מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני
מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012
הורים כמנהיגים, מודן, 2006 והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997
מנהל אתרי האינטרנט: "עמית בעין החורש" ו"לומדים מהבית עם הפסיכולוג חיים עמית"
אורנה בורלא אטינגר, משפצת ומרפדת רהיטים ישנים, אמא וחברת קיבוץ. אורנה היא ילידת וחברת קיבוץ עין החורש, בוגרת בוגרת לימודי עיצוב פנים, קורס שיווק במכללת רופין ומינהל עסקי בכיר באוניברסיטת חיפה. אורנה עבדה במשך חמש עשרה שנים במפעל קומפקטוס (אחסון נייד חכם) בקיבוץ עין החורש: בתכנון, שיווק ואף בניהול המפעל. בהמשך ניהלה במשך שנתיים פרויקטים עבור "נגריית קיבוץ בית-אלפא".
לאחר שעברה קורס צביעה אומנותית ויישון עץ והשתלמה בשיפוץ רהיטים בשיטות מסורתיות, הקימה אורנה לפני מספר שנים את "אוניקום" (מיוחד במינו) סטודיו לעיצוב ושיפוץ רהיטים ישנים, בקיבוץ עין החורש. וכך מסבירה זאת אורנה: "האהבה לרהיטים עם היסטוריה והיכולת לראות בהם כל פעם משהו אחר הביאה אותי לפתוח סטודיו לעיצוב ושיפוץ רהיטים ישנים. שיפוץ רהיטים מאפשר לשלב בתוכו טכניקות רבות ומגוונות וגם חוש אסטטי ויצירת יש מאין, וגם היה חשוב לי להיות עצמאית".
אני מכיר את אורנה שנים רבות, מאז הצטרפותי למשפחת עין החורש. לא היכרות קרובה, לא ידידות עמוקה, אבל יחס של חיבה והערכה, במצבי חיים שונים. יש לי הערכה רבה לאורנה כחברת קיבוץ פעילה ומעורבת (סדרנית עבודה, אחראית שיפוץ מבני הקיבוץ, ראש צוות לינה משפחתית, ועדת דיור, ועדת חברים, וכיום יו"ר ועדת תכנון), בעלת השקפות עצמאיות ושקולות, שלא מהססת לומר את דעתה על מנת להשפיע על סביבתה. עקבתי בסקרנות אחר התקדמות העסק העצמאי שפתחה, "אוניקום", ואף נהניתי לבקר בו מדי פעם. מעבר הערכה הרבה שיש לי כלפי אורנה על היזמות העסקית שלה, אני מתרשם במיוחד מהעבודה שלה ושל בני משפחתה בעסק ייחודי זה: מלאכת ידיים משובחת, עבודה עם הלב והנשמה, שיתוף פעולה משפחתי פורה.
"וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן; וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ", כך מתואר (ויקרא כו י) השפע האלוהי שיתקבל אם העם ילך בדרכי ה', ומאז השתרש כאמירה שיש להחליף את הדברים הישנים, העתיקים, בדברים חדשים, מודרניים. אורנה בורלא אטינגר היא לא רק מעצבת ומשפצת רהיטים ישנים אלא גם מדגימה ומשמרת ערכים ותיקים נפלאים – כמו מלאכת כפיים כשרונית, מעורבות קהילתית ואכפתיות אנושית – שהם עדיין כאן איתנו בזכות אנשים כמוה.
2 תגובות
אכן
שרתתי במחנה שמונים ב1970 עם אורנה מעין החורש וגם השתתפתי בחתונתה בקיבוץ עוד בטירונות.
האם זאת היא?