפתח "הרגל נוח" שאפשר ומותר לעשות בתחתון הרגיל ולא "יקרה כלום" . מה ניתן לעשות? גם מבחינת הגן , הם ינקו פעם , פעמיים , שלוש אבל אי אפשר כל פעם . אשמח למענה אני מאוד מיואשת מהעניין הזה תודה רבה

דיון

[חיים עמית]

שלום לך,
האם המצב הוא שכשהיא מרגישה שהיא צריכה קקי, היא מבקשת לשים את חתון הלילה ואז עושה?
האם זה הרגל קבוע, מאז ומתמיד, או שהייתה תקופה שזה היה אחרת?
בברכה,
חיים עמית

[אסתר]

היא שולטת בצרכים שלה
כשהיא מרגישה שיש לה קקי היא מבקשת את התחתון לילה
היא יכולה להתאפק כל היום בגן , להגיע הביתה לבקש את התחתון לילה ולעשות
ההרגל היה מאז שהתחלנו עם הגמילה הכללית
הייתי שמה לה את התחתון רק בלילה כדי שלא יהיו דליפות ליליות

[חיים עמית]

אני מבין. אז ראשית, כדאי שתתעודדי: חשוב שבתך לא מתאפקת בבית! זה שהיא מבקשת ועושה, זה מאוד חשוב. חלילה שתגיעו למצב של איפוק יתר.
אם כך, מטרתכם הראשונה צריכה להיות לעזור לבתכם לעשות קקי בשירותים בבית. עזבי לגמרי את הגן. זה יבוא בהמשך.
האם הייתה תקופה שהיא כן השתמשה בשירותים או בסיר? מה לפי דעתך מרתיע אותה?

• התגובה הזו עודכנה לפני לפני 7 חודשים, שבוע 1 ע"י חיים עמית.

[אסתר]

בתחילת תהליך הגמילה(עוד מעט מתקרבים לשנה) היא כן עשתה כמה פעמים בודדות בשירותים (מרצונה – אמרה שיש לה והלכנו יחד לשירותים ועשתה) היא מכירה את החוויה והתחושה . פתאום היא התחילה להירתע , לבכות , לצרוח . לא מוכנה בשום אופן לשמוע על לעשות בשירותים
לא ידוע לי על משהו שקרה שגרם לה להתנהג כך .
השאלה שלי היא האם לאפשר לה להמשיך לעשות בתחתונים בלי יותר מידי עניין סביב זה וההבנה תגיע לבד או להמשיך להתעקש איתה על לעשות בשירותים , כמובן בהסברים , ברוגע .
או שפשוט זה מצריך טיפול אחר , רגשי (בפברואר תהיה בת 4)
אני נורא חוששת שהיא תפתח הרגל נוח של לעשות בתחתונים כמו שהיה עם התחתון לילה ואני לא אצא מהלופ הזה

[חיים עמית]

אני לא מציע לך להתעקש, כי אין אפשרות להתעקש ברוגע, גם אם מתאמצים. ושוב, חלילה, שהיא תגיע להתאפקות יתר, שכן אז תהיו בסיפור קשה מאוד. לפי תיאורך, בתך נבהלה לאחר מספר פעמים, וזה הגיוני. פתאום היא תפשה מה קורה, ונבהלה: חלק מגופה נעלם! ואולי יתכן שגם כאב לה. קשה לדעת. אני מציע שתביעי אמפתיה לכך, שאת מבינה שכנראה נבהלה ממשהו, ויתכן שתאמר לך ממה. ובכל מקרה, שאת מציעה מדי פעם לנסות ואולי תראה שזה לא נורא כל כך. אבל אתם לא מכריחים, ומאמינים שהיא תגיע לזה לבד. אני מאמין שיש לה רצון בריא לעשות את צרכיה כמו אחרים, וכשתרגיש מספיק בטוחה, תנסה שוב. כמובן שאתם יכולים לעודד אותה על כך, מתוך הבנה שזה מאמץ גדול מאוד מצידה.

[מאת]

תגובות