פרגון החודש: אורנה בורלא אטניגר -משפצת ומרפדת רהיטים ישנים, אמא וחברת קיבוץ.

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

פרגון חודש אפריל 2016 לאורנה בורלא אטינגר, משפצת ומרפדת רהיטים ישנים, אמא וחברת קיבוץ.

מאת: חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מחבר הספרים: הורים בטוחים בעצמם, מודן, 2012

הורים כמנהיגים, מודן, 2006  והורים כבני אדם, ספרית פועלים, 1997

מנהל אתרי האינטרנט: "עמית בעין החורש" ו"לומדים מהבית עם הפסיכולוג חיים עמית"

 

image001

אורנה בורלא אטינגרמשפצת ומרפדת רהיטים ישנים, אמא וחברת קיבוץ. אורנה היא ילידת וחברת קיבוץ עין החורש, בוגרת בוגרת לימודי עיצוב פנים, קורס שיווק במכללת רופין ומינהל עסקי בכיר באוניברסיטת חיפה. אורנה עבדה במשך חמש עשרה שנים במפעל קומפקטוס (אחסון נייד חכם) בקיבוץ עין החורש: בתכנון, שיווק ואף בניהול המפעל. בהמשך ניהלה במשך שנתיים פרויקטים עבור "נגריית קיבוץ בית-אלפא".

בדולינה ירוקלאחר שעברה קורס צביעה אומנותית ויישון עץ והשתלמה בשיפוץ רהיטים בשיטות מסורתיות, הקימה אורנה לפני מספר שנים את "אוניקום" (מיוחד במינו) סטודיו לעיצוב ושיפוץ רהיטים ישנים, בקיבוץ עין החורש. וכך מסבירה זאת אורנה: "האהבה לרהיטים עם היסטוריה והיכולת לראות בהם כל פעם משהו אחר הביאה אותי לפתוח סטודיו לעיצוב ושיפוץ רהיטים ישנים. שיפוץ רהיטים מאפשר לשלב בתוכו טכניקות רבות ומגוונות וגם חוש אסטטי ויצירת יש מאין, וגם היה חשוב לי להיות עצמאית".

אני מכיר את אורנה שנים רבות, מאז הצטרפותי למשפחת עין החורש. לא היכרות קרובה, לא ידידות עמוקה, אבל יחס של חיבה והערכה, במצבי חיים שונים. יש לי הערכה רבה לאורנה כחברת קיבוץ פעילה ומעורבת (סדרנית עבודה, אחראית שיפוץ מבני הקיבוץ, ראש צוות לינה משפחתית, ועדת דיור, ועדת חברים, וכיום יו"ר ועדת תכנון), בעלת השקפות עצמאיות ושקולות, שלא מהססת לומר את דעתה על מנת להשפיע על סביבתה. עקבתי בסקרנות אחר התקדמות העסק העצמאי שפתחה, "אוניקום", ואף נהניתי לבקר בו מדי פעם. מעבר הערכה הרבה שיש לי כלפי אורנה על היזמות העסקית שלה, אני  מתרשם במיוחד מהעבודה שלה ושל בני משפחתה בעסק ייחודי זה: מלאכת ידיים משובחת, עבודה עם הלב והנשמה, שיתוף פעולה משפחתי פורה.

"וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן; וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ", כך מתואר (ויקרא כו י) השפע האלוהי שיתקבל אם העם ילך בדרכי ה', ומאז השתרש כאמירה שיש להחליף את הדברים הישנים, העתיקים, בדברים חדשים, מודרניים. אורנה בורלא אטינגר היא לא רק מעצבת ומשפצת רהיטים ישנים אלא גם מדגימה ומשמרת ערכים ותיקים נפלאים – כמו מלאכת כפיים כשרונית, מעורבות קהילתית ואכפתיות אנושית – שהם עדיין כאן איתנו בזכות אנשים כמוה.

 * לכל שאר הפרגונים, לחצו כאן 

אהבת? מוזמן לשתף

2 תגובות

  1. שרתתי במחנה שמונים ב1970 עם אורנה מעין החורש וגם השתתפתי בחתונתה בקיבוץ עוד בטירונות.
    האם זאת היא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

האם להיות אותנטי זה להיות ספונטני?

אנו נוטים לבלבל בין אותנטיות וספונטניות. על אף שאנשים אותנטיים הם פעמים רבות גם ספונטניים, לא כל פעולה ספונטנית נובעת מכנות פנימית. במאמר מוסבר מדוע אותנטיות לא סותרת שיקול דעת, אלא להפך היא משתבחת בזכותו.

האישה והחיילים, או לקבל זה לתת.

מה נדרש כדי שלא נדחה בצורה מנומסת ואוטומטית את רצון הזולת להעניק לנו מַתַּת, ונדע לקבל באהבה ובלב שלם נתינה? אירוע שולי שנכחתי בו במכללת בן גוריון שבנגב עם אישה ושלושה חיילים הסב את תשומת ליבי לשאלה זאת. במאמר אני מציע שלושה גורמים, שלוש יכולות, שיכולים לעזור לנו לקבל ובכך לתת, לעצמנו ולזולתנו.

חרדים, מאשימים ומתפלגים

אנחנו רואים זאת בכל תחום בחיינו: מעגל קסם שלילי של חרדה, האשמת האחר, התפלגות, הגברת החרדה
וחוזר חלילה. האם אפשר לשנות את מעגל הקסם השלילי וכיצד?
במאמר מוצעים שני תנאים הכרחיים: רצון לשינוי ויכולת התבוננות פנימית.

עוד באתר מנהיגות בחיים:

דילוג לתוכן