מודל שליפת הכרטיסים הוא מודל יעיל להתמודדות עם התנהגויות לא ראויות של ילדים: כשהם צועקים, היכן שהם אמורים לדבר בשקט; כשהם מתנהגים באלימות מילולית או פיזית; כשהם מסרבים בצורה בוטה לדרישות הגיוניות של ההורים; וכיוצא באלה.
המודל מבוסס על טקס שליפת הכרטיסים על ידי שופט לעבירות שחקנים במשחק הכדור רגל. כרטיס צהוב מבטא אזהרה בפני שחקן, שאם וכאשר יבצע עבירה נוספת על חוקי המשחק, הוא יראה את הכרטיס פעם נוספת, ומיד לאחר מכן יורחק מתחומי המגרש בכרטיס אדום, וזכותו להשתתף במשחק הבא תישלל. אני מוסיף לטקס הידוע הזה שליפת כרטיס ירוק שפירושו הברה ראשונית הכרחית של חוקי המשחק. בהתאם לכך מודל שליפת הכרטיסים ירוק, צהוב, אדום בהורות יראה כך. בתחילה על ההורה להבהיר לילד את החוק או החוקים. למשל, מבהירים לילד שבחופשת הקיץ בבוקר אסור לראות טלוויזיה או מסכים אחרים (טאבלט, מחשב וכו') עד השעה 09.00. זהו הכרטיס הירוק. לאחר מכן, מסבירים לילד שאם ישכח את החוק וידליק טלוויזיה או טאבלט או מחשב, ההורה יזהיר אותו פעם אחת, זהו הכרטיס הצהוב, ואם ישגה שוב, ההורה ישלול ממנו לחלוטין באותו יום את הזכות לצפות במסכים השונים, וזהו הכרטיס האדום. ואמנם, כך יפעל ההורה במציאות. ראשית יזהיר את הילד, כרטיס צהוב, ולאחר מכן, אם ההתנהגות הלא ראויה תשנה, ישלוף כרטיס אדום, בהתאם למה שסוכם: ישלול זכות לצפייה במסכים, ירחיק את הילד לחדרו וכיוצא באלה. עם ילדים קטנים יותר, עם ילדים קטנים כדאי להכין מראש כרטיסים צבעוניים – ירוק, צהוב ואדום – ולשלוף אותם במציאות כהמחשה חיה, ברוח טובה, לילד.
