מתוך הפרק הראשון, מודל המנהיגות ההורית בגיל הרך: פעולה משולבת על פי מודל המנהיגות ההורית בגיל הרך

שמור מאמר כקובץ PDF
הדפס!

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

מנהל אתרי האינטרנט: "עמית בעין החורש" ו"לומדים מהבית עם הפסיכולוג חיים עמית"

 

איך זה עובד? איך יודעים באיזה כלי של המנהיגות ההורית להשתמש ברגע נתון?

התשובה פשוטה: לצורך הסברתם הוצגו עד כה הכלים ההוריים בנפרד. במציאות המורכבת והסוערת לעתים, לא פעם על ההורים להפעיל בו בזמן כמה כלים במשולב.

12/4/2008 23:57 משפחת י': ילדת "לא בא לי", ילד מפחד ממפלצות

הי עמית, ערב טוב. אנחנו הורים לשניים. בן בן ארבע וחצי ובת בת שנתיים וארבעה חודשים. מזה כחצי שנה בננו הבכור פוחד מאוד מהלילה ולוקח לו הרבה מאוד זמן להירדם, לפעמים שעתיים. כשאנחנו יושבים לידו לפני השינה, הוא נתקף בבכי עם צעקות "מפלצת", ולא מוכן שנעזוב אותו. אנו מסבירים לו שאין לו סיבה לפחוד, כי אמא ואבא בבית והוא לא לבד. ובאשר למפלצות, אנו מבהירים לו שאין דבר כזה. ובכל זאת, בכל ערב זה קורה. בעבר הוא היה נרדם אחרת: היינו מספרים סיפור, נותנים נשיקה וזהו.

כמו כן בתנו התחילה בשבועיים האחרונים לומר "לא בא לי" על הרבה דברים שמציעים לה או שמבקשים ממנה. למשל, כשאנחנו נפרדים מסבא וסבתא, אנחנו מבקשים ממנה לומר שלום או לתת נשיקה, כפי שנהוג במשפחתנו, אבל היא הרבה פעמים יוצאת מהדלת מבלי להיפרד ואומרת "לא בא לי". זה פוגע בסבה שמאוד אוהב אותה. היינו מאוד רוצים שהתקופה הזו של המרד תעבור בקלות ושהיא תתחזק דרך הבחירות שלה, אולם אנחנו לא בטוחים שאנחנו פועלים נכון כדי להשיג זאת. למשל בבוקר צריך להחליף חיתול, אין כאן בחירות; וכיוון שאין זמן, אחד מאיתנו לוקח אותה על הידיים ומחליף לה, גם אם היא בוכה. הבעיה הקשה היא בערב, כשאנחנו רוצים שהיא תלך לישון, אבל "לא בא לה".

אנחנו מתקשים לתמרן בין המפלצות ל"לא בא לי". מה אנחנו יכולים לעשות? מצפים לתשובתך, משפחת י'

קשה להורים שילדיהם כמו נסוגים בהתפתחותם. מה שהיה קל ונעים – שני ילדים קטנים הולכים לישון בערב כל אחד במיטתו לאחר טקס פרידה מתאים – הופך לקשה ולמכביד. הבת מציבה לפני ההורים דילמה שאינה פשוטה: היא הולכת ומפתחת את עצמאותה וההורים אינם רוצים לפגוע בכך, אך בד בבד עליהם לחנכה ולהציב לה גבולות. הבן, שהיה נינוח ושמח עד לאחרונה, מגלה לפתע פחדים וקושי רגשי.

פניית שני ההורים יחד לקבלת עצה למצבם מלמדת על שותפות הורית ביניהם. אכן חשוב ששני ההורים יפעלו בחזית אחידה, תוך תמיכה זה בזה, על אף הקשיים. שותפות כזאת מהווה דוגמה אישית ראויה לילדים של דרכי התמודדות עם בעיות ועם מצבים קשים, תוך שיתוף פעולה ולא בהיסחפות למאבקים. אין ספק ששותפות הורית ועזרה הדדית יתרמו להתנהלות המעשית בבית בעת ששני הילדים מציבים אתגר התמודדות בו בזמן. אך מעבר לכך, עבור הבן, אין ערוך לתחושת הביטחון שהוא יחוש בשל הידיעה שהוא יכול לסמוך על ה'יחד' של שני הוריו, שיעמדו לצדו ויגנו עליו. לגבי הבת, יפה וחשובה הגישה שהציגו שני ההורים יחד בפנייתם: לאפשר לבת להתחזק מתוך הבחירות שלה. זוהי גם חשיבה אסטרטגית חכמה ונכונה לגבי גיבוש האינדיבידואציה של הבת. במסגרת החשיבה האסטרטגית כדאי לבחון גם את האפשרות שפחדי הבן התפתחו על רקע קושי שלו להתמודד עם העובדה שיש לו אחות קטנה.

שני הילדים כבר נמצאים בשלב שניתן לנהל עימם דיאלוג. אך ניהול הדיאלוג עם כל אחד מהם מצריך הסתכלות שונה. הבן בוגר יותר, יכולותיו הלשוניות מפותחות יותר, אולם מצוקתו הנפשית רבה וההסברים ההגיוניים שההורים נותנים לו בתגובה לפחדיו אינם עוזרים לו. בדמיונו העז מצטיירת מפלצת ממשית ביותר, והוא פוחד ואינו יכול לקבל הסברים הגיוניים. עצם ההקשבה לילד מתוך כבוד לפחדיו, ירגיע אותו. כדאי גם להציע לו לבצע בכל ערב 'טקס גירוש מפלצות' – הילד יחד עם ההורים מוודאים שאין בחדר מפלצות ומבריחים אותן במידת הצורך. השתתפות ההורים בטקס היא בבחינת מתן דוגמה אישית לילד: הוריו לא רק מדברים לשם עידוד ותמיכה, אלא גם עושים דברים בפועל. והילד לא נותר לבדו במערכה, אלא זוכה לליווי אוהד של הוריו בחיפוש אחר המפלצות.

כדאי להורים לגלות גמישות ולהתאים את נוהלי ההליכה לישון של הילד לפחדיו, למשל להישאר עימו יותר מכפי שהם נהגו בעבר. גמישות תוך שותפות הורית תעזור להורים גם לתאם את השכבה לישון של שני הילדים.

לבת כישורי שפה מפותחים פחות בהשוואה לבן, אולם נכונותה לנהל דיאלוג ולקבל יחס של גדולה עשויה להיות רבה. כדאי להקשיב לה ולאפשר לה לבטא את קשייה, לגלות אהדה כלפיה, גם אם ההורים אינם מסכימים עם עמדותיה, ובכך לתת לה מקום ולהעצים אותה. הדיאלוג עימה גם ממחיש לה שההורים אינם שרירותיים במעשיהם, אלא עקביים ונחושים. ובכך הם גם מקיימים הצבת גבולות נאותה. עוד הם נותנים לילדה דוגמה אישית נאותה של התמודדות במצבי קונפליקט. בכך שההורים מקשיבים לה ולעמדותיה השונות הם מלמדים אותה להשתמש באמצעי תקשורת יעילים, ולא בעקשנות, בדווקאיות, במאבקי כוח.

בעוד שההתמודדות עם פחדי הבן מתמקדת בעיקר בשעת ההשכבה לישון, ההתמודדות עם הבת נמשכת לאורך היום כולו. כדאי להתמיד בניהול הדיאלוג עימה ובהעצמה שלה בהשארה בידיה של בחירות והחלטות רבות ככל האפשר: "מה את מחליטה? את רוצה לשבת בכיסא הזה או בכיסא הזה?"; "את רוצה ללבוש היום לגן את החצאית הזאת או את המכנסיים האלה?"

חשיבה אסטרטגית תוך גילוי גמישות מצד ההורים בשלב זה יעזרו גם לבתם. כדאי לבדוק מחדש את ההנחיות והחוקים גם בקשר אליה, ואולי כדאי לוותר על כמה מהם, על אלה שאינם חיוניים, לפחות באופן זמני. מאחר שהבת שרויה במה שמכונה "תקופת הדווקא", היא נוטה להגיב על כל הוראה בשלילה. כדאי למקד את שמירת הגבולות עימה רק בנושאים החשובים באמת. למשל, אפשר לוותר באופן זמני על המנהג המקובל והראוי שהבת נפרדת מסביה בברכת שלום ובנשיקה. ויתור זמני על מנהג זה יפחית חלק גדול מעגמת הנפש הנגרמת בביקורים אצל סבתא וסבא.

בזמנים אחרים אפשר להתייחס לקשיים בהומור. למשל להשתמש בביטוי "לא בא לי" באופן שבו הבת משתמשת בו. ההפתעה של ילדים כשהוריהם מחקים את התנהגויותיהם רבה והיא גורמת לא פעם לשיתוף פעולה באווירה טובה. זוהי עוד דרך להעצמה של הבת, המקבלת התייחסות חיובית במקום מאבק.

את העצמת הבן ניתן לבצע גם באמצעות מסגור מחדש. ניתן לאפשר לו לראות צדדים חיוביים או חלשים במפלצת, או לפחות לערער אצלו את התפישה ההחלטית שהמפלצת רעה או כל יכולה. למשל, אפשר להציע לו לחשוב שאולי למפלצת קר בלילה, ומאחר שאין לה איפה לישון היא באה לישון בכל לילה אצל ילד אחר.

יש לזכור: על כל הגמישות, והפתיחות שלהן הם נדרשים, על כל ההתחשבות, ההבנה והקבלה שהם רוצים להעניק לילדיהם ובכך להעצים אותם – על ההורים להקפיד על הצבת גבולות נכונה בכל תחומי החיים: בבטיחות, באכילה, בלבוש, בשינה, בשמירה על רכוש.

בכל זמן חשוב ששני ההורים ישמרו על קור רוח, על תקשורת מכבדת ביניהם, יגיבו בצורה מנומסת זה לזה ולא יתפרצו בכעסים בלתי מווסתים, גם אם עייפים, גם אם הם מותשים, גם אם הם חשים חסרי אונים. בכך תהיה משום דוגמה אישית, החשובה לילדים לאין שיעור. זה קשה, אבל חשוב.

* לספר "הורים בטוחים בעצמם – מנהיגות הורית בגיל הרך" לחצו כאן

לקורס הדרכה באינטרנט להורים לילדים בגיל הרך בגישת המנהיגות ההורית, בהדרכת חיים עמית

Share
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA): עמית, חיים. (2012.) מתוך הפרק הראשון, מודל המנהיגות ההורית בגיל הרך: פעולה משולבת על פי מודל המנהיגות ההורית בגיל הרך, [גרסה אלקטרונית].
נדלה בתאריך 11/17/2017 מאתר עמית בעין החורש http://amithaim.com/2014/02/01/paula-mashulavet/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *