חשיבה מטרתית בהורות -למה זה חשוב?

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

אחד המאפיינים הברורים של גישת המנהיגות ההורית היא מרכזיות הפעולה בהורות על פי מטרות. מדוע זה כל כך חשוב לפעול על פי מטרות בהורות? במאמר מוזכרות חמש סיבות לכך.

אחד המאפיינים הברורים של גישת המנהיגות ההורית היא מרכזיות הפעולה בהורות על פי מטרות. הורים בדרך כלל לא מגדירים לעצמם מראש את מטרותיהם במשפחה. הם שקועים מדי בהווה התובעני של גידול ילדים. הם עסוקים יותר במה עליהם לעשות, ופחות במה הם רוצים להשיג. וזו טעות. חשוב להתחיל נכון תהליך, כלומר לדעת בבירור לאן אנחנו רוצים להגיע, כדי שהתהליך יהיה יעיל, כלומר שנגיע בצורה טובה לאן שאנחנו רוצים להגיע. אז למה זה כל כך חשוב? מדוע חשוב לפעול בהורות בהתאם למטרות מוגדרות, ידועות מראש? אני מונה חמש סיבות עיקריות לכך: התמקדות במה שחשוב, התחזקות בעשיית מה שקשה, התכוונות מחדש במידת הצורך והתגבשות זוגית ומשפחתית. חשוב שמדריך ההורים יכיר סיבות אלה, יפנימן וידע להעביר להורים את מידת חשיבותן.

הסיבה הראשונה: התמקדות במה שחשוב.

עלינו להיזהר מלהציב דברים משניים במקום ראשון, כדי שלא נתמקד בשולי במקום בעיקר. בהורות רבים הגירויים מסיחי הדעת שעלולים לגרום להורים להתמקד בדברים פחות חשובים, רק מתוך חולשה רגעית או התנהגות הרגלית. למשל, הם כועסים על הילד שהרטיב למרות שבמחשבה מאוחרת הם מבינים שזה עלול לקרות, ומצטערים על כך; הם מתעקשים עם הילד שיאכל למרות שברור להם שהוא לא ימות מרעב; הם מוותרים לילד ונותנים לו את מה שאסור, בגלל הפרצוף הנעלב והפגוע שהוא עושה, שצובט את ליבם; ועוד ועוד.

כמו כן, הורים בדרך כלל מגדירים מטרות רבות מדי בהורות. עלינו לעזור להם לתעדף את המטרות ולהתמקד באחת או שתיים בלבד בו-זמנית. הם ידעו להקדיש תשומת לב לדברים החשובים ברגע מכריע וידחו את העיסוק בפחות חשוב לזמנים אחרים. הם לא יבזבזו את כוחות הנפש שלהם, אלא ימקדו אותם ביעד העיקרי. למשל, בעת שהם מתמודדים עם הכנת ילדם ללידה הצפויה של אח במשפחה הם יעסקו ברגשות ובחששות שלו לקראת בוא התינוק, ויידחו את העיסוק באופן שבו הילד מחזיק את המזלג לזמנים רגועים ושגרתיים יותר. או למשל, אם הורים מחליטים שהמטרה החשובה ביותר כרגע היא לפתח אצל הילד את יכולת הבחירה, הם יפסיקו להציע לו בעצבנות ובכעס הצעות אין סופיות למאכלים שאת כולן ידחה, אלא יתעקשו על כך שיבחר בעצמו, גם אם התהליך יארך זמן ובמהלכו יהיו מקרים שהילד לא יאכל.

הסיבה השנייה: זיהוי הזדמנויות למימוש מה שחשוב.

כשהורים מתמקדים במה שחשוב להם, הם יכולים לזהות ביתר קלות הזדמנויות לממש את מה שחשוב להם. זו תופעה פסיכולוגית ידועה: אנו מוצאים את מה שאנחנו מחפשים. הדברים שבהם אנחנו מתמקדים צומחים. ברגע שמתחילים להקדיש תשומת לב למשהו, הוא מתרחב בהכרה ומציף את התודעה. למשל, כשאנו רוצים להחליף את רכבנו ומחפשים סוג מסוים של רכב חדש, אנו מבחינים  שיש רכבים רבים כאלה בכביש. כמובן שהם היו שם גם בעבר, אבל לא היינו מודעים לקיומם הנפוץ עד שנכנסו לטווח ההתמקדות שלנו. או כשמישהי בהיריון, היא מופתעת לגלות כמה נשים רבות נוספות בהיריון. כך, הצבת מטרות בהורות גורמת להורה להיות ערני ולעקוב אחר הזדמנויות חדשות לבניית משפחה איכותית יותר – הזדמנויות שהיה עלול להחמיץ לו לא היה מחפש אותן. למשל, כיצד לטפח את משפחתנו כמשפחה בלתי אלימה? משעה שהורים יבהירו לעצמם שזוהי המטרה החשובה להם ביותר, הם ימקדו את תשומת לבם באפשרויות להשגתה. הם יהיו יצירתיים. הם ישימו לב ששיטת העונשים שנקטו בה אינה היחידה הראויה, אלא אפשר לנקוט בדרכים יצירתיות אחרות כמו לשים שלט על הטלוויזיה ובו יכתבו: "מכות הן רק בטלוויזיה ולא בחיים", או יסכימו על כרטיסים צהובים ואדומים שיישלפו במשפחה, או ישוחחו כל ערב על אירועים חיוביים המציינים פתירת בעיות וכדומה. או למשל, הורים שהחליטו שחשוב להם לטפח את היחסים בין האחים במשפחה, ינצלו הזדמנויות שללא תשומת לב מצדם היו חולפות ללא להותיר שום רושם. הם ישימו לב, למשל, למחווה של אח לאחותו וידגישו את העניין. ללא מטרה מוגדרת של טיפוח היחסים המשפחתיים הורים עשויים להתעלם מהזדמנות מיוחדת זו, ואולי אף להרוס אותה בביקורת על המחווה שאינה מושלמת או בקבילה מסוג "רק לאחותך אתה נותן, ולי לא?"

הסיבה השלישית: התחזקות בעשיית מה שקשה.

התמקדות במה שחשוב מאפשרת להורים לעשות דברים נכונים, גם אם הם קשים. פעמים רבות הדברים שעלינו לעשות כהורים אינם קלים לנו, כי הם אינם נוחים לנו. אבל ההזדהות עם המטרה החשובה תאפשר להורים לעשות את מה שנכון, אפילו אם הוא קשה להם. למשל, לא קל להקריא בלילה סיפור לילדה. ההורה עייף מאוד לאחר יום עבודה קשה, אך ההקראה היא הדבר הנכון לעשות למען תחושת הביטחון של הילדה והעשרת עולמה, ולחיזוק את הקשר בין ההורה לבינה. לא קל להתעקש לצאת בערב מהבית לבילוי זוגי על אף העייפות ומחאות הילדים, אך זה מה שנכון לעשות למען טיפוח הזוגיות שהיא הבסיס להורות. כשהורה שלם עם היעדים החינוכיים שלו, הוא ירגיש בטוח בעצמו לדרוש מהילד לעמוד באתגרים שניצבים לפניו. למשל, הורים שהחליטו שנורמות חברתיות מקובלות הן יעד חינוכי מבחינתם, ישאבו ביטחון מהחלטה זו, יעמדו ביתר קלות בחינוך ילדיהם לכללי התנהגות נאותה, ולא יירתעו גם אם ילדם יתייפח כשהם יורו לו לברך לשלום בנימוס את חברו הנכנס לביתו. או למשל, לא קל לומר "לא" לילד מפונק שתובע עוד ועוד ממתקים, אך זהו הדבר הנכון לעשותו, כדי למנוע את המשך השמנתו ולחזק את יכולתו לדחות סיפוקים ולהתמודד עם תסכולים. קשה מאוד לשמור על הנער או הנערה המתבגרים שלא יסתכנו בהשתכרות, עישון, יחסי מין לא ראויים וכדומה, אך חייבים לנסות לעשות זאת, למען שלומם של המתבגרים.

כותבת אם בסיום תהליך התייעצות: "אני רוצה להתייחס לדבריך על מטרה פנימית ראויה ועל החלטה שלי לא להיסחף למאבקי כוח. אני מרגישה שללא המטרה הפנימית שעזרת לי להבהיר לעצמי, להיות הורה שמנהיג את ילדיו ממקום שקול – המשאלה שלא להיסחף למאבקי כוח עם ילדי, הייתה נשארת ריקה. לא הייתי יודעת איך לעשות זאת –  מה לעשות במקום? כבר שמעתי בעבר את המשפט 'אל תיכנסי למאבקים,' אבל כשזה לא בא עם הבנה מעמיקה יותר, זוהי 'הנחיה' אפילו קצת מקוממת."

ההיצמדות למטרה ראויה הופכת לקריטית כשהורים מתמודדים עם מצוקות משפחתיות גדולות כמו ילד עם נכות קשה או עם הפרעות קשב וריכוז גדולות, משברים משפחתיים קשים כמו מצוקה כלכלית, גירושין, מחלה קשה, מוות וכיוצא באלה.

סיבה רביעית: התכוונות מחדש והתגמשות במקום נוקשות.

חשיבה מטרתית יכולה לעזור להורים להגמיש את התנהגותם ולשנותה במידת הצורך. ברגעי קושי ובמצבי התלבטות עדיף שהורים יפנו אל עצמם ויבדקו באופן כן את עצמם, במקום להתעקש בניסיונות נוקשים והרסניים לפתור את הבעיה. האם התנהגותם הנוכחית מקדמת את מטרותיהם האידיאליות, או שמא הם נגררים לדפוסי התנהגות לא יעילים שמרחיקים אותם ממה שחשוב להם באמת? תשובה כנה ואמיצה לשאלה זו תאפשר להורים לפעול אחרת בהורות. הורים הנצמדים לדפוסי פעולה נוקשים מדי יגבירו את המתח במשפחה ועלולים להיסחף למאבקי כוח מיותרים עם ילדיהם. כשהורים בוחנים את התנהגותם הנוקשה אל מול המטרה החשובה להם, הם מצליחים לגלות פרגמטיות ולמצוא פתרונות חדשים ושונים, שהם גם יעילים.

למשל, הורה שנלחם עם בתו המתבגרת שתאכל יחד עם המשפחה ארוחת ערב, ישאל את עצמו: "מה מטרת המלחמה שלי?" תשובתו המיידית ודאי תהיה: "אני רוצה שהיא תאכל עם כל המשפחה." ואולם אם יעמיק לחשוב על המטרות העיקריות שלו בחינוך הבת, הוא יענה "חשוב לי שהיא ואנחנו נרגיש שהיא חלק מהמשפחה". יתכן שבמחשבה מעמיקה יותר יוסיף גם שחשוב לו שבתו תהיה עצמאית. או אז יוכל ההורה לבחון האם בדרך זו של מלחמה על השתתפות הבת בארוחת ערב הוא מגביר את תחושת השייכות שלה למשפחה או להפך, מרחיק אותה ממנה. הוא גם יבין שבכך הוא מרחיק את עצמו מחינוך בתו לעצמאות. הוא יצטרך לתכנן דרך חכמה יותר, מורכבת, כדי לנסות להשיג שתי מטרות אלה: גם להרגיש שייכות למשפחה וגם להרגיש עצמאות מהמשפחה. למשל, הוא יוכל לנהל דיאלוג עשיר יותר עם בתו. בדיאלוג זה הוא יבטא את הצורך האישי שלו ושל שאר בני המשפחה להרגיש שהיא שייכת למשפחה, יחד עם גילוי אמפתיה לצורך של בתו להרגיש עצמאות. אלה הם שני הענפים העיקריים של מיומנות הדיאלוג, ונרחיב עליהם במפגש השישי.

הסיבה החמישית: התגבשות זוגית ומשפחתית.

דיון על מטרות ארוכות טווח בהורות יכול לקרב הורים שמתקוטטים ביניהם על ענייני יום-יום, ולהגביר את שיתוף הפעולה ביניהם. חלק משמעותי ממריבות במשפחה נובע מהבדלים בתפישות לגבי החיים המשותפים. למשל, חילוקי דעות בין הורים בשאלת סידור חדרו של הילד יכולים לבטא קונפליקט בסיסי לגבי מידת הפרטיות שצריכה להיות מוענקת לכל אחד מבני המשפחה. ויכוח על לימודי הבן בחטיבה יכול לגלות, שהחלום שהבן יסיים תיכון עיוני אינו משותף לשני ההורים. כשהורים דנים ביניהם בצורה פתוחה על הערכים הבסיסיים הראויים במשפחתם ומסכימים עליהם – לאחר ויכוח, עימות, הבנה ופשרות – הם חוסכים לעצמם מריבות מתישות בחיי היום יום. הבאתי לכך כבר מספר דוגמאות במפגשים עד כה, ואביא עוד בהמשך.

בכוחה של פעולה על פי מטרות לגבש גם את המשפחה כולה, אם היא מתבצעת בשיתוף הילדים. חשוב להדגיש במשפחה את המטרות המשותפות, כדי ליצור אווירה תומכת ויצירתית. במידה וההורים ישכילו להראות לילדיהם שמטרותיהם זהות, שההורים "רוצים בטובתם" של הילדים, נקודות החיכוך תוחלשנה באופן דרמטי. המטרה המשותפת מעניקה כוח, התמדה והתלהבות להניע את כל בני המשפחה.

אהבת? מוזמן לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

עמית, ח. (2021). חשיבה מטרתית בהורות -למה זה חשוב? מנהיגות בחיים. אוחזרhttps://amithaim.com/2021/06/12/hashiva-matratit-bahoroot/

לצפייה במצגת בסיסית של ההרצאה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

עוד באתר מנהיגות בחיים: