טכניקה ביחסים לא טכניים

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים כמנהיגים, מודן, 2006

והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

אתר אינטרנט: www.hamit.co.il

 

"תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו." (ארכימדס)

כשהמדריך הדגים את וריאציית ההפלה זה נראה בלתי אפשרי ומפחיד. להרים את בת הזוג באוויר, להסתובב איתה במהירות 360 מעלות, רגלה בין רגליי, ידה מושטת קדימה, ולשהות בעמדה זאת? היא בודאי תיפול, אמרתי לעצמי, ואם היא לא תיפול, אני בטח אפול או שייתפש לי הגב. "אל תדאגו. כל אחד יכול לעשות את זה", אמר המדריך כשראה את תגובותינו המבוהלות. "תאמינו לי, זו לא הווריאציה הכי מסובכת של הנפה. בחרתי משהו שכל אחד מכם יכול לעשות, בתנאי שהוא משתמש בטכניקה הנכונה". ואמנם, לאחר שהמדריך לימד אותנו כיצד לעשות זאת – להקפיד על אחיזה טובה של האישה לפני ההנפה, להתכופף ולהתרומם בעיתוי המתאים – הצלחתי לעשות את זה, וזה אפילו לא כאב!

טכניקה מוגדרת כ"חלק המעשי והשימושי באמנות או במדע; כשרון ויכולת לביצוע של עבודה, יצור, יצירה, או להשלמת משימה כלשהי" (מלון אבן שושן המרוכז, 2009). היא מורכבת בדרך כלל מאוסף של מיומנויות ונחשבת לחלק המשעמם, ה"עבודה השחורה", שבכל עיסוק. אנו משתמשים בטכניקה בכל תחום: בתכנון מוצרים, ייצורם ושיווקם; ביצירה (ציור, פסול, כתיבה, שירה), בהוראה, בטיפול, בספורט וכיוצא באלה. טכניקה מתאימה עוזרת לבצע דברים מורכבים ומסובכים בצורה קלה ומהירה. למשל, כל מי שהולך להתאמן בחדר כושר יודע שאחת הבעיות העיקריות שבגללה מתאמנים לא מצליחים להשיג תוצאות ראויות היא משום שהם לא מבצעים את התרגילים בצורה הנכונה. כמו כן, אחת הסיבות העיקריות לפציעות בספורט היא טכניקה לקויה. רוכב אופניים שטכניקת הרכיבה שלו לא מספיק טובה, עלול להתרסק כשאופניו יתקלו במכשול. לעומת זאת, רוכב בעל טכניקה טובה, יצליח לצאת מהמצב המסוכן כמעט ללא פגע, שכן הוא יגיב מהר ובצורה נכונה.

אף כי אפשר לפתח טכניקה אישית על ידי למידה מהניסיון, למידה כזאת דורשת השקעת זמן רב. לעומת זאת, אפשר לחסוך זמן יקר ולהגיע ללמידה טובה ומדויקת של טכניות בסיסיות, על ידי היעזרות במומחים. למה להמציא את הגלגל מחדש? למשל, מי שרוצה לערוך להנאתו סרטי וידיאו ביתיים יכול ללמוד לבד את הטכניקות הבסיסיות של חיתוך קטעים, מעבר בין קטעים, התאמת קול, יצירת שקפים, תנועת שקפים וכיוצא באלה. ואולם הוא יבזבז זמן יקר בלמידה פשוטה זאת. יתכן גם שבתהליך הלמידה העצמית ילמד טכניקות שגויות, שיקשו עליו בהמשך. כשהבסיס עליו עומדים אינו נכון, גם ההמשך יצא עקום. לעומת זאת, כשמתחילים ממקום נכון, יש סיכוי גדול יותר שגם המשך דרך יהיה בכיוון הנכון.

טכניקה ביחסים בין אישיים

כיצד אתם נוהגים כשאתם פוגשים מישהו שנראה לכם מוכר, אך אינכם זוכרים את שמו וגם לא את רקע ההיכרות איתו? יש מי שלא יהססו וישאלו בצורה ישירה ופשוטה: "אני יודע שאני מכיר אותך, אבל אני לא זוכר מאיפה. אתה יכול לעזור לי?" העניין מסתבך כשהזולת הלא-מזוהה פונה אליך בחם ובידידות רבים, כאילו אתם אמורים להיות מכרים ותיקים, ולא נעים לך לאכזבו על ידי הודאה שאינך מכירו. לכן, יש מי שפיתח טכניקה מתוחכמת יותר. הוא ממשיך את הדיאלוג עם הזולת כאילו הוא מכיר אותו, ובמהלך השיחה הוא נעזר ברמזים שהזולת מפזר כדי לגלות פרטים על ההיכרות ביניהם. למשל, אם האחר אומר: "תגיד, מה נשמע אצל אשתך? מאז שהיא עזבה אותנו, לא שמעתי ממנה דבר", הוא יבין מיד שמדובר בידידות על רקע מקום העבודה הקודם של האישה, ובדרך כלל זה יספיק כדי שייזכר בפרטים נוספים. זו דוגמא לטכניקה פשוטה ביחסים בין אישיים.

אנשים משתמשים בטכניקות ביחסים בין אישיים, בדרך כלל באופן לא מודע. בני זוג לומדים להכיר את צרכיו של האחר ולהתייחס אליהם אחרי שנים רבות של התחככות הדדית, המלווה, פעמים רבות, גם באי הבנות ובמריבות מרות. הם גם לומדים שעדיף לרמוז לבן זוגם את רצונותיהם בדרך מתונה, במקום לומר לו אותם כדרישה, לאחר שחוו את מחיר הגישה הבוטה. הורים מגלים שהדרך היעילה לדובב את ילדם הסגור היא תוך כדי נסיעה במכונית, ובשום אופן לא על ידי שאלה ישירה. הם גם לומדים איזו טכניקת ענישה יעילה יותר: עם איומים או בלעדיהם, עם הסבר או בלי הסבר וכיוצא באלה. הורה יצירתי במיוחד מפתח עם ילדו טקסים והרגלים מיוחדים. למשל, הוא מלמד את הילד הקטן להיפרד ממנו בגן או בחוגים על ידי שהילד עושה בידיים תנועה כאילו הוא מגרש את ההורה ואומר לו: "אני משחרר אותך". הילד מרגיש שליטה במצב וההורה מצא טכניקה יעילה ביחסים בינו לבין ילדו במצבי פרידה.

פעמים רבות הטכניקות הלא מודעות שאנשים מפתחים באות להגן עליהם מפני פגיעה, ממש כשם שטכניקה נכונה מגינה על המתאמן או על רוכב האופניים – מפני פגיעה. למשל, אנשים משתמשים באופן לא מודע במריבות כדי להתרחק אחד מהשני, בהעדר יכולת לעשות זאת בדרך לא מריבנית (ראו מאמרי "למה באמת בני זוג רבים?" בכתובת: http://www.hamit.co.il/community.asp?id=27&cat=article&articleid=2562). לעתים תפקידה של המריבה הוא דווקא הפוך: לקרב בני זוג, שמרגישים ריחוק וניכור ביחסים, ולא מצליחים ליצור אינטימיות בצורה בריאה.

על חשיבות הטכניקה ביחסים בין אישיים אפשר ללמוד גם מהמקרים הקיצוניים שבהם אנשים נמנעים מחברה, בגלל שחסרות להם טכניקות בסיסיות ביחסים. למשל יש אנשים, שבגלל מבנה אישיותי או צורת חינוך, לא יודעים כיצד לנהל שיחה סתמית, או כיצד "להתחיל" עם בן המין השני. לכן הם נמנעים לגמרי משיחות אקראי או מקשר עם בן המין האחר.

אנשים מחפים על העדר טכניקה מתאימה ביחסים במאמץ יתר מוגזם ולא יעיל. למשל הבעל, שלא יודע להקשיב לאשתו, מתאמץ לייצר יחסים זוגיים תקינים, אך ללא הצלחה. גם אם יתאמץ לקנות לה מתנות, הן תאכזבנה אותה, שכן הן תבלטנה יותר את חוסר היכרותו את רצונותיה, ואת חוסר ההקשבה שלו לצרכיה. הבעל יחוש תסכול וייאוש מתגובותיה הפושרות של אשתו למאמציו המגושמים לבטא אהבה, ולגלות אכפתיות ביחסים. אך מאחר ואינו יודע כיצד להקשיב אחרת לאשתו, הוא ימשיך לפעול באותה צורה לא יעילה, או שיתייאש ויחדל לגמרי ממאמציו. אישה שבאה בטענות מוצדקות לבעלה, מתוסכלת מהסתגרותו כלפיה, ומגבירה את מאמציה להסביר, לטעון, לתבוע. גם היא עושה עוד מאותו דבר לא יעיל ואף מזיק, רק מכיוון שאינה יודעת דרך אחרת, יעילה יותר, להגיע ללב בעלה. הורה שמנסה ללא הצלחה להרגיע את ילדו החרד, והוא מוסיף דיבורים לא יעילים, מתוך מבוכה וחוסר אונים. הורה אחר, שחשוב לו משמע את ילדו, מאיים ומעניש ובכך רק מגביר את התנגדות ילדו. הוא אינו מכיר דרך אחרת להשפיע על ילדו, ללא שימוש בכוח.

דוגמאות לטכניקות ביחסים

"כשאת צורחת עלי ומאשימה אותי, אני לא מוכן לדבר איתך. יכול להיות שמה שאת אומרת נכון, אבל הדרך שאת עושה זאת מקוממת אותי. קודם תלמדי איך לדבר בלי להאשים, ורק אחר כך נוכל לדבר באמת".

"אני משתפת אותך בדברים שקורים לי במשך היום לא כדי שתגיד לי מה לעשות, ובטח לא כדי שתאשים אותי שאני אמא לא טובה או עובדת פחדנית. אני פשוט רוצה שתקשיב לי. אתה לא מסוגל להקשיב בלי לתת עצות, בלי להעביר ביקורת?"

החיסרון הגדול של למידה אישית של טכניקות ביחסים אינו רק הזמן הרב שהיא דורשת, כמו למידה אישית בכל תחום אחר, אלא שהיא כרוכה פעמים רבות בתסכול ובכאב, בגלל המעורבות הרגשית הגדולה של הצדדים. לעומת זאת, ישנן מספר טכניקות תקשורתיות ידועות ופשוטות יחסית, שבעזרת אימון קצר אפשר להשתמש בהן בצורה יעילה בסוגים שונים של יחסים, ובכך לחסוך זמן יקר וייסורי נפש. ברצוני להצביע כאן על שלוש טכניקות עיקריות ביחסים בין אישים, העומדות בבסיסן של טכניקות משנה רבות אחרות: השהיית תגובה, אמפתיה, דיבור אישי.

בהשהיית תגובה הכוונה לעיכוב תגובות אוטומטיות לגירויים בין אישיים שהם בדרך כלל בעלי תוכן רגשי. הורים נוטים להגיב מהר מדי להתנהגויות מרגיזות של ילדיהם (בכי, דרשנות, התקפת זעם וכיוצא באלה): או שהם מוותרים בתסכול על דרישות מוצדקות, או שהם תוקפים וכופים את עצמם בכוחניות-יתר. אם יוכלו בחלק מהמקרים לעצור, לא להגיב, ואולי לומר: "קרה משהו חמור. אני צריך/ה לחשוב על כך", אפשר לשער שתגובותיהם המאוחרות תהיינה שקולות יותר, ולכן גם יעילות יותר.

בתחום היחסים הזוגיים אביא דוגמה מטיפול זוגי. האישה נוהגת להגיב מהר באינטראקציות עם בעלה. פעמים רבות תפישותיה נכונות, אבל מאחר שהיא מגיבה בפזיזות, מילותיה לא תמיד מייצגות את כוונותיה האמיתיות. היא יכולה לומר למשל, "אני שמחה במה שקרה", כשבעלה מספר לה על חוויה קשה שחווה בעבודה. בעלה נפגע ונעלב, שכן הוא מפרש את תגובתה כשמחה לאיד, בעוד שהיא מקווה שבעקבות המקרה בעלה יעשה את הצעד הנכון, לדעתה, ויעזוב את מקום עבודתו שלא מתגמל אותו כראוי. לכן היא הונחתה בטיפול להשהות את תגובותיה על ידי שתספור לפחות עד עשר לפני שהיא מגיבה. בעלה קיבל הנחייה דומה, לעכב את תגובתו, אבל בנושא אחר: הוא נוטה להגיב בהתנגדות אוטומטית לכל אמירה של בת זוגו, כי הוא תופש את אמירתה כציווי עליו. למשל, כשאשתו אומרת: "אני חושבת שכדאי לא לתת לילד כסף ליום הולדת", הוא מיד מגיב ברוגז, באי שביעות רצון, שכן הוא חווה את דבריה כהוראה "הדוחקת אותו לפינה" ולא כהצעה לחשיבה משותפת.

באמפתיה הכוונה ליכולת להקשיב לאחר ולתת לו להרגיש שהוא מובן. כלומר, אמפתיה מורכבת משני חלקים: הקשבה לרגשות האחר, הן למה שנאמר במילים והן למה שנאמר בלשון הגוף, בניסיון להבינו; והעברת תובנה רגשית זאת לאחר, בדרך כלל בצורה מילולית. למשל, בן הזוג יקשיב לבת זוגו שמתארת את הקשיים שהיו לה עם הילדים עם חזרתה הביתה, לא יתערב ולא יפסיקה, ובשלב מסוים יאמר לה: "היה לך יום קשה עם הילדים". האישה תקשיב לבעלה המתאר חוויה משמעותית בעבודתו ותאמר לו: "אני מבינה שהצלחת היום, ואתה גאה על כך במיוחד". ההורה יקשיב לילדו המתלונן שהגננת לא שיתפה אותו היום בגן, לא יקטע אותו ולא ינסה לנחמו או להמעיט בערך רגשותיו, ויאמר לו: "נעלבת כשהגנת לא שיתפה אותך כמו שרצית".

בדיבור אישי הכוונה לביטוי אמיתי וכן של רגשות וצרכים אישיים, הן חיוביים והן שליליים. דוגמאות לדיבור אישי של רגשות חיוביים ביחסים בין בני זוג הם משפטים כמו "שמחתי שהיית בבית כשהגעתי היום", או "היה לי נעים שהתקשרת להתעניין בשלומי", במקום התעלמות. דוגמאות לדיבור אישי של רגשות שליליים ביחסים בין בני זוג הם משפטים כמו "היה לי קשה שלא התייחסת למה שאמרתי לך", במקום "אתה חסר רגישות!" או "נפגעתי שהבטחת שתגיעי ולא הגעת", במקום "את מגעילה ולא פיירית!" המשותף לשני סוגי ההתבטאות האישית, החיובית והשלילית, הוא השימוש בגוף ראשון, אני, ולא בגוף שני, אתה. מקובל להגדיר בצורה אידיאלית שלושה מרכיבים לדיבור אישי: תיאור ההתנהגות של האחר אליה מתייחסים, ההרגשה המתעוררת אצל המדבר בעקבות התנהגות האחר, וההשפעה המוחשית שיש בכך על התנהגותו. למשל, ההורה יכול לומר לילד: "כשאתה מתנפל עלי בדרישות מיד כשאני נכנס הביתה, אני מתרגז, ולא מצליח להקשיב לך".

להתאמן כדי להגיע לתוצאות

לא מספיק להכיר טכניקה מסוימת כדי להגיע לתוצאות ראויות. חייבים לשלוט בה כך שתהפוך לחלק בלתי נפרד מאיתנו, ולשם כך דרוש תרגול. הרקדן, מטפס ההרים, הנגן, הספורטאי מכירים צעדים רבים, תנועות ותנוחות, שהם חיוניים ובסיסיים בתחומיהם. ואולם אין בכך די. עליהם "לצרוב" תנועות ותנוחות אלה במרכזים המתאימים במוח כדי שיוכלו לשלוף אותם באופן כמעט אוטומטי בשעת הצורך. הדרך לעשות את זה היא לחזור מספר רב של פעמים על הטכניקות שלמדו. כאשר המוח מכיר מגוון גדול מאד של צעדים, הוא יכול תמיד לשלוף צעד מוכר, גם על מסלול לא מוכר. לכן, על אף שאימון חוזר ונשנה של התנהגות אחת או של מספר קטן של התנהגויות הוא עניין משעמם בדרך כלל, חייבים להתאמן הרבה בטכניקה כדי לשלוט בה היטב.

הורים צריכים להתאמן, במקרים מסוימים, לעכב את נטייתם להושיט עזרה מיידית לילדם, גם אם הוא מתקשה. עליהם ללמוד לסמוך עליו יותר, ולבדוק כל פעם מחדש, בצורה עניינית, האם הוא באמת זקוק לעזרתם או שהוא יכול להסתדר לבדו. ככל שיתאמנו בכך, הם יצליחו להשריש אצלם התנהגות חדשה, בריאה יותר, ביחסיהם עם ילדם. במקרים אחרים כדאי שהורים יתאמנו להתייחס בצורה אמפאתית לילדם. עליהם להתרגל להתחיל משפטים במילים "אני מבין ש…".

בני זוג יתרגלו את שלושת הטכניקות, גם אם ירגישו מוזר בתחילה וישמעו מלאכותיים לעצמם ולבן זוגם. אין להירתע מכך, שכן כל שינוי הוא מלאכותי וכל תרגול אינו טבעי. בהמשך הם יתאימו את הטכניקות לעצמם ויטמיעו אותן במערכת היחסים. חשוב לציין שבתחום היחסים הזוגיים יכול להיות יתרון רב להתאמנות בזוג: שיתוף פעולה סביר בין בני הזוג ורצון בסיסי אישי חיובי יכולים להפחית במידה ניכרת את מידת האימון הנדרש בטכניקה. זאת מכיוון ששינוי חיובי שעושה אחד מבני הזוג, משפיע בדרך כלל לטובה על המערכת כולה ומייצר מעגל קסם חיובי של שינוי.

חשוב לזכור שכשלומדים טכניקה חדשה בריקוד, באומנות, ברכיבה על אופניים או בכל תחום אחר, תמיד מתחילים את ההתאמנות במצבים פשוטים וקלים ולא במצבים קשים ומורכבים. מטפס ההרים לא יתחיל להתאמן בטכניקת הטיפוס על ההר הקשה ביותר אלא דווקא בהר קל יחסית. כך גם בלימוד טכניקה ביחסים. חשוב להתחיל את האימון במצבים פשוטים ורגועים יחסית ולא במצבי לחץ רגשיים. למשל, עדיף להתחיל להתאמן בגילוי אמפתיה לבן זוג במהלך שיחה על ענייני עבודה לא רגשיים ולא במהלך ויכוח סוער על חילוקי דעות בגידול הילדים. רק לאחר ששולטים בטכניקה במצב רגוע אפשר לעבור להתאמן בה במצבים סוערים יותר.

כמובן שטכניקה לבדה לא מספיקה כדי לפתח יחסים טובים ובוודאי אינה מספיקה כדי לשקמם, כשאלה נפגעים. שליטה טובה בטכניקה לא באה במקום רגשות כנים, מוטיבציה ראויה, אהבה והתכוונות רגשית. כמו כן, צריך להתאים כל טכניקה לאדם ולזוג המסוימים. ואולם, בהינתן תנאים בסיסיים אלה, למידה של טכניקות ביחסים בין אישיים והתאמנות בהם יכולים לסייע מאוד לפיתוח יחסים בריאים ומספקים: בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין חברים, בעבודה.

התקשיתי להוביל בריקוד הצ'ה צ'ה. רציתי לסמן לבת זוגי וריאציה הדורשת ממנה עצירה, סיבוב ב-90 מעלות, ולבסוף סיבוב מלא של שנינו, ולא הצלחתי בכך. היא לא הבינה אותי, ונאלצתי להובילה בכוח מוגזם שהכאיב לה והרגיז אותה. "אם אתה לא יודע להוביל אותי נכון, עדיף שלא נעשה זאת", אמרה בחוכמה. והנה, באחת הפגישות, המדריך לימד אותנו 'טריק' פשוט: "תרימו את כף ידכם השנייה, זו שלא אוחזת באשה, וכשאתם רוצים שהאישה תעצור בסיבוב, תצמידו את כף ידכם לכף ידה, תוך כדי הפניית גוף מלאה שלכם כלפיה". ואמנם כשביצעתי זאת, בת זוגי מיד הבינה את כוונתי והצלחנו בקלות לבצע וריאציה יפה זאת. אמנם בפעם הבאה שניסינו לעשות זאת, לא הצלחנו, אך לא התייאשנו והמשכנו להתאמן על כך. אחרי מספר תרגולים הגענו לרמת שליטה מספיק טובה כדי לא לשכוח אותה גם בפגישה הבאה של החוג…

Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) טכניקה ביחסים לא טכניים, [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 06/23/2017 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2012/01/27/tehnika-beyahasim/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *